רשלנות רפואית בניתוח למניעת הזעת יתר
לא אחת אנו נתקלים בסיטואציה מאוד לא נעימה (בעיקר בחודשי הקיץ) בה אנו מזיעים, בין אם עקב הליכה רגלית, או פעילות גופנית רגעית, או סתם הליכה בחום הכבד המאפיין את ארצנו.
אך לעיתים, ההזעה הרגילה ממנה רובנו סובלים כעניין שגרתי, עשויה להיות קיצונית בהרבה אצל אנשים מסוימים. אנשים אלו סובלים ממה שנקרא "הזעת יתר", או בלשון רפואית "היפרהידרוזיס".
בגוף שני סוגים של בלוטות זעה האחת היא בלוטת ריח והאחרת היא בלוטת חום. לגוף האדם ככלל יש כמה מיליוני תאים כאלו מכל סוג. ככלל קובעת הסטטיסטיקה כי גברים מזיעים יותר מנשים, אך לערך בין 5-3% מבני האדם סובלים מהזעת יתר.
תסמינים וסיבות
הזעת יתר באה לידי ביטוי אצל אנשים שסובלים מהזעה קיצונית בלא כל קשר למזג האוויר, או לפעילות ספורטיבית המתבצעת על ידם. מי שסובל מהזעת יתר יחוש בזעה בכפות הרגליים או הידיים ואף בבית השחי.
לא רק תחושת אי נעימות יסבול הסובל מהזעת יתר, אלא גם מחוסר נעימות בפרהסיה. שכן זעה מורגשת ונראית פיזית על האדם ועל בגדיו.
להזעת יתר אף סיבות מגוונות כגון: גנטיקה, בעיות בבלוטת התריס (המצויה באזור הצוואר, ומפרישה הורמונית לגוף) עשויה גם היא לגרום להזעת יתר. אנשים שסובלים מבעיות נפשיות או מלחצים תקופתיים עשויים גם הם לסבול מהזעת יתר.
אנשים שחלו במחלות זיהומיות וטופלו או טרם עשויים לסבול גם הם מהזעת יתר. שכן לזיהום עשויות להיות השלכות רוחביות על הגוף ולאו דווקא רק בדמות הזעת יתר. גם שימוש באלכוהול וסמים עשוי לגרום להזעת יתר.
חשוב לציין כי מי שעובר גמילה או מאלכוהול או סמים יסבול ברמת סבירות גבוהה מהזעה כחלק מפעילות הגוף. גם חולי סכרת מצויים בקבוצת סיכון להזעת יתר, וכן גם הסיבה הידועה לכל- היגיינה.
מי שבהכרח מתקלח פחות ושומר על גופו מצוי גם הוא בסיכון להזעת יתר. גם תזונה לקויה, ועודף משקל עשויים לגרום למצבים של הזעת יתר. יבואר כי הזעת יתר עשויה גם לגרום לזיהומים כשלעצמה, שכן אזור בגוף המזיע יתר על המידה עשוי לגרום לזיהומים, פטריות או גירוי.
ניתוח ואבחנה
הזעת יתר ניתנת לאבחנה באמצעות שיטות רגילות כגון מדידה. קרי: מודדים את אחוז הזעה בגוף בזמן מסוים ובממוצע. כמו כן, ניתן לאבחן זאת באמצעות טלק על הגוף או יוד- אלו שיטות פשוטות לאיתור הזעת יתר.
זאת ועוד, בדרך כלל הזעת יתר עשויה להיות נקודתית, שלא נובעת ממקרים חריגים שפורטו לעיל. במקרים כאלו ניתן לערוך בדיקת דם ושתן על מנת לבחון את הטיפול הנאות.
כאשר מדובר במקרים חריגים יותר כאמור, ישנן כמה דרכי טיפול:
(1) ניתוח - מדובר בניתוח בו כורתים עצב מבלוטות הזעה. זהו ניתוח שנעשה תחת הרדמה מוחלטת. הכריתה נעשית לאחר החדרה של מצלמה בה ניתן לבחון איזה עצב מבלוטת הזעה מפריש זעה גבוהה משמעותית. לחלופין, ניתן לבצע "שאיבה של בלוטות זיעה".
