פגיעה ביד התינוק עקב הערכת משקל לקויה בלידה
אחד הנזקים אשר עלולים להתרחש בלידה הינו פגיעה בידו של התינוק בעת חילוצו מרחם אימו. סיבוך זה, אשר עלול להותיר נכות אורטופדית משמעותית קבועה, שימש נושא לתביעות רשלנות רפואית רבות, שכן בחלק לא מבוטל מהמקרים ניתן למנוע את הנזק על ידי הערכת משקל מוקדמת של העובר וביצוע ניתוח קיסרי במקרים המתאימים.
גם בלידות המתבצעות כלידה נרתיקית קיימות פעולות בהן יכול הרופא המיילד לנקוט כדי לנסות ולמנוע את הפגיעה בידו של התינוק.
פסק הדין שניתן בעניין מרדכי קראדי נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית, עסק בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי על פסק הדין שניתן בבית משפט השלום.
מרדכי קראדי נולד ביום 04.03.1966 בבית החולים שנקרא אז בית החולים המרכזי לנגב ולימים הפך לבית החולים סורוקה, אשר נוהל על ידי הנתבעת - קופת חולים כללית.
הלידה החלה באופן תקין אך מיד לאחר יציאת הראש נוצרה סיטואציה של אי היחלצות כתפיים, מצב המכונה גם פרע לידת כתפיים.
הניסיונות לחילוץ התובע פגעו בעצבים שבזרועו הימנית וגרמו לשיתוקה מהכתף ועד לאצבעות. בעקבות הפגיעה נהפכה היד לקצרה יותר ומעוותת - מצב המכונה שיתוק על שם ארב, Erb's paralysis או erb palsy. בין הצדדים לא הייתה מחלוקת לגבי נכות אורטופדית בשיעור 55%.
טענות הצדדים והמחלוקת המשפטית
התובע טען לאחריות הנתבעת וסמך דעתו בעיקר על עדות מטעם המומחה הרפואי, פרופסור משה לנצט. בידי התביעה ו/או ההגנה לא עלה להעיד את הצוות הרפואי שנכח בלידה.
התובע טען כי הנתבעת התרשלה בכך שלא אבחנה מראש שמדובר בילוד ענק, מאחר ומשקלו כיילוד היה 5.200 ק"ג, אשר תהליך הלידה שלו כרוך בסיכונים מיוחדים עקב כך וכי לא נקטה בפעולות הנדרשות כגון ניתוח קיסרי כדי למנוע את הנזקים שנגרמו לו במהלך הלידה.
שיתוק על שם ארב מוכר כסיבוך לידה רציני ושכיחותו עולה ביחס ישיר למשקל הילוד. המדיניות המקובלת היא לבצע ניתוח קיסרי, כאשר משקלו הצפוי של היילוד הוא מעל 4.500 ק"ג, כך שקודם ללידה על הרופא להעריך משקל משוער ובמידת הצורך להיערך ללידת ילוד ענק.
באותם ימים בהם נולד התובע לא עמדה לרשות הרופא האפשרות של בדיקת אולטרסאונד ולכן הדרך היחידה לצפות תופעה זו הייתה על ידי בחינת ההיסטוריה הרפואית של האם וביצוע ובדיקה ידנית.
לטענת המומחים משני הצדדים, במועד לידתו של התובע הפרקטיקה המקובלת לקביעת מקרוסומיה (משקל חריג של העובר) הייתה מתוך ההיסטוריה הרפואית, ממנה למדו האם ההורים היו גדולים כילודים, מספר הלידות של האם, סכרת אצל האם, משקל גבוה של האם, הריון עודף (ארוך מתשעה חודשים) ולידה קודמת של ילוד מעל 4 ק"ג.
במקרה המדובר היה זה הריון עשירי לאם, עם עבר של ילודים גדולים, כאשר בין המומחים לנצט מטעם התביעה ופרופסור ראובן פייזר מטעם ההגנה התגלו מחלוקות באשר למשקל הילודים הקודמים ומשמעות עניין זה.
כמו כן טען לנצט, כי בגיליון הלידה הופיע רישום של חשש לסוכרת הריון אצל האם, מה שהיה צריך "להעמיד את הרופאים על המשמר". בנוסף, הייתה קיימת מחלוקת לגבי הגדרת האם כשמנה, הגדרת ההיריון כעודף וכן אפשרות לכך שהאם נושאת ברחמה תאומים.
פסיקת בית המשפט
בית המשפט הסתפק בעובדה ששני גורמים התקיימו בוודאות ואף לא נצרך לעניין של ביצוע בדיקה ידנית וקבע כי הצוות הרפואי התרשל בכך שלא אבחן כי מדובר בילוד ענק ולא נערך בהתאם.
עוד קבע בית המשפט, כי למרות העובדה שהתובע הגיש תביעת רשלנות רפואית בהגיעו לגיל 25, אמנם לפני תום תקופת ההתיישנות, אך בחלוף זמן רב אשר הכביד על הנתבעת, אין לדרוש ממנו מידת הוכחה מיוחדת. זאת מאחר ולא הייתה מחלוקת לגבי המסמכים והנתונים והיות והתובעת בחרה שלא להעיד בדבר הנהלים המקובלים.
התובע הפסיק את לימודיו בגיל 17 ועבד בהסעת פועלים ובעבודות נוספות לתקופות קצרות וכיום הוא נשוי ואב לילדים המתקיים מביטוח לאומי והבטחת הכנסה.
למשפחה דירה בבעלותם והיא מצוידת ומרוהטת והיה קשה לקבוע באיזו מידה פגע הנזק שנגרם לתובע בכושר הכנסתו. בית המשפט קבע פיצויים עקב אובדן השתכרות וכאב סבל.
עורכי דין עונים לשאלות נפוצות שלכם
עד איזה גיל ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית על שיתוק ארב ביד התינוק?
האם כל מקרה של לידת ילד עם שיתוק ארב הוא בהכרח תוצאה של רשלנות רפואית בלידה?
מה גובה הפיצויים שניתן לקבל במקרה של רשלנות בלידה שגרמה לשיתוק ארב ופגיעה ביד?
מאילו מומחים יש צורך לקבל חוות דעת כדי לבסס תביעת רשלנות רפואית במקרה של שיתוק ארב?
בכל מקרה של פגיעה באם או בתינוק עקב בעיה במעקב ההריון או טעויות ותקלות בזמן הלידה, מומלץ לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית בהקדם ולפני כל פעולה אחרת לבד.
