התובעים טענו, כי הן כריתת הרחם והן השארת הפד בגוף התובעת הם בגדר רשלנות רפואית שנגרמה, בין השאר, מהתעלמות הגורמים המטפלים מבקשת האישה לעבור ניתוח קיסרי במקום לידה טבעית.

הנתבעים טענו מנגד, כי לא התרשלו בטיפול באישה וכי לא עלתה כל בקשה מצידה ללדת בניתוח קיסרי.

לתובעים בת אחת מהריון קודם ואילו התאומות נולדו כתוצאה מהפריה חוץ גופית, כאשר  ד"ר דב פלדברג (הנתבע מספר 1), היה אחראי להפריה החוץ גופית שעברה התובעת ולמעקב אחריה במהלך ההריון. 

יום לפני הלידה הגיעה התובעת לבית החולים עם צירים, לאחר ירידת המים הועברה לחדר הלידה ובחלוף זמן קצר נולדה התינוקת הראשונה. העובר השני היה במצג רוחב ולאחר ניסיון להפוך אותו למצג עכוז שלא צלח, הוא חולץ בניתוח קיסרי.

לאחר הלידה נתגלה כי צוואר הרחם של התובעת מדמם ואחרי שנעשו פעולות שונות לעצירת הדימום, אשר לא צלחו, הוחלט על ביצוע כריתת רחם. בחלוף שלושה ימים, עקב תלונות על כאבי בטן מצד התובעת, התברר כי נותר בגופה גוף זר והיא הובהלה לחדר הניתוח ועברה ניתוח להוצאתו.

ד"ר גרנט, מומחה בתחום המיילדות והגניקולוגיה מבית החולים הדסה, מסר עדות מומחה מטעם התביעה ופרופסור שיף מבית החולים שיבא מסר עדות מטעם ההגנה. המומחים הסתמכו על אותם מקורות רפואיים, אך פירשו אותם באופן שונה.

כך קבע בית המשפט

בית המשפט קיבל את גרסתו של פרופסור שיף וקבע כי התביעה לא הוכיחה שהניסיונות להפוך את העובר השני היו כרוכים בשימוש בכוח בלתי סביר.

בית המשפט נדרש לסוגיה האם הניסיונות להפוך את העובר, כאשר האם אינה מורדמת ולכן שרירי הרחם אינם רפויים דיים היו תקינים וקבע כי עניין זה לא נתברר. 

לכן פנה בית המשפט לכלל של "הדבר המעיד בעד עצמו" וקבע את התקיימותו, שכן לתובעת אין ולא הייתה ידיעה כיצד אירע הנזק לרחם. השליטה הייתה של בית החולים והמסקנה ההגיונית יותר היא שארעה התרשלות.

מאחר והנתבעים לא הצליחו להוכיח כי לא התרשלו, נקבע כי הנזקים לרחם נגרמו עקב התרשלותם.

עם זאת, לא קיבל בית המשפט את גירסת התובעים לפיה דרשו ניתוח קיסרי.

כמו כן, קבע בית המשפט כי הנתבעים לא נקטו את כל האמצעים להבטיח שהרחם לא ייכרת וכן פעלו באופן מחדלי כאשר השאירו בגופה של התובעת פד רפואי.

התביעה כנגד ד"ר פלדברג נדחתה מאחר והתבססה על טענת התובעים שדרשו ניתוח קיסרי והיות וטענה זו לא התקבלה, נדחתה גם התביעה כנגדו.

סכום הפיצויים

בית המשפט קבע את נכותה הרפואית של התובעת בשיעור של 20% ונכות נפשית של 10%.

הפיצויים נקבעו כדלקמן:

• בגין כאב וסבל ובעבור עוגמת נפש - סך של 500,000 ₪.
• בגין עזרה בבית - סכום גלובלי של 137,530 ₪.
• בעבור הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד כולל הפסד פנסיה - 330,519 ₪.

סה"כ לתובעת 968,049 ₪ וכן בעבור עזרת התובע לתובעת 56,709 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.

תשובות מקצועיות מעורכי דין

 באתר שלנו תוכלו לקרוא אלפי סקירות רפואיות ומשפטיות שכתבו מומחים רפואיים ועורכי דין, על סמך ניסיון פרקטי בטיפול וייצוג נפגעי רשלנות רפואית.
 
עורכי הדין שלנו צברו ניסיון רב לאורך השנים, טיפלנו ונתנו ייעוץ משפטי לאלפי אנשים שרצו לבדוק היתכנות להגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. רוב האנשים שפונים למשרדנו מתעניינים לרוב בסוגיות מרכזיות, אשר רלוונטיות כמעט בכל סוגיית רשלנות רפואית וזאת מן הסתם בכל מקרה לגופו.
 
לפניכם תשובות מפורטות והסברים של עורך הדין עופר סולר בנוגע לשאלות נפוצות בנושא כריתת רחם והזכויות המגיעות לכם בכל מקרה של חשש מפני רשלנות רפואית בלידה.