האם אי מתן הסבר רפואי גרם להולדה בעוולה של תינוק?

בפסקי דין עדכניים אשר עניינם רשלנות רפואית שם בית המשפט דגש על זכות המטופל לקבל מידע שלם ומקיף אודות אפשרויות הטיפול אשר עומדות בפניו, תוך מתן אינפורמציה מלאה על ידי הרופא המטפל בדבר הסיבוכים האפשריים כתוצאה מההליך.

עניין זה בא לידי ביטוי במסגרת חוק זכויות החולה, המעגן את דוקטרינת הסכמה מדעת לקבלת הטיפול.

עד כמה חשוב למסור מידע מדויק למי שצריך להחליט על קבלת טיפול רפואי ובעיקר שעה שמדובר בנתונים סטטיסטיים אותם ניתן לפרש לכאן ולכאן?

בתביעה שהגיעה לפתחו של בית המשפט העליון בהליך ע"א 143/08 בני חי קרצמן נ' שירותי בריאות כללית, הסטטיסטיקה היוותה גורם חשוב בקבלת ההחלטה על ידי בית המשפט, וזאת חרף העובדה שניתן היה לפרש את הנתונים לשני פנים.

נסיבות המקרה

במהלך מעקב הריון שגרתי הוסבר  לאם, כי גיל ההיריון אינו תואם את גודל העובר ולפיכך הופנתה האם לביצוע בדיקות בבית החולים זיו בצפת.

בבדיקה שנערכה בבית החולים נמצא כי קיים פיגור בגדילה תוך רחמית - Intrauterine growth retardation - IUGR.

האם אושפזה בבית החולים ושם הובהר להורים כי אם לא יבצעו ניתוח קיסרי העובר ימות תוך זמן קצר. כמו כן, נאמר להורים שקיים סיכוי של 50% שהעובר ייוולד בריא וללא מומים בניתוח קיסרי.

התינוק בא לעולם עם מומים קשים. לאחר הלידה שהה בבית החולים משך ארבעה חודשים ולבסוף התברר כי הוא נכה 100% ובעל פיגור שכלי קשה ופיגור פסיכומוטורי, וכפועל יוצא יהיה תלוי משך כל ימי חייו בעזרתם של אחרים.

טענות הצדדים והכרעת בית המשפט

התביעה בעניין זה התבססה על עילת הולדה בעוולה של התינוק.

לטענת המערערים, התינוק לא היה צריך לבוא לעולם והוא נולד בשל לחץ של הרופאים ובעיקר עקב טעות במתן מידע לגבי הסיכויים של התינוק להיוולד בריא.

בבית המשפט המחוזי נדחתה תביעתם של המערערים בטענת רשלנות רפואית והתיק הגיע לערעור בבית המשפט העליון.

המערערים עמדו על כך שהרופאים לחצו עליהם לבצע את הניתוח הקיסרי ובעקבות ההסבר השגוי בדבר אחוזי ההצלחה, כלומר סיכויי היוולדות תינוק בריא, הם התרצו לבסוף ובחרו באופציה של ניתוח קיסרי.

חשוב לציין, כי בבית המשפט המחוזי נקבע שלמרות שההסבר הסטטיסטי אשר ניתן להורים לא היה מדויק, שכן הסבר מדויק הינו כי קיימים 50% שהתינוק ימות ואם יחיה אזי 50% שיהיה בריא, הרי שאין קשר סיבתי בין המידע האמור לבין התוצאה - לידתו של תינוק הסובל ממומים.

בית המשפט העליון צמצם את סיווג המחלוקת לטענה של מסירת מידע מוטעה, אשר עלולה להפוך לרשלנות רפואית עקב זכות ההורים לקבל את המידע הרפואי הנדרש לצורך גיבוש החלטה מושכלת ומודעת.

אף בית המשפט העליון פסק כי לא ארעה רשלנות רפואית במקרה זה וכי לא קיים קשר סיבתי בין המידע שנמסר להורים, שעל פי קביעת ערכאה זו אף היה מדויק, לבין לידת תינוק לא בריא.

בית המשפט נימק את החלטתו בין היתר על בסיס שיקולים ראייתיים, ביניהם העובדה שאחותו של האב, שהיתה למעשה החוליה המקשרת בין הצוות הרפואי ובין ההורים אשר אינם דוברים עברית ברמה טובה, לא העידה במשפט חרף הדומיננטיות שלה במהלך האירועים. על כן, נזקפה חוסר עדות זו לחובת המערערים.

לבסוף, קבע בית המשפט כי השאלה החשובה להורים היתה מה הסיכוי שהילד ייוולד בריא, והדבר אשר עניין אותם הוא הסיכויים ללידת ילד בריא במידה וישרוד את הניתוח הקיסרי.

כך, למרות שבפועל קיים סיכוי של 25% ללידת ילד בריא, הרי כיוון שישנו סיכוי של 50% כי העובר לא ישרוד את הניתוח, הנתון האחרון אינו רלוונטי מאחר ולולא ביצוע הניתוח העובר לא היה נשאר בחיים. לכן ניתן לומר כי 50% סיכוי לילד בריא כפי שנמסר להורים הינו נתון מדויק.

חשיבות קבלת ייעוץ משפטי

תביעות בעילת הולדה בעוולה הינן תביעות מורכבות אשר עוסקות בזכות לחיים ללא סבל. בתביעות אלה עולה לרוב צורך בקבלת חוות דעת מומחה רפואי לצורך ביסוס טענת רשלנות רפואית בטיפול.

במידה ונפגעת עקב רשלנות רפואית מומלץ לפנות בשלב מוקדם ככל הניתן אל עורך דין רשלנות רפואית מנוסה, אשר יפנה אותך אל מומחה רפואי בתחום הרלוונטי ויסייע בהגשת התביעה ובניהול ההליך בפני הערכאות.

לחצו לקריאה נוספת בנושא הולדה בעוולה:

אי גילוי תסמונת דאון ביילוד

אי אבחון חוסר באצבעות בסקירת מערכות בהריון

   לקבלת סיוע מקצועי לחצו ייעוץ משפטי - רשלנות רפואית