כלומר, במקרים כאלו שואבים בלוטות זעה זעירות מה שתורם מאוד להפחתת שיעור הזעה בגוף. לניתוחים הללו גם סיבוכים אפשריים, כגון: זיהום שנעשה עקב החדרת עצם פולשני לגוף.
כמו כן, עשויים להיגרם לגוף תגובות לוואי כגון היעדר זעה כלל או לחלופין זיעה מרובה במקומות חדשים בהם הגוף לא הזיעה בעבר. קיימים גם תופעות לוואי של חוסר תיאבון, רגישות לקור או חום ועוד.
(2) ניתן לטפל בזיעת יתר גם באמצעות "בוטוקס". מדובר ברעל שהוא כמו "נוגדן" המוחדר לגוף שתסמינו הוא הפחתת זיעה בגוף.
(3) ניתן להסתפק גם בטיפול תרופתי למלחמה בזעה בגוף. ישנן תרופות אשר מסייעות בייבוש בלוטות זיעה בגוף, אך תרופות אלו הן בעלות תסמינים מסוכנים (חולשה, התייבשות ועוד) ולכן נעשה בהן שימוש במינון נמוך ביותר לפחות בתחילה.
למידע נוסף: רשלנות של רופא ברישום ואספקת תרופות
(4) ניתן לבצע טיפול באמצעות אלקטרודות חשמליות. החשמל מסייע בהריסת בלוטות זעה קטנות בגוף, מה שגם כן מקל על זיעת היתר. עם זאת, טיפולים שנעשים באמצעות חשמל נעשים לאורך תקופה, כך שאין מדובר בטיפול אחד בלבד.
למי מיועדים טיפולים וניתוחים לזיעת יתר
הטיפולים המתוארים ובמיוחד הניתוחים המוצעים, מיועדים לאנשים שסובלים במיוחד מזיעת יתר שאין לה קשר כאמור לפעילות גופנית או למזג אוויר. כמו כן, מיועדים הניתוחים לאנשים שמצויים בקבוצות סיכון, לרבות גנטיים, סוכרתיים, אנשים שסובלים מבעיות בבלוטות התריס ועוד.
רשלנות רפואית
גם במקרים של הזעת יתר, נכנס המשפט לתמונה. מאחר ועשויים להיגרם נזקים גופניים עקב טיפולים רפואיים רשלנים במקרים של הזעת יתר.
ככל תחום רפואי, על רופאים לבצע את תפקידם במיומנות תוך שמירה על סטנדרט רפואי הולם ויידוע המטופל על הסיכויים והסיכונים הכרוכים בכל פעולה.
קראו בהרחבה על: ההסברים שעל הרופא לספק למטופל בטרם טיפול
דוגמא לכך היא בת"א 01\12956 צורף נ' ד"ר שחורי ומכבי שירותי בריאות פנה התובע לקופת החולים עקב הזעת יתר בבית השחי ובידיים. בקופת החולים הפנו אותו לרופא מומחה שהמליץ לו לעבור ניתוח.
כך היה והניתוח עבר "חלק". לאחר מכן החל התובע לסבול מהזעת יתר גבוהה יותר, הוא פנה לרופא המומחה שאמר לו כי אין מזור למחלה בשלב זה. הוא הגיש תביעה נגד הרופא בטענה כי האחרון לא הסביר לו את הסיכונים והסיכויים.
כמו כן טען כי לא הייתה כל הצדקה לעריכת הניתוח. בית המשפט קיבל בחלקה את התביעה. ראשית נקבע כי בניגוד לטענת התובע באותה התקופה לא היה טיפול חלופי למקרים של הזעת יתר, על כן לא הייתה כל רשלנות בהתנהגות הרופא בנקודה זו.
עם זאת, בהסתמך על חוות דעת רפואית קבע בית המשפט כי היה מקום ליידע את התובע בסיכונים ובסיכויים ביתר שאת לאור התוצאה שהתקבלה. בנסיבות הורה בית המשפט לפצות את התובע בסכום נמוך יחסית על סך 50,000 ₪ בלבד.
למידע נוסף: לדעת יותר על ניתוח אלקטיבי שהסתבך
נגרם לך נזק בעקבות ניתוח למניעת הזעת יתר? חייג/י: 03-7369253