רשלנות בסקירת מערכות - אי אבחון של חוסר קורפוס קלוסום

בעידן המודרני עומד לרשות הרופאים וההורים לעתיד כלי רב ערך של סקירת מערכות, אשר מאפשר לגלות בחלק לא מבוטל מן המקרים מומים ובעיות בעובר ומקנה להורים יכולת להחליט  אם לבקש את הפסקת ההריון בנסיבות כאלה.

כאשר מתברר בתום ההריון כי על אף ביצוע בדיקות מעקב וסקירות מערכות נולד בסופו של דבר ילד הסובל ממומים קשים, מבלי שההורים עודכנו בכך בעת ההריון, מתעוררת מטבע הדברים השאלה האם התגלתה רשלנות רפואית באבחון מומים בהריון ובביצוע הבדיקות הנדרשות.

פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה בעניין שלום נרגיס (קטין) והוריו נ' ד"ר יגאל וקסמן, מכון הדמיה בית חולים "רמת מרפא" אסותא מרכזים רפואיים בע"מ ואח' עסק בתביעה שהגישו קטין והוריו בגין רשלנות בביצוע של בדיקת אולטרא סאונד, אשר גרמה להולדה של תינוק עם מום קשה מסוג חוסר של הקורה המוחית - agenesis of corpus callosum.

קרא עוד על ניהול מעקב הריון רשלני - חוסר אבחון תסמונת דאון

עובדות המקרה

שלום הוא בנם הראשון של ציפי ורונן. במהלך ההיריון הייה ציפי במעקב אצל ד"ר רונן, רופא בקופת חולים מכבי. 

ד"ר רונן הפנה את ציפי למכון ההדמיה בבית החולים רמת מרפא לצורך ביצוע בדיקת אולטרא סאונד שנערכה ביום 19.09.95.

הבדיקה הראשונה בוצעה על ידי טכנאית במטרה לקבוע את גיל ההיריון ואת מידות העובר.

בדיקה נוספת של סקירת מערכות, על מנת לבדוק את העובר ולנסות לאתר קיום מומים, בוצעה ביום 08.11.95 על ידי ד"ר יגאל וקסמן והיא הבדיקה לגביה נטענת הרשלנות.

נרגיס נולד ביום 19.03.96 בניתוח קיסרי בבית החולים "הקריה" בתל אביב במשקל של 3.29 ק"ג וציון האפגר שניתן לו היה 10 - הציון המירבי, כאשר ציון אפגר מעל 7 הוא תקין.

בבדיקה שנערכה לאחר מכן נמצא כי הוא סובל ממומים קשים אשר עיקרם מומים מוחיים ובהם חוסר מלא של הקורה המוחית - הקורפוס קלוסום.

קרא בהרחבה על רשלנות רפואית בביצוע בדיקות אולטראסאונד בהריון

טענות התובעים והנתבעים בתביעה

בתביעת רשלנות רפואית אשר הוגשה על ידם טענו ההורים, כי לאור חומרת המומים מהם סובל שלום היה עדיף לולא היה נולד ואילו ידעו על המומים מהם הוא סובל היו מבצעים הפלה.

ההורים טוענים כי בעת הבדיקה לא נצפתה תקרת החדר השלישי במוח וכי ד"ר וקסמן לא הבחין שהקורפוס קלוסום (Corpus callosum), הקורה המוחית או כפיס המוח, שתפקידה לחבר בין שני חלקי המוח ולהעביר את רוב המידע ביניהם, חסר.

מאחר והרופא הסוקר לא הבחין בחסר, לא שלח את התובעת לבדיקות נוספות ופעילותו שלא בהתאם לרמת הזהירות המצופה ממנו הובילה להולדה של תינוק הסובל ממומים קשים.

ד"ר וייץ, מומחה רפואי נירולוג שנתן חוות דעתו מטעם התובעים בעניין קבע, כי התובע סובל מנזק מוחי חמור, פיגור התפתחותי קשה, עיוורון והפרעה פירכוסית ונכותו הכללית מוערכת ב100% מאחר והוא סובל מחסר מלא של הקורפוס קולוסום.

