נזק מוחי לאחר ניתוח נוירוכירורגי

נזק מוחי לאחר ניתוח נוירוכירורגי

אחת החובות המוטלות על רופא מטפל היא חובת זהירות ביחס למטופל, חובת הזהירות מתחלקת לשני חלקים האחת מושגית כללית מכוח יחסי רופא חולה, והשנייה קונקרטית ביחס להליך רפואי מסוים .

חלק מחובת זהירות זו היא החובה למעקב לאחר הטיפול כאשר הרמה הנדרשת של הטיפול קשורה בקשר ישיר למהות הטיפול, המסוכנות של הטיפול והתופעות שעלולות לצוץ לאחריו.

פסק הדין לוביאניקר דוד ולוביאניקר רחל נ' מרכז רפואי רבין ושרותי בריאות כללית עניינו חובת הזהירות של רופא מטפל והוא עוסק בתביעה אשר הגיש דוד יליד 1959 נשוי ואב לשלושה אשר עבד כמפעיל מחשבים כנגד קופת החולים והמרכז הרפואי רבין שברשותה.

בסוף 1999 חש דוד בהפרעה בראיה בעינו השמאלית והופנה על ידי קופת החולים למרכז הרפואי שם בוצעה בו בדיקת תהודה מגנטית (M.R.I ) אשר גילתה גידול בבלוטת יותרת המוח שפגע בעצב הראייה השמאלי.
התובע ואשתו הגיעו לפגישת התייעצות אצל ד"ר צבי רפפורט מנהל המחלקה לנוירוכירורגיה במרכז הרפואי רבין.

בפגישה הסביר ד"ר רפפורט לתובעים על הגידול והמליץ להם על ביצוע ניתוח. ביום 26.01.00 ניתחו את התובע ד"ר רפפורט וד"ר איתן יניב, בשיטה אנדוסקופית (דרך האף) בתחילת הניתוח נגרם נזק בלוחית הכברה והופיעה דליפה של נוזל מוח שדרתי, הניתוח הושלם והדליפה נאטמה.

לאחר הניתוח חווה התובע מספר התקפים אפילפטיים וקיבל טיפול תרופתי, לאחר כחמישה ימים שוחרר דוד לביתו. כשבועיים לאחר מכן הגיעה לבית החולים והתלונן על הופעת הפרשה דמית מהאף הוא נבדק ושוחרר למעקב

  בבדיקת תהודה מגנטית שבוצעה בחודש אפריל נמצאו ממצאים לא ברורים באשר לתוצאות הניתוח והומלץ על בדיקה נוספת. כשבועיים לאחר בדיקה זו התלונן דוד על הפרשה דמית מהאף.

לקריאה נוספת לחץ: מוות עקב רשלנות באבחון דלקת בשריר הלב

ביום 26.10.00 פונה התובע באמבולנס לבית החולים לאחר שחש ברע, הוא אובחן כסובל מדלקת קרום המוח ואושפז לשבועיים. לאחר שהחלים מהדלקת נערך לו ניתוח מתקן לסגירת הכברה. ולאחר כשש שנים בהם נערך מעקב אושפז התובע בשנית עם דלקת קרום המוח חמורה.

התובע טען בכתב התביעה כי הרשלנות גרמה לו ללקות פעמיים בדלקת קרום המוח והותירה אותו עם פגיעות נירולוגיות ופסיכיאטריות קשות. הוא טען לרשלנות רפואית, פגיעה באוטונומיה והפרה של חובת הגילוי. מאחר והצדדים הסכימו לגבי הפן העובדתי לא יכול היה לחול הכלל של הדבר מדבר בעד עצמו הדורש עמימות מצד התובע .

כמו כן קבע בית המשפט כי לא התקיים כשל ראייתי. בית המשפט קבע עוד כי הוסבר לתובע מהלך הניתוח

בית המשפט קבע כי לנתבעים חובת זהירות קונקרטית כלפי התובע ולמרות שאירוע ניקוב הכברה הוא חריג לא הייתה רשלנות הן בניתוח והן באיטום הכברה. כמו כן לא הופרה חובת הגילוי באשר מתי על התובע לפנות למיון וכן לא הייתה רשלנות בטיפול שקיבל עם תלונתו הראשונה על דימום.


עם זאת קבע בית המשפט כי עם פנייתו של התובע לחדר מיון בפעם השנייה עם תלונה חוזרת על דימום מהאף התרשל בית החולים והייתה אינדיקציה לביצוע בדיקות נוספות, עקב רשלנות רפואית זו נגרם האירוע הראשון של דלקת קרום המוח והצורך בניתוח מתקן. בהמשך הטיפול לא הייתה התרשלות ואין אחריות באשר לאירוע דלקת קרום המוח השני.

בית המשפט קבע כי לתובע נותרה נכות רפואית של 77.3% ונכות תפקודית של 80%. הפיצויים נקבעו כדלקמן: הפסדי השתכרות 16,039*29 חודשי עבודה וכן ריבית והצמדה פנסיה בהתאם למשכורת. הפסדי האישה נקבעו ב-30,000 ₪, עזרת צד ג' 45,000 ₪, הוצאות רפואיות 3,800 ₪, ניידות 150,000 ₪ וכאב וסבל 120,000 ₪. כל זאת בתוספת שכ"ט והוצאות.

במידה ונתקלת במקרה של רשלנות רפואית לאחר ניתוח נוירוכירורגי יש לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום!

לחץ כאן לקבלת יעוץ משפטי

לקריאה נוספת לחץ - רשלנות בלידה