רשלנות רפואית בביצוע או פענוח בדיקת דם
בדיקת דם נמנית על ההליכים הרפואיים הנפוצים הבסיסיים והשגרתיים ביותר במסגרת הטיפול הרפואי, שניתן כמעט לכל מטופל בקופת חולים, בבית החולים או במרפאות פרטיות.
המדובר בבדיקה אשר משמשת הן לצורך מעקב בסיסי אחרי הבריאות של המטופל, באמצעות עריכת בדיקות דם תקופתיות, והן לשם זיהוי תהליך כלשהו שמתרחש בגוף כאשר מתעורר צורך ספציפי לכך, ולכן היא לרוב גם משמשת כצעד הראשון במסגרת הבירור והאבחון הרפואי.
באמצעות הבדיקה, ניתן לזהות ולאבחן את מצבו הרפואי של המטופל, ולסייע בקבלת החלטות לגבי הטיפולים המתאימים לו, לרבות באמצעות הפניה לבדיקות נוספות, להמשך בירור מעמיק יותר של מצבו.
בדיקת הערכים של חומרים שונים המצויים בדם מאפשרת להתריע על קיומו של דבר מה שאינו תקין בגוף האדם, כגון חוסר בויטמינים או קיומם של זיהום, דלקת, וכן מחלות רבות ומגוונות, כגון מחלות כבד, מחלות לב, מחלות גנטיות, מחלות סרטן מסויימות כגון סרטן הדם / לוקמיה, סכרת, עודף כולסטרול בדם, אנמיה ועוד.
בסקירה שלפניך מסביר עורך דין עופר סולר אודות מקרים של רשלנות רפואית וטעויות בפענוח בדיקות הדם, והשלכותיהם האפשריות.
הדם הוא שמעביר חמצן וחומרים אחרים לכל חלקי הגוף, אוסף את חומרי הפסולת השונים מהגוף, ומנקז אותם לאברי ההפרשה, ולפיכך הרכב הדם מושפע ממספר גדול של תופעות, ועם זאת הוא גם עלול לגרום למגוון רחב של מחלות.
הבדיקה מתבצעת על ידי דגימה של דם שנשאבת מגוף המטופל, ובדרך כלל מווריד נוח לגישה, הנמצא בקרבת מרפק הזרוע. לאחר מכן נשלחת הבדיקה למעבדה כדי לזהות ולאבחן את הרכיבים השונים בדם ואת ערכיהם. כאשר ערכי דם נמצאים גבוהים או נמוכים מדי ביחס לנורמה הקיימת לגבי המטופל, הדבר יכול להעיד על קיום בעיה רפואית כלשהי.
עם זאת, למרות שמדובר בבדיקה בסיסית ביותר, אשר גם נחשבת פשוטה מאד לביצוע יחסית להליכים רפואיים אחרים, עדיין יכולים ליפול לגביה טעויות עקב רשלנות רפואית, דבר שעלול לגרום לנזקים חמורים למטופל.
הרשלנות הרפואית לגבי בדיקת דם יכולה להתבטא בעיקר באופן הבא:
- אי הפניית המטופל לביצוע הבדיקה בזמן או בכלל.
- אי מסירת מידע רלוונטי לחולה אודות מטרת הבדיקה וחשיבות ביצועה בהקדם הנדרש.
- ביצוע הבדיקה בצורה לא מקצועית.
- פענוח שגוי של תוצאות הבדיקה או התעלמות מהן.
ככלל, חשוב מאד שהרופא ישלח את המטופל לביצוע בדיקת דם בהזדמנות הראשונה שהוא נדרש לכך. כמו כן, עליו להסביר למטופל בשפה ברורה ופשוטה מדוע הוא מפנה אותו לבצע בדיקת דם, מדוע חשוב שהמטופל יבצע אותן, ומהי מידת הדחיפות הנדרשת לצורך ביצועה. אי ביצוע הפעולות הללו עלול לעלות לכדי מחדל רשלני.
קראו בהרחבה: על מקרי רשלנות רפואית בביצוע בדיקות סקר גנטיות
כאשר מגיעות תוצאות הבדיקה מן המעבדה, על הרופא לפענח אותן כנדרש, ולהסביר את ממצאיהן למטופל. כמו כן, עליו להסביר למטופל מהם הטיפולים הרפואיים שהינם רלוונטיים ואפשריים למצבו, ומהם הסיכויים והסיכונים הכרוכים בכך.
