x

דיווח על תקלה

תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:
   פנייה אישית אל עו"ד עופר סולר:
עורך דין עופר סולר

רשלנות בניהול לידה הובילה לכריתת רחם

תאריך: 18/07/2011 10:08

אחד הסיבוכים הקשים אשר עלולים להתרחש במהלך לידה הינו גרימת נזק לרחם עד למצב של צורך בכריתתו ופגיעה ביכולתה של היולדת להיכנס להריון בעתיד.

במקרים בהם מתרחש סיבוך מעין זה הנושא מתגלגל לעיתים קרובות לפתחו של בית המשפט, בדמות תביעת רשלנות רפואית.

פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בבאר שבע בתיק לפשון מז'דה ולפשון אלכס נגד שירותי בריאות כללית עסק בתביעה בעניין רשלנות רפואית שהגישו אשה ובעלה כנגד קופת החולים כללית שתפעלה את בית החולים קפלן, אשר טיפל בתובעת וגרם לה נזק גוף בדמות קרע בצוואר הרחם וכריתתו של הרחם.

לחץ כאן לקריאת פסקי דין נוספים בנושא:

רשלנות בטיפול בדימום לאחר לידה שהובילה לכריתת רחם

כריתת רחם בעקבות רשלנות במניעת זיהום לאחר גרידה

טענות התובעים

התובעים טוענים, כי התובעת אושפזה בבית החולים קפלן ברחובות ביום 30.11.00 בסמוך לשעה 09:00 כשהיא בשבוע ה 41 להריונה, כשבוע לאחר תאריך הלידה הצפוי, בשל מיעוט תנועות של העובר ולאחר האשפוז התברר כי קיימת הפחתה בכמות מי השפיר.

לטענת התובעים, רופאי בית החולים החליטו כי יש לסיים את ההריון על ידי החדרה של קטטר על שם "אטד" ATAD RIPENER DEVICE. זהו מעין בלון צינורי אשר מוחדר לצוואר הרחם, שם מוגדל נפחו. הבלון יוצר לחץ על צוואר הרחם אשר מתרחב בתגובה וגורם להחלקת הבלון החוצה.

באותו מעמד אמרה התובעת, כי חשבה שתעבור ניתוח קיסרי אך הרופא טען שאין צורך בניתוח ודי בשימוש בקטטר.

לאחר מספר שעות, כאשר הלידה לא התקדמה, ביקשה התובעת לעבור ניתוח קיסרי ונאמר לה כי הניתוח יתבצע רק במידה והלידה לא תתרחש תוך מספר שעות.

בחלוף מספר שעות נוספות ניסו הרופאים לזרז את הלידה על ידי מתן עירוי פיטוצין, שהינו חומר אשר גורם להתכווצויות חזקות של שריר הרחם ולצירים תכופים וארוכים הכואבים יותר מצירים רגילים.

התובעת סבלה כאבים קשים וביקשה לקבל זריקה נוספת של אפידורל.

לטענת התובעים, רופאי בית החולים איחרו להבחין כי הקטטר יצא ממקומו ורק כיום וחצי לאחר האשפוז, כאשר בעלה הוא זה שהבחין כי בשקית השתן נאגר שתן דמי, הועברה האישה לניתוח.

כן טוענים התובעים, כי שימוש בפיטוצין עלול לגרום לקרע בצוואר הרחם וכי את הלידה הראשונה ביצעה האישה בניתוח קיסרי, בשל חשש כי ראש העובר גדול מדי לפתח הרחם.

מאחר וממדי העובר הראשון היו זהים לממדי העובר השני ועובדה זו נרשמה בטופס הקבלה של התובעת לבית החולים, היה טעם לבצע ניתוח קיסרי גם בלידה השניה.

בנוסף טענו התובעים, כי לא הוסברו להם הסיכונים הכרוכים בלידה בהשראת פיטוצין וכי התובעת לא חתמה על טופס הסכמה ללידה שכזו, כי הרופאים התעלמו מסימנים אשר העידו על מצוקת העובר וכי עקב השימוש בפיטוצין נגרם לתובעת קרע ברחם שהביא לכריתתו וכעת בכדי להביא ילדים נוספים לעולם יצטרכו לפנות אל אם פונדקאית.

