רשלנות רפואית בהפסקת הריון
ברוב המקרים הריון הוא מאורע שמח ורצוי. לעיתים ההריון אינו מתקבל בברכה בין אם מהסיבה שהעובר אינו בריא או שהזמן בו נכנסה האישה להריון אינו מתאים, מסיבות שונות.
במקרים כאלו נשים רבות בוחרות לבצע הליך של הפלה מלאכותית הנקרא גרידה. הליך זה ניתן לבצע עד תום 12 השבועות הראשונים להריון, מכיוון שביצוע בשלב מאוחר יותר עלול לגרום לפגיעה ברחם.
לפני ביצוע ההליך יש לעמוד לפני הוועדה לענייני הפסקת הריון, אשר לה קיימים קריטריונים מסוימים להסכמה לביצוע ההליך וקריטריונים נוספים למימונו.
ברוב המקרים מסתיים ההליך בהצלחה, אך לעיתים הוא נכשל כפי שקרה במקרה שלפנינו בפסק הדין שניתן בעניין תמר קדוש נגד אסותא מרכזים רפואיים בע"מ. פסק הדין עסק באישה רווקה בת 44 בעת המקרה אשר ניהלה קשר שאינו מחייב ובעקבותיו נכנסה להריון.
האישה ניגשה לוועדה להפסקת הריון וקיבלה אישור לביצוע הפלה מלאכותית. גברת קדוש נגשה לבית החולים רמת מרפא השייך לקבוצת אסותא, בשבוע החמישי להריונה לצורך ביצוע ההליך. עם סיום ההליך שבה לביתה ולאחר כמה שבועות חשה גודש ומלאות. התובעת פנתה לרופא שטיפל בה, ד"ר יפה וסיפרה לו את תחושותיה והוא אמר לה שאין מה לדאוג ושאלו תחושות טבעיות.
מאחר והמצב לא השתפר פנתה לרופא בשנית והוא הפנה אותה לבדיקה אצל גניקולוג. כאשר ניגשה אל הגיניקולוג גילתה שהיא בהריון בשבוע ה-15. מאחר ולא רצתה לסכן את האפשרות להביא ילדים בעתיד החליטה שלא לבצע הפלה ולהביא את הילד לעולם.
בית משפט השלום שדן תחילה בתביעת הפיצויים שהגישה האישה בטענה של רשלנות רפואית, קבע שהליך ההפלה עצמו לא הייתה בו רשלנות, אך ד"ר יפה התרשל כאשר לא בדק את תוצאות המעבדה הנוגעות להליך, שהגיעו שבוע לאחר ההפלה.
על הרופא לבצע מעקב אחר מטופליו ברמה סבירה ובמקרה זה לא בוצע המעקב כראוי.
בית המשפט קבע שלתובעת חלק באשמה, מכיוון שניגשה לגניקולוג רק זמן מה לאחר השיחה השנייה עם ד"ר יפה. כמו כן, נקבע שאין לתת פיצויים בגין כאב וסבל מאחר והתועלת וההנאה מגידול ילד מתקזזות עם הכאב והסבל מאחר ונולד ילד בריא.
התובעת דרשה גם תשלום חודשי, אך בית המשפט קבע שתשלום חודשי הוא כתשלום מזונות ובשונה מתביעה של מזונות, בית החולים לא יוכל להתערב בגידול הילד.
התובעת דרשה בנוסף פיצוי על כך שבתור אם חד הורית יהיה לה קשה יותר להינשא, אך בית המשפט לא קיבל טענה זו. עם זאת, בית המשפט הסכים כי זו אינה המסגרת המשפחתית בה הייתה רוצה האישה לגדל ילד.
פסק הדין קבע: תשלום פיצויים לתובעת
בסופו של דבר קבע בית המשפט השלום כי האישה תקבל פיצוי של כ-72,000 ₪ (3,000 ₪ לחודש למשך שנתיים) וכן 20,000 ₪ על כך שתגדל את בנה לבדה.
מסכום זה נוכו 30% בגין אשם תורם (העובדה שלא ניגשה מיד לגניקולוג) - סה"כ 64,440 ₪.
התובעת ערערה לבית המשפט המחוזי על סכום הפיצויים, על העובדה שלא קיבלה פיצוי חודשי קבוע (שנקבע במקרים אחרים כאשר דובר בתינוק שאינו בריא) ועל העובדה שבית המשפט קבע שיש לה חלק באשם, עובדה שהפחיתה את סכום הפיצויים.
