נזק מוחי לאחר ניתוח נוירוכירורגי
מה ניתן לעשות במקרה של גרימת נזק מוחי לאחר ניתוח נוירוכירורגי? אחת החובות המוטלות על רופא מטפל היא חובת זהירות ביחס למטופל. חובת הזהירות מתחלקת לשני חלקים, החובה הראשונה מושגית כללית מכוח יחסי רופא חולה והשנייה קונקרטית ביחס להליך רפואי מסוים.
חלק מחובת זהירות זו היא החובה למעקב לאחר הטיפול, כאשר הרמה הנדרשת של הטיפול קשורה בקשר ישיר למהות הטיפול, המסוכנות של הטיפול והתופעות שעלולות לצוץ לאחריו.
דיון בבית המשפט בתביעה
פסק הדין לוביאניקר דוד ולוביאניקר רחל נ' מרכז רפואי רבין ושירותי בריאות כללית עניינו חובת הזהירות של רופא מטפל והוא עוסק בתביעה אשר הגיש דוד יליד 1959 נשוי ואב לשלושה, אשר עבד כמפעיל מחשבים כנגד קופת החולים והמרכז הרפואי רבין שברשותה.
בסוף 1999 חש דוד בהפרעה בראיה בעינו השמאלית והופנה על ידי קופת החולים למרכז הרפואי, שם בוצעה בו בדיקת תהודה מגנטית (MRI), אשר גילתה גידול בבלוטת יותרת המוח שפגע בעצב הראייה השמאלי.
התובע ואשתו הגיעו לפגישת התייעצות אצל ד"ר צבי רפפורט, מנהל המחלקה לנוירוכירורגיה במרכז הרפואי רבין. בפגישה הסביר ד"ר רפפורט לתובעים על הגידול והמליץ להם על ביצוע ניתוח.
ביום 26.01.00 ניתחו את התובע ד"ר רפפורט וד"ר איתן יניב, בשיטה אנדוסקופית (דרך האף). בתחילת הניתוח נגרם נזק בלוחית הכברה והופיעה דליפה של נוזל מוח שדרתי, הניתוח הושלם והדליפה נאטמה.
לאחר הניתוח חווה התובע מספר התקפים אפילפטיים וקיבל טיפול תרופתי, לאחר כחמישה ימים שוחרר דוד לביתו. כשבועיים לאחר מכן הגיעה לבית החולים והתלונן על הופעת הפרשה דמית מהאף הוא נבדק ושוחרר לצורך המשך מעקב.
בבדיקת תהודה מגנטית שבוצעה בחודש אפריל נמצאו ממצאים לא ברורים באשר לתוצאות הניתוח והומלץ על בדיקה נוספת. כשבועיים לאחר בדיקה זו התלונן דוד על הפרשה דמית מהאף.
ביום 26.10.00 פונה התובע באמבולנס לבית החולים לאחר שחש ברע, הוא אובחן כסובל מדלקת קרום המוח ואושפז לשבועיים. לאחר שהחלים מהדלקת נערך לו ניתוח מתקן לסגירת הכברה. לאחר כשש שנים בהן נערך מעקב אושפז התובע בשנית עם דלקת קרום המוח חמורה.
התובע טען בכתב התביעה כי הרשלנות גרמה לו ללקות פעמיים בדלקת קרום המוח והותירה אותו עם פגיעות נירולוגיות ופסיכיאטריות קשות. הוא טען לרשלנות רפואית, פגיעה באוטונומיה והפרה של חובת הגילוי. מאחר והצדדים הסכימו לגבי הפן העובדתי לא יכול היה לחול הכלל של הדבר מדבר בעד עצמו, הדורש עמימות מצד התובע.
כמו כן קבע בית המשפט כי לא התקיים כשל ראייתי. בית המשפט קבע עוד כי הוסבר לתובע מהלך הניתוח.
בית המשפט קבע כי לנתבעים חובת זהירות קונקרטית כלפי התובע ולמרות שאירוע ניקוב הכברה הוא חריג, לא הייתה רשלנות הן בניתוח והן באיטום הכברה. כמו כן, לא הופרה חובת הגילוי באשר מתי על התובע לפנות למיון וכן לא הייתה רשלנות בטיפול שקיבל עם תלונתו הראשונה על דימום.
עם זאת קבע בית המשפט כי עם פנייתו של התובע לחדר מיון בפעם השנייה עם תלונה חוזרת על דימום מהאף התרשל בית החולים והייתה אינדיקציה לביצוע בדיקות נוספות, עקב רשלנות רפואית זו נגרם האירוע הראשון של דלקת קרום המוח והצורך בניתוח מתקן.