פענוח שגוי של ממצאי הבדיקה על ידי הרופא, יכול להתבטא בקביעה שאין כל בעיה רפואית, בשעה שישנה כזו, או בקביעה שישנה בעיה רפואית, בשעה שאין כזו כלל, או בקביעה שישנה בעיה רפואית, אך ללא זיהוי הבעיה הרפואית האמיתית של המטופל.
ההשלכות השליליות של פענוח שגוי של ממצאי הבדיקה הינן רבות ומגוונות. שכן, פענוח שגוי של ממצאי הבדיקה עלול למנוע מהמטופל לקבל טיפול בכלל, או לא לקבל את הטיפול המתאים לו באופן ספציפי. פענוח שגוי יכול גם להוביל לא רק למתן טיפול שלא הועיל למטופל, אלא אף למתן טיפול מיותר שיזיק לו, ואף יחמיר את מצבו.
הרשלנות באבחון יכולה גם למנוע המשך בירור רפואי, אשר היה מוביל לאבחון מחלה מסוימת, כאשר ממצאי הבדיקה מצריכים על פי הפרוטוקול הפנייה להמשך בדיקות, נוספות ו/או מעמיקות יותר.
כך לדוגמא, כאשר אדם נבדק לצורך בירור אם הוא סובל ממחלות מעיים כגון צליאק או קרוהן, אזי במידה וממצאי הבדיקה מצביעים על קיומם של נוגדנים בדם, אזי הדבר מצריך ביצוע בדיקות נוספות כגון קולונוסקופיה.
כך או אחרת, תוצאות הפענוח השגוי עלולות לגרום לנזק רב למטופל, אשר ימשיך לסבול מבעייתו הרפואית, מבלי שהיא תטופל כראוי.
יחד עם זאת לא כל טעות בפענוח או אי הפניית המטופל לבדיקה מהווה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. לשם כך יש להוכיח את שלושת הרכיבים הבאים:
קיום מעשה הרשלנות - תחילה יש להוכיח כי פענוח הבדיקות אכן בוצע באופן שגוי ורשלני, בשעה שכל רופא סביר אחר שהיה צריך לפענח אותן, היה מספק לגביהן אבחנה מדויקת ונכונה. כלומר, חשוב להוכיח שניתן היה לזהות את הבעיה הרפואית בהסתמך על תוצאות הבדיקה, וכי אבחון מקצועי ומוקדם יותר, היה מאפשר לשנות את מהלך המחלה, בעוד שהרופא פעל שלא בהתאם לפרקטיקה המקובלת באותו העניין.
קיום הנזק - לאחר מכן יש להוכיח כי התובע אכן סובל מנזק רפואי מסוים, ולאמוד מידת חומרת הנזק, לרבות באמצעות קביעת אחוזי נכות.
קשר סיבתי - לבסוף יש לקשור בין האבחון השגוי והרשלני לנזק שנגרם למטופל. לשם כך יש להוכיח שהנזק נגרם עקב האבחון השגוי, וכי לו האבחון היה מתבצע כראוי ובאופן מקצועי, ניתן היה למנוע את הנזק.
קראו בהרחבה על הוכחת קשר סיבתי במקרי רשלנות רפואית
במסגרת הליך ע"א 7003/96 כוכבה פנירי נ. המרכז הרפואי שערי צדק נדון מקרה של מטופלת שהגיעה עקב כאבי בטן חזקים לבית החולים. צילום הבטן לא הראה ממצאים, אולם בדיקות המעבדה שלה הצביעו על ספירת דם של 21,100 כדוריות דם לבנות, ממצא שנחשב לחריג באופן שאף היה צריך להדליק נורית אדומה.
למרות זאת, המטופלת שוחררה לביתה, ואם לא די בכך, ממצאי ספירת הדם שלה גם לא צויינו בגיליון השחרור שלה. בדיעבד התפתח זיהום חמור בכליותיה, שאף גרם לה לנכות מהותית צמיתה.
בית המשפט העליון קבע כי שחרור המטופלת חרף הממצאים החריגים בספירת הדם, ואי ציונם בגיליון השחרור שלה, מהווים רשלנות רפואית, ועל כן על בית החולים לפצותה.
במקרה של חשש מפני רשלנות רפואית הנוגעת לאי ביצוע בדיקת דם או לפענוח שגוי של תוצאות הבדיקה, ובמקרים שבהם נתגלה נזק בריאותי, מומלץ בהחלט לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני לצורך בדיקת נסיבות המקרה לגופו.
לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר חייגי/י: 03-7369253
