רשלנות מרדים ובית חולים בהשגחה אחרי ניתוח

רשלנות רפואית - מוות לאחר ניתוח

גם ניתוח פשוט וקל אשר נראה כמעט נטול סיכונים וסיבוכים עלול להסתיים חלילה בנזק כבד בשל רשלנות רפואית בטיפול, האחריות לשלום המנותח מוטלת כמובן על המנתח ועל המרדים אשר מלווים את המנותח בעת הניתוח ומטפלים בו.

פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בעניין אברבנאל אורטל (קטינה), אברבנאל שמחה ואברבנאל יאיר נ' פרופסור ברנרד הרשקוביץ, ד"ר בקנר דניאל ובית החולים "רמת מרפא" בחיפה עסק בתביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגישו אברבנאל והוריה כנגד מי שטיפלו בקטינה וגרמו לה לנזק בלתי הפיך בעת הטיפול הרפואי אשר לטענתם בוצע באופן רשלני.

בהיותה של התובעת בת שנה וחודש היא נאלצה לעבור ניתוח להסרת נקודת חן, הניתוח בוצע בבית החולים "רמת מרפא"  בחיפה ביום 02.02.93, בית החולים סיפק את חדר הניתוח והשירותים הנלווים בהם עזרה והשגחה של אחות, הרופא המנתח היה פרופסור הרשקוביץ והרופא המרדים היה ד"ר בקנר.

הניתוח הסתיים בהצלחה בשעה 09:25 ואורטל הועברה לחדר ההתאוששות, לאחר כ-20 דקות בשעה 09:45 כאשר ד"ר בקנר ניגש לראות את מצבה היא הייתה שכובה על בטנה כשהיא כחולה ללא דופק וללא נשימה. התובעת עברה החייאה והועברה להמשך טיפול ואשפוז בבית החולים רמב"ם בחיפה. לתובעת נגרמה עקב האירוע נכות של 100% לצמיתות עקב נזק מוחי.

הנתבעים הגיעו להסכם פשרה אל מול התובעים לפיו יפוצו בסך 4,131,230 ₪ אך נותרה מחלוקת בין הנתבעים באשר לאחריות. בית החולים טען כי המקרה אירע עקב רשלנות הרופאים ואילו הרופאים טענו כי המקרה אירע עקב רשלנות של בית החולים ו/או עובדיו ובפרט עקב אי השגחה נאותה של האחות גב' בורשטיין.

יש לציין כי הן הרופאים והן בית החולים מבוטחים מפני מקרי רשלנות רפואית ואחריות בנזיקין וכן כי הרופאים אינם עובדים של בית החולים, הם יכולים להשתמש בחדר הניתוחים וכן להיעזר בצוות בית החולים תמורת תשלום.

המומחה הרפואי ד"ר גבריאל גורמן מנהל היחידה לטיפול נמרץ בסורוקה סבר כי הרופא המרדים פעל בצורה נכונה ולתקרית שלאחר ההרדמה אין קשר לניתוח עצמו.

מומחה מטעם בית החולים מנהל יחידת הרדמת ילדים בשניידר, ד"ר יעקב כץ  סבר כי הליך ההתאוששות לא היה תקין מאחר וד"ר בקנר הורה שלא לחבר את הילדה לחמצן ולאמצעי ניטור ולכן התדרדרות מצבה לא אובחנה בזמן.

רופאים מטען משרד הבריאות שחקרו את המקרה ד"ר ברקוביץ וד"ר זילביגר קבעו כי ד"ר בקנר ראה את התובעת לראשונה ביום הניתוח שזהו הנוהל בבית החולים, לא היה מכתב הפניה מרופא מטפל ולא נרשם כמה זמן ארכה הבדיקה, ד"ר בקנר ניסה להחדיר עירוי באתרים שונים בגוף התובעת ללא הצלחה וביצע את הניתוח ללא עירוי.

נכתב עוד כי התובעת שוחררה להשגחת אימה והאחות טלי בורשטיין וצוין כי באותו היום הייתה חסרה אחות במחלקה.

הרופאים מצאו כי לא קיים בבית החולים נוהל מסודר לקבלת מידע רפואי על המנותח, המרדים רואה את הילד רק זמן קצר לפני הניתוח, אין הנחיות ברורות לגבי צום לפני הניתוח, כאשר מטפלים בילד יש להקפיד שיהיה וריד פתוח (עירוי) גם אם מדובר בפעולה קצרה, אין הקפדה על  תיעוד התעוררות, אין הקפדה על השגחה צמודה ונהלי רישום, יש לנטר ילד לפחות בחצי השעה הראשונה לאחר ניתוח ולספק חמצן.

הגברת בורשטיין, אחות מנוסה ואחראית לא פעלה בניגוד להוראות הרופא. היא הייתה אחראית על שלושה חולים בחדר שזהו יחס תקין ובאותה עת עסקה בשחרור חולה.

בית המשפט קבע כי המקרה אירע עקב תקלות משני הצדדים והחליט לחלק את האחריות בין הרופאים לבין בית החולים שווה בשווה (50% על שני הרופאים ו-50% על בית החולים).

במידה ואתה או אחד מיקריך נפגעתם עקב טיפול רפואי אשר יש חשד כי אינו הולם או רשלני מומלץ לפנות בהקדם אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.

לקריאה נוספת לחץ - רשלנות באבחון תסמונת דאון
 

לקבלת סיוע לחץ - יעוץ משפטי