כאב וסבל - ראש נזק בתביעות רשלנות רפואית עברת התקף לב בזמן העבודה? הגשת תביעת רשלנות רפואית - שלב אחר שלב הלכת השנים האבודות בדיני נזיקין פגיעה בזמן עבודה של פועל בניין נפגעת בזמן ניתוח גב ונגרם לך נזק? שיטות לביצוע ניתוח להסרת משקפיים בלייזר רשלנות רפואית באבחון שבץ מוחי - אימתי? הליכי גישור בתביעות רשלנות רפואית ספינה ביפידה ומקרי רשלנות רפואית באבחון מוקדם סרטן הקיבה לא אובחן בזמן? התיישנות עילה לאחר תאונת דרכים - אימתי? התיק הרפואי נעלם? - התביעה אינה נעלמת! התמוטטות ומות מטופל עקב תיעוד רפואי לקוי העברת נטל הראיה בתביעות רשלנות רפואית נפגעת בגלל רשלנות רפואית בזמן שירות צבאי? חשוב לדעת: על מחלות מקצוע שכר טרחת עורך דין בתביעת תאונת דרכים נגרמה לך נכות בגלל פגיעה בעבודה? מבחן הרופא הסביר - הלכה למעשה תשניק סב לידתי - חשוב לדעת! עברת תאונה בזמן שירות צבאי בצה''ל? נפגעת בזמן התנדבות ונגרמו לך נזקי גוף? חוק זכויות החולה - פרשנות משפטית לידת מלקחיים forceps birth
במקרה בו נפגע אדם עקב תאונת עבודה ואינו מסוגל לשוב לעבודתו ידוע למרבית הציבור כי ניתן לפנות לביטוח לאומי ולקבל בגין תקופת אי הכושר תשלום דמי פגיעה.
במקרה של תאונת דרכים ידוע כי יש לפנות אל חברת הביטוח אשר מבטחת את הרכב לקבלת פיצויים.
אולם מהם זכויותיו של אדם אשר נפגע בתאונה "סתם" אשר לא אירעה בעת עבודה, אינה תאונת דרכים והוא אינו מסוגל לעבוד בגין פגיעתו ? לא רבים מודעים לכך שהביטוח הלאומי מספק רשת בטחון לתושבי ישראל גם במקרה זה.
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, פרק ו', מגדיר ומזכה בגמלה מי שנפגע בתאונה, בישראל או בחו"ל (בכפוף לתנאים), ובעקבות התאונה נפגע כושר תפקודו. החוק חל למעשה על כל אדם, תושב ישראל, שמלאו לו 18 שנים ועדיין לא הגיע לגיל הפרישה, לרבות עקרת בית שאינה מבוטחת בביטוח הלאומי. הקצבה לפי חוק זה משולמת לכל היותר בעד 90 יום של אבדן כושר התפקוד.
נדרש כאמור שהמבוטח יאבד את כושר תפקודו למשך התקופה.
בנוסף, נקבע בחוק כי המבוטח יהיה זכאי לדמי תאונה רק אם לא עבד בפועל במהלך התקופה. מי שפנה לקבלת טיפול רפואי וקיבל ימי מחלה אך בפועל לא מימש אותם ויצא לעבוד, לא יהא זכאי לתשלום דמי תאונה.
החוק קובע שעל הנפגע להיבדק ע"י רופא תוך 72 שעות משעת התאונה ולהראות אישור על הבדיקה שעבר.
חשוב לציין שמאחר והמטרה של ביטוח נפגעי תאונות היא לעזור למי שנפגע כושר תפקודו ובשל כך לא יכול לעבוד- אדם יהיה זכאי לדמי תאונה רק במקרה בו אין הוא מקבל ממקור אחר, בין מהמוסד לביטוח לאומי ובין מכל גוף אחר, תשלום עבור אובדן כושר התפקוד הנ"ל, וזאת למעט חריגים שנקבעו בחוק.
דוגמא לחריג כזה קיים במקרה בו אדם נפגע עקב תאונת עבודה. כאן אותו נפגע זכאי מהמוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה (בהתאם להסדר הקבוע בפרק ה' לחוק הדן בעניין נפגעי תאונות עבודה) ועל כן לא יהיה זכאי כאמור לדמי תאונה. גם אדם אשר נפגע בתאונת דרכים לא יהיה זכאי כאמור לתשלום מהביטוח הלאומי בגין פגיעה בתאונה.
מהי תקופת התשלום?
דמי התאונה ישולמו לכל היותר לפרק זמן של 90 יום רצופים מהיום שלאחר קרות התאונה.
ישנם שני חריגים:
נפגע שאינו שכיר ואינו עצמאי - לא יקבל דמי תאונה בעבור 14 הימים הראשונים שלאחר יום התאונה. החריג חל גם על עקרת בית.
נפגע שביום התאונה היה שכיר – יחושבו דמי התאונה לפי 75% משכרו הממוצע בשלושת החודשים שקדמה ליום התאונה, לחלק ב- 90.
תביעה לקבלת דמי תאונה יש להגיש בסניף המוסד לביטוח לאומי במקום המגורים תוך 90 ימים מיום התאונה. חשוב לזכור שתביעה שהוגשה לאחר מועד זה עלולה להידחות.
אילו מסמכים יש לצרף לתביעה?
"תעודה רפואית ראשונה לנפגע בתאונה" - יש לדאוג שהרופא המטפל ימלא את כל הפרטים בתעודה המצויה בטופס התביעה המוגש למוסד לביטוח לאומי ויחתום עליה.
בהחלט! אם נפגע מעוניין לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי הוא רשאי לעשות זאת לפני בית הדין לעבודה. את הערעור יש למסור לבית הדין לעבודה בתוך שישה חודשים מיום קבלת החלטת המוסד לביטוח לאומי בעניין.
