בית המשפט עושה שימוש בהליכי גישור בתחומים רבים ולאחרונה החל להפנות להליכים אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים גם מקרי רשלנות רפואית.

>>> הפורום המשפטי בהנהלת עו"ד עופר סולר <<<

לאורך שנים התייחסו במערכת המשפט לתביעות העוסקות במשפט ורפואה כסכסוכים ייחודיים, הן בשל המטען הרגשי הכרוך בהם והן העובדה שהוכחת עילת התביעה נעשית על ידי חוות דעת של גורמים המתמחים בתחום הרפואה.

קיראו בהרחבה: הכרעה בין 2 חוות דעת סותרות

אלו הובילו לא רק להנחה שסכסוכים מהסוג האמור צריכים לבוא על פתרונם בהכרעה ברורה ולא בניסיונות לגשר על הפערים בעמדות הצדדים, אלא גם לדרישה למיומנות והתמחות ספציפית של עורכי הדין והעדים ולהחלטה של כבוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק כי בתיקים מסוג זה ידונו שופטים בעלי הרקע המתאים.

למרות זאת, במהלך הזמן משתנה יחס מערכת המשפט לסוגיית הגישור בתיקי רשלנות רפואית, בין היתר גם לאור העומס הכללי המוטל על בתי המשפט והגידול בתביעות הרשלנות המוגשות מדי שנה לפי דוחות משרד המשפטים בפרט.

קיראו בהרחבה על: הערכת גובה הנזק לפני הגשת תביעה

יתרונות וחסרונות הליך הגישור

ניהול הליכי משפט אינו עניין של מה בכך ודורש הקצאת משאבים רבים מצד בעלי הדין והמערכת. התובע נדרש להשקעה בעלות כספית גבוהה בהשגת חוות דעת רפואית הולמת, תשלומים לעורכי הדין ועוד.

קראו בהרחבה על: שכר טרחת עורך דין

בדומה בשל עומס התיקים בהם נדרש בית המשפט לדון, עלולים הצדדים לתביעת רשלנות רפואית למצוא את עצמם מתדיינים במשך שנים ארוכות, כאשר רק פעם או פעמיים בשנה מתקיים דיון בתביעה - מה שמביא לבזבוז זמן יקר.

מלבד זאת, גם האווירה הטעונה בדיונים בבית המשפט אינה מוסיפה לשלווה ולבריאות הנפשית של המעורבים בדיון משני הצדדים. בדומה, אחד היתרונות המרכזיים בהליך גישור בתביעות מהסוג האמור עבור הנתבע טמון בעובדה שבניגוד להליך משפטי רגיל בו חל עקרון פומביות הדיון, על הליכי גישור חלה חובת סודיות ולכן הסיכון לפגיעה בשמו הטוב של הגורם המזיק נמוך יותר מזה הקיים בהליכים בבית המשפט.

חסרונו העיקרי של ההליך הנו בקושי הקשיים לערער על הסכם שהושג בהליך גישור לפי סעיף 79 (ג) לחוק בתי המשפט, המחייב את התקיימותן של נסיבות מיוחדות לביטולו. מלבד זאת, הליכי גישור גם אינם כפופים לדיני הראיות המחייבים את בית המשפט.

דוגמא לפסק דין שעסק בהליך גישור במסגרת תביעת רשלנות רפואית

מצאנו לנכון להביא כדוגמא את הליך בש"א 1448/06 חכיאשווילי נ' הסתדרות מדיצינית הדסה - בקשה לביטול פסק דין לאישור הסכם פשרה במסגרת הליכי גישור בתביעת רשלנות רפואית. המערערים טוענים לקיומה של עילת טעות המסתמכת על בקשתם לקביעת אחריות הרופאים למותו של המנוח ופיצוי בסכום גבוה יותר.

בתביעה נטען כי המנוח נפטר בשל רשלנות בטיפול בו בחדר המיון בבית החולים הדסה בירושלים. בית החולים מכחיש את האחריות שכן גם המנוח לא שיתף פעולה עם הטיפול באופן מלא עובדה שהובילה להידרדרות. במהלך הדיונים הסכימו הצדדים לעבור להליך גישור.

כבוד שופט בית המשפט המחוזי בירושלים משה דרורי דוחה את הבקשה לביטול ההסדר שהושג וטוען כי נפל פגם שיפוטי באישורו על ידי בית המשפט ולא הוכח פגם מבחינת דיני החוזים.

חייג/י לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר: 03-7369253