בית המשפט לא קיבל את רוב טענותיה של גב' קדוש, אך בעניין האשם התורם קבע שמאחר והיא זו שפנתה לרופא והוא זה שאמר לה לא לדאוג ומאחר שפנתה לגניקולוג כ-8 ימים בלבד לאחר המלצת הרופא, אין לקבוע לגב' קדוש אשם תורם ופסק לה את סכום הפיצויים המלא 92,000 ₪ ובנוסף שכר טרחת עורך דין מוגדל של 12,500 ₪ והוצאות משפט.
בכל מקרה בו אתם מרגישים שנתקלתם במקרה של רשלנות רפואית של רופא מטפל יש לפנות אל עורך דין העוסק בתחום של רשלנות רפואית.
נבהיר שתמיד יש לשמור את כל המסמכים הרפואיים ולתעד את פעולותיכם, שכן, לעיתים הרשלנות תתגלה זמן מה לאחר ההליך והמסמכים, במידה ויהיו ברשותכם, יסייעו לחזק את תביעתכם ולקבוע את סכום הפיצויים המגיע לכם.
עברתי ניתוח קשירת חצוצרות ואחריו נכנסתי להריון, איני מסכימה להפיל עובר בריא - האם הייתה רשלנות בניתוח?
ניתוח קשירת חצוצרות אמור להיות אמצעי מניעה בטוח בשיעור של קרוב למאה אחוז ולכן יש לבחון אם הניתוח בוצע באופן נכון וראוי. כדי לעשות כן יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי, כולל דוח הניתוח והתוצאות הפתולוגיות שהתקבלו לאחר הניתוח מהרקמה שנשלחה בתום הניתוח.
בניתוח קושרים את החצוצרות וכדי להיות בטוחים שאכן קשרו את החצוצרות ולא בטעות רקמה אחרת, שולחים חלק קטן מהרקמה לבדיקה פתולוגית לאמת כי אכן אלו החצוצרות. אם לא שלחו בדיקה פתולוגית כנדרש וכמתחייב, יתכן ולא קשרו בניתוח את החצוצרות אלא רקמה אחרת ואז יתכן שתהיה עילה לתביעה ככל שנכנסת להריון.
גם במקרה בו נשלחה בדיקה פתולוגית והתברר כי הרקמה אינה רקמה של חצוצרה והעניין לא דווח כנדרש והמטופלת לא עודכנה, יתכן שתהיה עילה לתביעה.
נזקקתי להפסקת הריון ונתנו לי כדורים אבל זה לא עזר ונאלצתי לעבור גרידה להפסיק את ההריון, יש מקום לתביעה?
העובדה שהטיפול התרופתי לא סייע להפסקת הריון אינה מלמדת בהכרח על התרשלות בטיפול.
מכל מקום כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית יש צורך לצרף חוות דעת רפואית אשר עלותה אינה זולה ואם אין נזק קבוע, יש לשקול אם הפיצוי הצפוי שככל הנראה יהיה נמוך, אם וככל שיתקבל, יצדיק כלכלית את ההשקעה בתביעה.
עברתי הפסקת הריון בשל מום בעובר והתברר כי במהלך הגרידה פגעו לי ברחם וכעת הסיכויים שלי להיכנס להריון נמוכים, יש עילה לתביעה?
פגיעה ברחם בעת הפסקת הריון ובפרט בעת גרידות מהווה נושא להרבה תביעות רשלנות רפואית ומשרדנו טיפל ומטפל בתביעות רבות מסוג זה.
בעת גרידה להפסקת הריון חובה על הרופא המטפל לנקוט במשנה זהירות מחשש לפגיעה בדופן הרחם ויצירת הידבקויות בתהליך הריפוי וכן פגיעה ברירית הרחם - תסמונת אשרמן, עד למצב של אי יכולת להיכנס להריון.
בכל מקרה כזה מומלץ לפנות בהקדם אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע בקבלת מלוא התיעוד ופניה למומחה הרפואי המתאים לקבלת הערכה וחוות דעת.
נתנו לי תרופה להפסקת הריון כי לא ראו דופק של העובר בתחילת ההריון, בסוף התברר שהייתה טעות במועד הווסת האחרונה והפסיקו הריון בלי סיבה, יש עילה לתביעה?
כדי לבחון את המקרה באופן רציני יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם רופא גניקולוג. לפני הפסקת הריון בשל היעדר דופק אצל העובר על הרופא לוודא היטב את שבוע ההריון, מדובר בעניין בסיסי ביותר וככל שהוא לא בוצע כראוי יתכן ותהיה עילה לתביעה.