בהמשך הטיפול לא הייתה התרשלות ואין אחריות באשר לאירוע דלקת קרום המוח השני.
בית המשפט קבע כי לתובע נותרה נכות רפואית של 77.3% ונכות תפקודית של 80%. הפיצויים נקבעו כדלקמן: הפסדי השתכרות 16,039*29 חודשי עבודה וכן ריבית והצמדה פנסיה בהתאם למשכורת.
הפסדי האישה נקבעו ב-30,000 ₪, עזרת צד ג' 45,000 ₪, הוצאות רפואיות 3,800 ₪, ניידות 150,000 ₪ וכאב וסבל 120,000 ₪. כל זאת בתוספת שכ"ט והוצאות.
עורכי דין עונים על סוגיות חשובות בנושא
באתרנו שלנו מעלים בקביעות אלפי סקירות רפואיות ומשפטיות עדכניות, שנכתבו על ידי מומחים רפואיים ועורכי דין על סמך ניסיון פרקטי בטיפול וייצוג נפגעי רשלנות רפואית.
עורכי הדין שלנו צברו ניסיון רב לאורך השנים, טיפלנו ונתנו ייעוץ משפטי לאלפי אנשים שרצו לבדוק היתכנות להגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. רוב האנשים שפונים למשרדנו מתעניינים לרוב בסוגיות מרכזיות, אשר רלוונטיות כמעט בכל תביעת רשלנות רפואית, כמובן בכל מקרה לגופו.
לפניכם תשובות מפורטות והסברים של עורך הדין עופר סולר בנוגע לשאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית בניתוחים נוירוכירורגים והזכויות המגיעות לכם בכל מקרה של חשש מפני רשלנות רפואית בניתוח.
עברתי ניתוח נוירוכירורגי בגב לשחרור לחץ מחוט השדרה ונותרתי משותק בגפיים התחתונות ועם בעיה בשליטה על הסוגרים, כיצד מבררים אם הייתה רשלנות רפואית בניתוח?
בניתוחי גב נוירוכירורגים קיימת סכנה לסיבוך של פגיעה בחוט השדרה. בחלק מהמקרים האלו הסיבוך אינו בשליטת המנתח והוא בלתי נמנע, אולם חלק מהפגיעות בחוט השדרה מקורן בהתרשלות באופן ביצוע הניתוח.
כדי להעריך באופן מסודר מה אירע בניתוח שעברת והאם הפגיעה בחוט השדרה הינה תוצאה של התרשלות בניתוח יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי מבית החולים ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים בתחום הנוירוכירורגיה.
מומלץ לפנות תחילה אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית, שיוכל לסייע בקבלת התיעוד ובפניה למומחה הרפואי.
עברתי ניתוח נוירוכירורגי להסרת גידול ממוחי ונאמר לי שהכל עבר באופן תקין והגידול הוסר כולו בניתוח, שנה לאחר הניתוח התברר כי יש לי עדיין גידול במוח במיקום סמוך לגידול הקודם, כיצד ניתן לברר אם הייתה התרשלות בניתוח ולא הסירו את כל הגידול?
ניתוחים נוירוכירורגים להסרת גידולים הינם ניתוחים מורכבים. שכן, הסרת רקמת מוח עלולה כמובן לגרום לנזק נוירולוגי קשה ובלתי הפיך, אולם הותרת שאריות גידול בניתוח עלולה לגרום לחזרת הגידול ונזק שידרוש ניתוח חוזר ואף למותו של המטופל.
כדי להעריך אם במקרה שלך בוצעו כל הבדיקות הנדרשות כדי לבחון אם הגידול הוצא ונכרת במלואו בניתוח והאם לא הייתה התרשלות בניתוח הנוירוכירורגי שעברת אשר גרמה להותרת חלקי גידול ולחזרה של הגידול בהמשך, יהיה צורך לבחון את התיעוד הרפואי המלא באמצעות מומחה רפואי בתחום הנוירוכירורגיה וכן מומחה רפואי בתחום האונקולוגיה.
אני מעוניין להגיש תביעת רשלנות רפואית על ניתוח נוירוכירורגי שבוצע לבני אשר גרם לו נזק, הבנתי שאין הרבה מומחים רפואיים בתחום שמוכנים לתת חוות דעת בנושא זה, היכן אוכל לאתר מומחה בתחום נוירוכירורגית ילדים שיהיה מוכן לכתוב חוות דעת וכמה זה יעלה?
