אם קיימת אפשרות להשיג דפיברילטור, שהוא מכשיר המזהה את קצב הלב וממליץ על מתן שוק חשמלי בעת הצורך להחזרת קצב הלב ופעילותו הספונטאנית, מחברים את המכשיר בהקדם האפשרי לבית החזה בהתאם להנחיותיו. אם אין המלצה למתן שוק חשמלי ואין סימני חיים, ניתן להמשיך בהחייאה עד להגעת צוות מד"א.

החייאת מכשירים בסיסית - מתבצעת על ידי שני אנשים לפחות, כאשר אחד מהם הוא בעל הכשרת חובש ומעלה, מחדירים לגוף חמצן ועושים עיסויי לב בו זמנית. לשם כך משתמשים במפוח להנשמה ידנית באמצעות בלון חמצן וגם מנתב אויר. אמצעי נוסף הוא הקרדיופמפ המבצע עיסויים ודפיברילטור חצי אוטומטי .

החייאת מכשירים מתקדמת - מתבצעת על ידי צוותים כאשר אחד מהם בדרגת פאראמדיק, בנוסף לאמצעים אשר משמשים להחייאת מכשירים בסיסית, יש גם תרופות ודפיברילציה ידנית.

היכן מתבצעת החייאה?

החייאה בבית - הצורך לביצוע החייאה בבית, עולה במקרים בהם המטופל מגיע למצב של אובדן הכרה בבית ואין ברירה אלא לנסות להציל את חייו באופן בהול בסביבה הביתית.

מצבים אפשריים, העלולים לגרימת אבדן הכרה בבית הם חנק בעקבות ארוחה, שאיפת עשן בגלל שריפה, טביעה ברחצה, פרכוסי חום, שבעיקר עלולה להתרחש אצל תינוקות עם חום גבוה, נפילה והתקף לב.

המשמעות היא שאמנם קיים סיכוי גבוה שההחייאה תיעשה בידיים בלתי מיומנות והמטפל לא יהיה מסוגל לבצע הנשמה, אך עדיין ניתן להגיש עזרה ראשונה באמצעות עיסוי לב מתמיד, לצורך הזרמת דם. יש להתמיד בעיסויים בקצב של כ – 100 עיסויים לדקה.

>>> הפורום המשפטי לשירותך <<<

בארבע הדקות הראשונות להתמוטטות, ניתן להציל כ-70% מהמטופלים ולכן יש משמעות מכרעת להחייאה בדקות אלו. בנוסף, זמן ממוצע עד להגעת ניידת טיפול נמרץ הוא כ-10 דקות, כך שאם לא מוגשת עזרה ראשונה בפרק זמן זה, סכויי ההישרדות צונחים משמעותית. 

במצבי חירום הדורשים החייאה בבית, חשוב להזעיק מייד את שירותי החירום ולהקפיד על הרחקה של המטופל והמטפל מגורמים מסוכנים כמו מים העלולים לגרום להחלקה, חוטי חשמל גלויים ואש במקרה של שריפה. ביצוע החייאה בסיסית, מגדילה את סיכויי ההישרדות ומצילה חיים.

החייאה בבית החולים - ביצוע החייאה בבית החולים, נדרש במצבים של סיכון חיים כגון מקרים המגיעים ליחידת טיפול נמרץ בהם מעורבים חולים במצב קשה, המצויים בסכנת חיים עקב אירוע פתאומי או חולים שהגיעו מחדר המיון ומחלקות האשפוז וסובלים ממחלות כרוניות בדרכי הנשימה וזיהומים קשים.

אירוע פתאומי נפוץ הוא דום לב, הפסקה פתאומית של פעולת הלב, שבעקבותיה מופיעים אבדן הכרה, היעדר דופק והפסקת נשימה. בין כתלי בית החולים, טיפול באירוע שכזה הוא מהיר בזכות פעולות החייאה מיידיות הכוללות עיסוי של הלב, הנשמה מלאכותית ומכת חשמל.

לקריאה נוספת: איחור באבחון התקף לב

דוגמה נוספת היא מצבי סיכון חיים, בבתי חולים גריאטריים כתוצאה מתחלואה מתמשכת או סופנית. אלו עלולים לגרום לצניחה חדה במדדים חיוניים כמו נשימה, הכרה, דופק וירידת לחץ דם.

משמעות ביצוע ההחייאה בין כתלי בית החולים היא שהתגובה תהיה מהירה ויעילה יותר, מאחר וצוות ההחייאה בבית החולים זמין להזנקה מיידית, במשך עשרים וארבע שעות ביממה. שנית, מאחר שתחילת האירוע מתרחשת בנוכחות צוות רפואי מקצועי, ניתן לזהות ולאבחן את המצב במהירות, להזעיק עזרה מיידית ואף לנהל את ההחייאה, עד להגעת צוות החירום.

קיראו בהרחבה: טיפול רשלני בבית החולים

כמו כן, יש חשיבות לאמצעי ההחייאה, לפי חוזר מנהל רפואה מיולי 2006, בכל מחלקה, מכון ומרפאה בבית החולים, מוצבת עגלת החייאה במרחק הגעה של עד כ-3 דקות מכל מטופל, הכוללת מוניטור, דפיברילטור רגיל או חצי אוטומטי, מפוח הנשמה עם מיכל חמצן ומסיכה מתאימה, ציוד להחדרת צינור הקנה, ציוד להתקנת עירוי, תרופות, בלון חמצן וערכת החייאה ניידת להעברת חולה במצב החייאה בתוך בית החולים.

פסק דין - רשלנות בביצוע החייאה

רשלנות בביצוע החייאה פסק דין תא חי' 1233/05.

התובעים הם העיזבון והוריה של המנוחה, בכור בת אינה ז"ל שנולדה ונפטרה חמש שעות לאחר לידתה. התביעה הוגשה נגד המרכז הרפואי העמק ונגד קופת חולים כללית, שהיא בעליו של בית החולים.

בעת לידתה היה חבל הטבור כרוך סביב צווארה של התינוקת והיא הונשמה באמצעות אמבו עם חמצן 100% בגלל המצוקה בה הייתה שרויה. בהמשך הונשמה באמצעות טובוס - צינור הנשמה המוחדר דרך הפה או האף לקנה הנשימה.התינוקת הועברה לפגייה בעודה מונשמת ושם עברה מספר החייאות, אך נפטרה בהיותה בת 5 שעות.

לקריאה נוספת: השתהות בטיפול רפואי בתינוק הסובל מהפסקות נשימה

בית המשפט קבע שהצוות הרפואי נכשל בזיהוי המצוקה הנשימתית, בזמן ובביצוע פעולות ההנשמה ופסק לטובת התובעים סך של 878,061 ₪.  

לסיוע משפטי בתביעת רשלנות רפואית חייג/י: 03-7369253