רשלנות אורטופד וקופת חולים - אי ביצוע ביקורת במועד

רשלנות רפואית בקופת חולים בשל אי הפניה לבדיקת אורטופד במועד

מרבית הטיפול הרפואי השוטף של כלל האוכלוסיה בישראל מתבצע במרפאות קופות החולים השונות. קופות החולים אף משמשות בחלק גדול מן המקרים כגורם המטפל לאחר שחרור מאשפוז בבית חולים. על הרופאים במסגרת קופת חולים מוטלת אף החובה לעורך ביקורת ומעקב רפואי אחרי ניתוחים ופעולות רפואיות שונות.

בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים מאת כבוד השופט דראל (ת.א 4288/05 ראיסה גורשבסקי נ' שירותי בריאות כללית) מתייחס בית המשפט לחובות אשר מוטלות על קופת החולים במעקב אחר מטופליה.

בית המשפט קובע, בין היתר, כי מוטלת על קופת החולים החובה לפעול באופן יזום ואקטיבי ולדאוג לבריאות מבוטחיה. במידה וקופת חולים אינה עומדת בחובות אלו והטיפול שנתנה גרם לנזק הרי שמדובר במקרה של רשלנות רפואית בשל פגיעה בסיכויי החלמה.

עניינו של פסק הדין במקרה של נפילה אשר גרמה לתובעת לדבר ביד ימין. התובעת פנתה לבית חולים של הנתבעת ושם קיבעו את השבר בגבס. בהוראות השחרור בתעודת המיון נשרם כי על התובעת להיות המעקב רופא אורטופד ולבצע צילום ביקורת בעוד 10 ימים.

התובעת טענה כי הטיפול אשר ניתן לה בבית החולים היה רשלני ולא סביר וכי לא ניתנה האפשרות לבחור מבין קשת הטיפולים המתאימים והאפשריים.

בית המשפט לא קיבל את טענת התובעת כי הטיפול הרפואי בבית החולים היה רשלני ואף דחה את טענת התובעת כי נגרם לה נזק בשל כך שלא הוצגו בפניה האפשרויות הטיפוליות הרלבנטיות לרבות ביצוע ניתוח. בפסק דינו קובע בית המשפט כי לא הוכח שהתובעת הייתה מסכימה לביצוע ניתוח קיבוע אילו הוצגה בפניה אפשרות זו.

בית המשפט קבע עם זאת כי קופת חולים הנתבעת התרשלה בכך שלא נתנה לתובעת הסבר ברור ומובן כיצד עליה לנהוג עם שחרורה מבית החולים בנודע לביקורות.

עוד פסק בית המשפט כי קופת חולים העניקה לתובעת טיפול רשלני וגרמה לה לנזק שכן התובעת הקפידה לבצע את צילום הרנטגן 10 ימים לאחר הקיבוע שבוצע לה בבית חולים אולם תור לבדיקת רופא אורטופד בקופת חולים נקבע לה רק כעבור 20 יום ממועד ביצוע הקיבוע.

כאשר נבדקה התובעת על יד אורטופד בחלוף 20 יום ממועד הקיבוע התברר כי חיבור השבר אינו תקין והיד נותרה עקומה.

בית המשפט קבע כי אין ספק שהאיחור בקביעת התור לבדיקת התובעת בידי אורטופד פגע בסיכויי החלמתה וכי תפקידה של קופת חולים והרפואה בקהילה אינו מתמצה בקיום השירות הטכני של בדיקות ושירותי עזר אלא עליה לגלות מעורבות ויוזמה פעילה ולדאוג לקביעת תור לבדיקה במועד הנדרש.

לתובעת נותרה נכות בשיעור של 10% אשר אין ספק כי חלקה הייתה נגרמת ג אלמלא רשלנות הנתבעת קופת חולים אולם בית המשפט קובע כי חלק ניכר מן הנזק מקורו בשל רשלנות רפואית של הנתבעת אשר פגעה בסיכויי ההחלמה של התובעת.

התובעת אינה מעוניינת לעבור כיום ניתוח בידה אשר יכול בנסיבות מסוימות להקטין את נכותה אם כי המומחים הרפואיים היו חלוקים ביניהם בשאלת סיכויי הניתוח להטיב את תפקוד התובעת. בית המשפט דחה את טענת הנתבעת כי על התובעת מוטלת חובה במקרה זה להקטין את נזקה על ידי ביצוע הניתוח.

בית המשפט פסק לתובעת פיצוי בשיעור של 63,000 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך דין.

למאמר נוסף בעניין החובות המוטלות על קופת חולים בטיפול לחץ: רשלנות רפואית בקופת חולים

למאמר נוסף בנושא חובותיו של רופא משפחה לחץ: רשלנות רופא