יש תחומים רפואיים מסוימים בהם מורכב לקבל חוות דעת של מומחה רפואי לביסוס תביעת רשלנות רפואית והתחום של נוירוכירורגית ילדים אכן הינו אחד מתחומים אלו.
ככלל מומלץ לאנשים אשר נפגעו בשל רשלנות רפואית שלא לנסות ולקבל חוות דעת רפואיות ממומחים רפואיים באופן עצמאי, אלא לפנות תחילה אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית, שיסייע בקבלת מלוא התיעוד הרפואי ובהפניה למומחה הרפואי המתאים ביותר.
עורך דין מנוסה ידע גם איזה מומחה נחשב כבר-סמכא בתחום הספציפי של התביעה והאם חוות דעת שלו התקבלו בעבר בבית המשפט או שמא נמתחה עליהן ביקורת בפסקי דין.
למרות שכאמור אין מומחים רבים בתחום של נוירוכירורגית ילדים אשר עורכים חוות דעת לצורך ביסוס תביעות רשלנות רפואית, עדיין עורך דין מנוסה יוכל להפנות אתכם למומחה המתאים שיסכים לכתוב חוות דעת אם אכן יתברר שהתגלתה התרשלות בניתוח.
משום שאין מומחים רפואיים רבים בתחום הנוירוכירורגיה אשר מוכנים לערוך חוות דעת רפואית לתובעים, העלויות של חוות הדעת הרפואיות הינן נכבדות ועלולות להגיע במקרים מסוימים גם ל-20,000 ₪.
עם זאת, גם מי שאינו יכול להרשות לעצמו להוציא סכומים כאלו יוכל לקבל חוות דעת רפואית ממומחה רפואי מוכר ורציני. שכן, אם מתברר שיש עילה ממשית לתביעת רשלנות רפואית, התובע יכול כיום לקבל מימון להוצאות התביעה באמצעות חברה למימון הליכים משפטים - פתרון חוקי ומוצלח למדי.
אצל אמי ז"ל אובחנה מפרצת (אנוריזמה) גדולה במוח והיא אושפזה לצורך ניתוח, למרות שהוסבר לנו שהתיקון של המפרצת דחוף הניתוח נדחה שוב ושוב ובסופו של דבר אמי נפטרה בבית החולים טרם הניתוח בגלל קרע במפרצת. כיצד ניתן לתבוע על רשלנות רפואית במקרה זה?
מפרצות במוח מעל לגודל מסוים אכן מהוות סיכון משמעותי לחיים בשל חשש של קרע באנוריזמה ודימום תוך מוחי, אשר עלול לגרום למוות כמעט מידי.
על מנת להעריך את מידת הדחיפות של הניתוח הנוירוכירורגי לתיקון המפרצת נעזרים הרופאים הנוירוכירורגים במגוון אמצעי הדמיה ובהם CT ו-MRI. כאשר למשל יש סימנים ראשונים לדיסקציה של אזור המפרצת, הניתוח הופך לדחוף מאוד ואסור לעכב אותו מחשש לקרע באזור המפרצת.
כדי להעריך אם הדחיה בניתוח של אמך ז"ל הייתה בלתי סבירה יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי מבית החולים ומקופת חולים ובכלל זה בדיקות ההדמיה ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום הנוירוכירורגיה ויתכן שיהיה צורך בהתייעצות גם עם מומחה רפואי בתחום הרדיולוגיה להערכה של בדיקות ההדמיה שבוצעו לאמך המנוחה.
במידה ועברת ניתוח נוירוכירוגי ומסיבה כלשהי, המעקב אחריך בתקופת ההחלמה לא נעשה כראוי ונגרמו לך נזקים, יתכן וניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית בעקבות מצבך הרפואי והתפקודי.
על מנת להכריע בשאלה זאת, קיים הכרח לפנות ולהתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית, שיכול להעריך את אופי הטיפול, מהלך הניתוח והמשך המעקב הרפואי בתקופת ההחלמה. במידת הצורך יפנה עורך הדין את הנפגע לבדיקה אצל נוירוכירורג מומחה, על מנת לקבל חוות דעת רפואית תומכת.
משרדם של עורכי הדין עופר סולר וארבל קפלינסקי טיפל ומטפל בתביעות רשלנות רפואית רבות, שהוגשו בשמם של נפגעי רשלנות רפואית ובני משפחה. אנו מציעים גם לך לפנות למשרדנו לקבלת יעוץ משפטי אישי, ללא כל התחייבות מצדך.