פרופסור י' שנקר מטעם התובעת טען, כי התנהלות הרופאים לא היתה תקינה וד"ר בן ציון, רופא פסיכיאטר מטעם התובעת טען, כי היולדת סובלת מדיכאון מתמשך ומנכות מינית ונפשית בשיעור של 30%.

טענות הנתבעת

הנתבעת, שירותי בריאות כללית, הכחישה את טענות התובעים. 

לדידה, התובעת קיבלה הסברים מפורטים באשר לסיכונים הכרוכים בביצוע ניתוח קיסרי אל מול לידה וגינאלית, היולדת בחרה בלידה רגילה ולא היתה קיימת כל מניעה רפואית לאפשר לה ללדת בלידה כזו.

הנתבעת טענה, כי משקל העובר היה קטן ולא כפי שטוענת התובעת וכי לא בוצע שימוש בקטטר אטד אלא בקטטר אמברי, שגם הוא קטטר בלון אך השליטה עליו גבוהה יותר, אשר הביא לפתיחה הרצויה של צוואר הרחם, כי תרופות הזירוז היו נחוצות וכי רק לקראת סוף הלידה התעוררו סימנים למצוקה עוברית אשר הובילו לביצוע הניתוח.

לחץ כאן לקריאה נוספת בנושא: מצוקה עוברית שגרמה למות התינוק סמוך לאחר הלידה

לבסוף טענה הנתבעת, כי הקרע ברחם אינו רשלנות וכי נעשה כל מה שניתן למניעת היווצרותו.

כן הכחישה הנתבעת את הנזקים להם טענו התובעים.

המומחה מטעם ההגנה, פרופסור גונן אוהל, טען כי החלטת הרופאים לסיים את ההיריון על ידי זירוז היתה מוצדקת בנסיבות המקרה, כי הרופאים פעלו ללא דופי והתובעת קיבלה טיפול מקצועי ומיומן והנזק שנגרם הוא בגדר הסיכונים אשר הוסברו לתובעת.

פסיקת בית המשפט

בית המשפט קבע, כי ארעה רשלנות רפואית בטיפול שהעניקה הנתבעת לתובעת לכל אורך הדרך, החל בהחלטה לגבי סוג הלידה ועד להליך שהביא לבסוף לכריתת הרחם.

לחץ כאן לקריאה בנושאים:

טיפול רפואי רשלני בקופת חולים

רשלנות רפואית בבית חולים

לאור האמור פסק בית המשפט פיצויים בגין ראשי הנזק הבאים:

-    הפסד כושר השתכרות גלובאלי - 50,000 ₪.
-    סיעוד ועזרת הזולת - 15,000 ₪.
-    הוצאות רפואיות - 2,500 ₪.
-    כאב וסבל - 375,000 ₪.
-    פגיעה באוטונומיה - 100,000 ₪.
-    הוצאות משפט - 15,000  ₪.

סך כל הפיצויים שנפסקו עמד על 557,000 ₪ בתוספת שכר טרחת עורך דין.

פגיעה בלידה אשר הובילה לכריתת רחם או לגרימת נזק לכושר הפריון הינה בעלת משקל רב, בפרט אצל נשים צעירות.

בכל אירוע כזה מומלץ ורצוי לבחון את המקרה בעזרת עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
 

למידע נוסף לחץ  - עורכי דין רשלנות רפואית

לקבלת סיוע לחץ - יעוץ משפטי

מאמרים וסקירה משפטית באתר:
רשלנות באבחון גורמי סיכון של יולדת - פרע כתפיים - רשלנות באבחון גורמי סיכון של יולדת שהובילה לפרע כתפיים. הכנסו לקרוא בהרחבה על מי מוטלת האחריות בגין רשלנות רפואית.
ליחצו כאן להוספת תגובה
סגור



סגור