מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט - אימתי?

בכל תביעה בנושא רשלנות רפואית המוגשת לבית המשפט בישראל יש לצרף חוות דעת של מומחה רפואי, התומכת ומבססת את טענותיו של התובע. הנתבעים מצדם, רשאים להפנות את התובע אל מומחה רפואי נגדי, מטעמם, שיבדוק את התובע ויעביר חוות דעת נגדית מטעם ההגנה בתיק. כאשר קיימים פערים משמעותיים בין חוות הדעת של המומחים כאמור, יכול בית המשפט להורות על מינוי מומחה רפואי מטעמו ועל כך נרחיב.

הוספת חוות דעתו של מומחה רפואי לכתב התביעה הינה הכרח בתביעות רשלנות רפואית המעוגן בתקנות סדר הדין האזרחי. הרציונאל לכך נמצא בטיבה של טענת הרשלנות כלפי פעולותיו של גורם רפואי – לרוב מדובר במצבים בו על בית המשפט לפסוק לכאן או לכאן בעניינים רפואיים מורכבים, ונקודת המבט של מומחה בתחום היא קריטית על מנת שיוכל לעשות זאת כראוי.

יש לך שאלות לגבי מינוי מומחה רפואי? חייג אל משרדנו: 03-7369253

מומחה רפואי המעיד בבית המשפט חייב לרוב להיות בעל מומחיות ספציפית בתחום הרלוונטי לפגיעתו הנטענת של התובע. לדוגמא, במקרה של איחור באבחון התקף לב יש לפנות אל מומחה רפואי מוכר בתחום הקדריולוגיה. עורך דין מנוסה ומיומן בתחום הרשלנות הרפואית מכיר את המומחים המובילים בישראל בכל תחום רפואי וידע להפנותך אל המומחה המתאים ביותר בכל מקרה.

חשוב לדעת כי חובתם של המומחים הרפואיים מעוגנת בחוק והם נדרשים לעדות מהימנה ונטולת פניות אומנם נשמרת ברוב המקרים, אולם החזקה הקיימת לפיה עדותו של מומחה מאושר ניתנת ביושר ומתוך מקצועיות אינה מאפשרת לטענות לגבי האינטרסים המניעים אותו לבסס עצמן.

כדי להתמודד עם בעייתיות זאת עומדת בפני בית המשפט האפשרות לזמן מומחה רפואי בטעמו על מנת לבאר סוגיה ספציפית הנמצאת במחלוקת בין הצדדים, בהתאם להוראות תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי.

הליך מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט וחקירתו בפניו

הזמנתו של מומחה רפואי להעיד מטעמו היא רשות ונטולה לשיקול דעתו של בית המשפט. היא אינה מוגבלת לעיתוי מסוים ויכולה להתבצע בכל שלב של התביעה. עם זאת, קובעת תקנה 130 כי עליה להתבצע רק לאחר שניתן לצדדים להשמיע את טענותיהם לגבי הנושא הנידון.

>>> פורום רשלנות רפואית <<<

למומחה מטעם בית המשפט חובה מוגברת של נאמנות והגינות כלפי ההליך וכלפי בית המשפט שקרא לו. בפסק דין יפת השמש נקבע כי חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט לא תהווה חלק מראיות התביעה אף אם ניתנה בשלב שקדם להגשת הראיות בתיק.

גם הצדדים יכולים לפנות לבית המשפט בבקשה למנות מומחה מטעמו, במקרים בהם לא הביאו מומחה בתחום ספציפי על מנת להתמודד טענות הצד שכנגד.

בית המשפט ישקול בקשה זו לפי מגוון שיקולים וביניהם – שיקולים כלכליים הנוגעים למצבם הכספי של הצדדים שכן עלות חוות דעתם של מומחים רפואיים יכולה להסתכם בסכומים נכבדים, לצד שיקולים הנוגעים למידת מחויבותם של הצדדים ורצינותם.

ליחצו כאן לקריאת מאמרים משפטיים בנושא רשלנות רפואית

לרוב חיסרון כיס לבדו לא יהווה סיבה מספקת ובית המשפט יטה לקבל בקשת הזמנת מומחה מטעמו במקרים בהם הצד המבקש כבר הביא מומחה רפואי בתחום קרוב והוכיח את רצינותו (פסק דין בוטבול) או במקרים בהם נדרש למנוע מהצדדים טרחה מיותרת הכרוכה בעדות בפני מספר מומחים וניתן להסתפק בהסתמכות על מומחה יחיד מטעם בית המשפט.

ההבדל העיקרי בין המומחים נעוץ באופי התשאול שלהם בעת הדיון בבית המשפט. את גביית העדות ממומחה מטעמו ינהל בית המשפט בדרך אקטיבית יחסית לנהוג בשיטת המשפט הישראלית הדוגלת בפאסיביות יחסית של כס השיפוט בעת דיון משפטי אזרחי בנושא נזקי גוף. לצדדים שמורה הזכות להפנות שאלות למומחה מטעם בית המשפט בהתאם לנושא הנידון.

מומחה מטעם בית המשפט עשוי להיות לשון המאזניים בתיקי רשלנות רפואית מורכבים, מדובר בכלי רב עוצמה שבתי המשפט לא יהססו לעשות בו שימוש בעת הצורך.

ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי אישי ודיסקרטי

לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר חייג/י: 03-7369253