כל המומחים שהגישו חוות דעתם לבית המשפט הסכימו, כי מטרתה של בדיקת האולטרא סאונד היא גילוי של מומים מולדים גם כאשר לא מדובר בזיהוי של מום ספציפי אלא בחשד המתעורר ומצריך ביצוע בדיקות נוספות.

לפי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מטרת סקירת המערכות היא לבצע סריקה של אברים והראשון המצוין מביניהם הוא חדרי המוח.

הנתבעים טענו, כי הנתבע לא יכול ולא צריך היה לגלות את היעדרו של הקורפוס קולסום וכי הבדיקה שבוצעה היא בהתאם לפרקטיקה ולנהלים המקובלים.

בית המשפט נדרש להכריע במחלוקת: האם התרשל ד"ר וקסמן בביצוע הבדיקה בכך שלא איתר את החוסר, שכלל לא הסתכל בחדרי המוח העליונים ושלא איתר את הסימנים המשניים המעידים על היעדר של קורפוס קלוסום.

פרופסור שיינפלד, מומחה בתחום האולטרא סאונד, מיילדות וגניקולוגיה מטעם התובעים, כתב בחוות דעתו, כי למרות שהסוקר בבדיקה רשם כי סקר את חדרי המוח הוא לא עשה כן ולא אבחן את הסימנים המשניים. 

עוד קבע שיינפלד, כי ניתן היה לזהות את קיום הסימנים כולם במועד הבדיקה.

פרופסור אחירון, מטעם הנתבעים טען, כי במועד הבדיקה לא באו לידי ביטוי הסימנים המשניים וכי אופן התפתחות המום במקרה זה והמוגבלות של ההדמיה הם שגרמו לכך שהסוקר לא זיהה את המום.

בחקירתו של אחירון בבית המשפט הודה, כי ממצאים שעלו בבדיקה היו צריכים להדליק נורה אדומה אצל הנתבע.

בחקירתו הנגדית בבית המשפט נאלץ פרופ' אחירון להודות, כי גם בסקירת מערכות שגרתית ניתן לצפות בסימנים משניים אשר יכולים להחשיד למום של חוסר בקורה המוחית ולפיכך ייתכן כי גם בבדיקה נשוא התביעה הופיעו סימנים אלה, אשר מהם התעלם הרופא הסוקר.

פסיקת בית המשפט

בית המשפט קבע, כי למרות שהריונה של התובעת היה הריון בסיכון נמוך וכי ד"ר וקסמן בפועל לא זיהה ממצאים חשודים בבדיקה, היה עליו לזהות את הסימנים המשניים אשר יכולים להחשיד לחסר של הקורה המוחית.

בית המשפט קבע עוד, כי לא נצפו בבדיקה כל חדרי המוח כפי שנדרש ולכן הפר ד"ר וקסמן את חובת הזהירות הנדרשת ממנו.

לעניין עילת חיים בעוולה קיבל בית המשפט את טענת ההורים, כי לאור המומים הקשים מהם סובל בנם לו ידעו על המומים מראש היו מבצעים הפלה וכי המומים נגרמו עקב החוסר בקורפוס קולסום שלא זוהה בבדיקה, וקבע כי על הנתבעים לפצות את התובעים בגין הנזקים החמורים אשר נגרמו לילוד.

במקרה של לידת ילד פגוע, כאשר ההורים לא עודכנו במהלך ההריון באפשרות של קיום מום או נזק גוף לעובר, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.

בא כוח מקצועי ומנוסה יוכל לסייע לכם לבחון אם יש מקום לעריכת בירור נוסף כמו גם בבדיקת היתכנות להגשת תביעת רשלנות רפואית.

לקריאה נוספת לחץ - רשלנות רפואית במעקב הריון

 אי אבחון חוסר באצבעות בסקירת מערכות בהריון
 

לקבלת סיוע לחץ - יעוץ משפטי בתחום רשלנות רפואית