יודגש כי הליך הסרת הצלקת בוצע ללא ידיעתו והסכמתו של התובע אשר הגיש תביעתו כנגד הרופא המנתח בגין רשלנות רפואית. בפסק דין זה פסק בית המשפט העליון כי לפני ביצוע ניתוח בגופו של חולה, חלה על הרופא החובה לקבל את הסכמתו של החולה לכך בין במפורש ובין מכללא, בהתאם לנסיבות העניין.

לקריאה נוספת: רשלנות רפואית בניתוח אורטופדי בשל אי הסכמה לניתוח

החובה לקבל את הסכמתו מדעת של החולה באה להגן על האוטונומיה של החולה.מהו המידע הרפואי שעל הרופא למסור לחולה על מנת לקבל את הסכמתו?

>>> פורום רשלנות רפואית בהנהלת עורך דין עופר סולר <<<

חוק זכויות החוק קובע כי על הרופא למסור לחולה מידע אודות:

1.    האבחנה והפרוגנוזה (סכות) כלומר המהלך הצפוי של מצבו הרפואי של המטופל.
2.    תיאור המהות, ההליך, המטרה התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע.
3.    הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע.
4.    סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים.
5.    עובדת היות הטיפול טיפול חדשני.

בפסק הדין בעניין ברמן, ע"א 434/94 ברמן נ' מכון מור, שם נולדו שני עוברים כשידם הימנית חסרה, הגישו תביעה נגד הרופא המטפל בטענה כי התרשל בעת עריכת צילומי האולטרסאונד כשלא גילה כי חסרה לעוברים יד ימין.

בפסק דין זה נקבע המבחן למידע שעל הרופא למסור למטופל. "המבחן למידע שחובה למסור למטופל אינו אפוא הנוהג המקובל בקרב הרופאים אלא צרכיו של המטופל למידע כדי להחליט אם לקבל את הצעת רופאו.

קיראו גם על: האם הופרה דרישת הסכמה מדעת לפני צינתור לב?

צרכים אלה נקבעים על פי קנה מידה אובייקטיבי. על הרופא מוטל למסור למטופל את כל האינפורמציה שאדם סביר היה נדרש לה כדי לגבש החלטה אם להסכים לטיפול המוצע" (מתוך פסק דין ברמן).

לפי המבחן שנקבע בפסק דין זה, על הרופא למסור למטופל את המידע המשרת את צרכיו של המטופל על מנת שזה יחליט לקבל את הצעתו של הרופא או לדחותה. כלומר, על הרופא למסור לחולה את כל המידע שאדם סביר היה נדרש לו על מנת לגבש החלטה.

לשאלת המידע הנחוץ לקבלת הסכמה מדעת משל חולה בניתוחים אלקטיביים, ניתוח אשר נקבע ראש עם החולה, זכתה בפסיקה להתייחסות מיוחדת.

בפסק הדין בעניין שטנדל (ע"א 6153/97 יובל שטנדל נ' פרופ' יעקב שדה) שם בוצע ניתוח בגבר בן 23 אשר סבל מנערותו מגידולים פוליפים באפו. לטענת אותו חולה, הניתוח כפי שבוצע בו, בוצע ללא הסכמה בשל כך הגיש תביעה בגין תקיפה והעדר הסכמה מדעת כנגד הרופא המנתח.

בפסק דין שטנדל שניתן על ידי בית המשפט העליון נפסק כי "ההסבר הנדרש לקבלת הסכמה מדעת לניתוח אלקטיבי- שאף בלעדיו ניתן לנהל אורח חיים רגיל- נכלל ברף העליון של חובת הגילוי, והוא כולל, נוסף על ההתייחסות לסיכויי ההצלחה, גם מתן אזהרה מפני הסיבוכים האפשריים, גם אם סיבוכים אלו נדירים".

מתי הרופא ימסור למטופל את המידע?

חוק זכויות החולה קובע כי הרופא לחולה את המידע הרפואי, מוקדם ככל האפשר, באופן שיאפשר לחולה לשקול את המידע שקיבל טרם יענה בחיוב או בשלילה לטיפול שהוצע לו על ידי רופאו.

אזי כיצד רופא יכול לקבל את הסכמתו של חולה? חוק זכויות החולה קובע כי הסכמת החולה יכולה להינתן בכתב, בעל פה או בהתנהגות. יחד עם זאת, חוק זכויות החולה מונה בתוספת לחוק הליכים וטיפולים הכרוכים  לגביהם הסכמתו של החולה תינתן רק בכתב.

ההליכים המנויים בתוספת ולגביהם נזקקים להסכמה בכתב הינם:
1.    ניתוחים, למעט כירורגיה זעירה.
2.    צנתורים של כלי דם.
3.    דיאליזה.
4.    טיפולים בקרינה מייננת.
5.    טיפולי הפריה חוץ גופית.
6.    כימותרפיה.

לעיתים החולה זקוק לאחד מהטיפולים המנויים לעיל אך אינו יכול לתת את הסכמתו מדעת בכתב מסיבות כאלו ואחרות. במקרה כזה הסכמתו של המטופל תינתן בעל פה בפני שני עדים.

בפסק הדין בעניין עלי דעקה (ע"א 2781/93 ) פסק בית המשפט כי "חתימה על טופס הסכמה אינה כשלעצמה תנאי מספיק לקיומה של הסכמה מדעת".
 
הפרת קבלת הסכמה מדעת עשויה  במקרים מסוימים לזכות את המטופל בפיצויים אם יוכח כי הרופא הפר את חובת הגילוי וכי הפרה זו גרמה לנזק.

בעבר ראו במתן טיפול רפואי בהיעדר הסכמה מדעת של החולה כתקיפה. בהמשך הוכר מתן טיפול רפואי בהיעדר הסכמה מדעת כרשלנות, ועם חקיקתו של חוק זכויות החולה הוכר כהפרת חובה חקוקה.

אם בוצע בכם ניתוח ללא הסכמתכם או שלא שהרופא המטפל בכם לא נתן לכם את מלוא האינפורמציה לה הייתם זקוקים על מנת לקבל החלטתכם לעניין הניתוח  או הטיפול שהוצע לכם, מומלץ כי תפנו אל עורך דין העוסק בתביעות רשלנות רפואית על מנת שיבחן האם אכן יש בידכם עילה לתביעה.

למידע נוסף לחץ - רשלנות רפואית בלידה

לקבלת סיוע משפטי וסיוע לחץ - יעוץ משפטי