אבחון מומים ומחלות גנטיות בהריון

רשלנות של רופא באבחון מומים ומחלות גנטיות

רפואת נשים והמיילדות המודרנית מעמידה בפני הרופאים הגניקולוגים ובפני הנשים בהריון שורה ארוכה של בדיקות ואמצעי אבחון, על מנת לבדוק את מצבו של העובר בעת ההיריון ולשלול את האפשרות כי העובר סובל ממחלה גנטית או ממום קשה, אשר בעקבותיהם, בתום ההיריון ייוולד חלילה תינוק פגוע.

בהתאם לפסיקה, רופאים אשר עוסקים במעקב הריון חייבים לעמוד בסטנדרטים רפואיים סבירים, בבדיקת שלום העובר ולמסור להורי העובר במהלך ההיריון את המידע המלא באשר לסיכויי העובר להיוולד עם מום או מחלה קשה.

כל זאת על מנת לאפשר להורים לשקול אם ברצונם להמשיך את ההיריון. גם לתינוק אשר נולד עם מום או מחלה קשה, אשר ניתן היה בטיפול נכון וסביר לאבחן אותן בעת ההיריון קמה, בהתאם לדין, עילת תביעת רשלנות רפואית שכן הוא נדון לחיות עם מומים קשים.

סל הבריאות כולל מספר בדיקות בסיסיות שמטרתן לשלול מחלות גנטיות ומומים מולדים בילוד. ניתן לבצע במסגרת פרטית ותמורה לתשלום בדיקות נוספות, מפורטות ומדויקות יותר, אשר יכולות לאתר מומים שאותם לא ניתן לאתר במסגרת הבדיקות שניתנות במסגרת סל הבריאות.

מספר פסקי דין קבעו כי כאשר אישה עוברת, במהלך הריונה, את הבדיקות שבסל הבריאות ואלה מתבררות כתקינות ובפועל נולד תינוק אשר סובל ממום, שניתן היה לאבחנו בבדיקה במסגרת פרטית, ניתן לחייב את הרופא וקופת החולים לפצות את ההורים ואת התינוק הפגוע.

הסיבה לכך טמונה בעובדה שעל הרופא והקופה מוטלת החובה להסביר לאישה כי הבדיקה אשר עברה אינה מכסה את כל המומים וכי ניתן לאתר חלק מן המומים רק במסגרת בדיקה פרטית מחוץ לסל הבריאות.

הסיבות לרשלנות אשר הביאה לאי איתור מום בבדיקת אולטראסאונד בהריון יכולות להיות שונות ומגוונות החל מחוסר ניסיון של הבודק, ביצוע בדיקת אולטראסאונד בעזרת ציוד מיושן ולא תקין, אי ביצוע בדיקה מתאימה ואי הפניה לבדיקה ממוקדת במקרים נדרשים ועוד.

על הרופא מוטלת החובה לעדכן את ההורים בכל חשד למום, אשר עולה בבדיקות ההיריון ולהפנות אותם לבדיקות נוספות על מנת לשלול או לאשר את החשד למום או מחלה גנטית. אי מתן מידע מלא או ביצוע של הבדיקות בצורה חפוזה ולא נכונה הינו בגדר רשלנות רפואית.

על הרופא מוטלת חובה לרשום בצורה מדויקת ומפורטת את ממצאי הבדיקה ואי רישום עלול לפעול לרעתו במקרה של תביעת רשלנות רפואית, לאחר לידת ילד עם מום.

הכלל הוא כי ניתן להגיש תביעה ברשלנות רפואית, בגין נזקים של אי אבחון מומים או מחלות גנטיות בעת ההיריון, עד לחלוף שבע שנים מרגע הגיעו של הילד לגיל 18 קרי עד גיל 25. יחד עם זאת גם אם חלף גיל 25, בחלק מן המקרים ניתן עדיין להגיש תביעה, כך למשל אם הנפגע סובל מפיגור שכלי ולא מונה לו אפוטרופוס כדין.

במקרים רבים, התביעה אכן מוגשת בחלוף שנים מלידת הילד הפגוע ובחלק מן המקרים המוסדות הרפואיים מתקשים למצוא את התיעוד של הבדיקות שנערכו ואת הרישומים. במקרה של אובדן התיק הרפואי או חסר ברישומים הדבר פועל לטובת התובעים, שכן בית המשפט יכול להעביר את נטל ההוכחה מכתפי התובע לכתפי הנתבע - להוכיח כי לא הייתה רשלנות בטיפול.

על מנת לברר אם מקרה של לידת ילד אשר סובל ממום מולד או פגם גנטי עולה כדי רשלנות רפואית במעקב ההיריון, יש לפנות אל עורך דין אשר בקי בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין יוציא את מלוא תיק מעקב ההיריון מאת הגורם המטפל ויעביר את התיק לעיונו של מומחה רפואי, אשר יעריך אם הייתה במקרה זה סטייה מסטנדרט רפואי סביר ואם ניתן לקבל חוות דעת רפואית המבססת עילת תביעה. 

לקבלת סיוע משפטי בנושא רשלנות רפואית ללא התחייבות: יעוץ משפטי

קרא עוד על רשלנות בסקירת מערכות - אי אבחון של חוסר קורפוס קלוסום