סיכונים וסיבוכים וסיבות אפשריות

סיבוכים העלולים להזיק לאם הינם שוק היפוולמי שזהו אובדן דם משמעותי המצריך קבלת מנות דם. זיהום ותסחיפי דם ואטוניה של הרחם, שזהו מצב בו הרחם לא מתכווץ לאחר הלידה ונוצר דימום.

בקרב העובר תיתכן מצוקת עובר המתבטאת בציוני אפגר נמוכים, גם בדקה הראשונה וגם בחמש דקות הראשונות שלאחר הלידה, ציונים אלו הם המעריכים את מצב התינוק מיד לאחר הלידה כמו כן עלולה להתרחש פגיעה באספקת החמצן או PH נמוך ובמקרים מסוימים הסיבוכים עלולים לגרום לאפילו מות העובר.

למרות חומרת התופעה, הסיבה להיפרדות שליה לרוב אינה ידועה וגם לא קיים כלי אמין למניעה או ניבוי.

יחד עם זאת, ידוע שהסיבה העקרית לתחילת ההפרדות היא קריעת כלי דם אימהיים פגומים בשליה, כאשר נהוג להבחין בין גורמים מכאניים כגון טראומה לבטן עקב חבלה למשל, חבל טבור קצר וריקון פתאומי של הרחם ובין גורמים הנובעים מתהליך כרוני כמו טרומבוזיס - פקקת ורידית - בה נוצרים קרישים בורידים העוצרים את זרימת הדם, דלקת, זיהום ופתולוגיה בכלי הדם הנמצאים באזור המפגש שבין הרחם לשליה.

גורמי סיכון משמעותיים שבעטיים נמצאת האישה בסיכון להפרדות שליה הינם היסטוריה של הפרדות שליה בהריונות קודמים, יתר לחץ דם כרוני ורעלת הריון, ירידת מים מוקדמת וזיהום תוך רחמי ומצב בו האישה מעשנת או נוטלת סמים מסוג קוקאין במהלך ההריון.

גם טרומבופיליה, קרישיות דם גבוהה, מגבירה את הסיכון וחלק מהמחקרים מדווחים על ולדנות גבוהה ועל גיל האישה כגורמי סיכון.

קיים ויכוח האם נשים מעל גיל 35 הן בעלות סיכוי רב יותר לפתח הפרדות שליה, אך טענה זו היא אינה חד משמעית. נשים שעברו מספר רב של לידות נמצאות בקבוצת סיכון, במיוחד ולדניות צעירות שגילן מתחת ל–25. השערה נוספת היא שלזמן הקצר בין הלידות יש השפעה.

במקרי הפרדות שליה קלה או חלקית יידרשו מעקב רפואי ומנוחה, אך אם מתרחשת הפרדות שליה חמורה יישקל זירוז לידה בהתאם לגיל ההריון ורמת הסיכון לאם או שיוחלט על ניתוח קיסרי דחוף.

ראוי לציין שהודות לטיפול רפואי מהיר ונאות, רוב הנשים אינן נפגעות והתינוקות ברחמן נולדים כשהם בריאים ושלמים. עדיין, בכל שנה ישנם לא מעט מקרי רשלנות רפואית בשל אי-אבחון היפרדות שליה או מתן טיפול רפואי שגוי ומאוחר. 

דוגמאות לפסקי דין

פסק דין ת"א 3315-05 א.ג. ואח' נגד מדינת ישראל משרד הבריאות 2012, עוסק ברשלנות רפואית עקב הפרדות שליה.

בנסיבותיו של פסק הדין, יולדת אשר הגיעה לבית החולים אסף הרופא בשבוע 40 להריונה כשהיא סובלת מכאבים עזים.

האישה נבדקה במיון ושם נאמר לה שהפעילות הרחמית, הניטור העוברי וכמות מי השפיר תקינים ושעליה לחזור למיון במקרי דימום, ירידת מים או ירידה בתנועות העובר.

ביום המחרת שבה האישה למיון ושם אובחנה היפרדות שליה. האישה נאלצה לעבור ניתוח קיסרי דחוף והתינוקת חולצה מרחמה ללא רוח חיים.

קיראו בהרחבה על: מצוקה עוברית

התובעת טענה שבית החולים היה צריך לאשפזה להשגחה לאור הכאבים עליהם התלוננה וכי השחרור מחדר המיון היה מוקדם מדי ומנע מעקב ואבחון של השלבים הראשונים בהפרדות השליה. לטענת בית החולים לא ניתן היה לצפות את הפרדות השליה ביום בו הגיעה האישה למיון.

בפסק הדין קבעה השופטת שהצוות הרפואי היה צריך לקחת בחשבון שהאישה במקרה זה נמצאת בקבוצת סיכון להפרדות שליה, בשל ולדנות יתר וריבוי מי שפיר ולאור עובדות אלו להשאירה להשגחה בבית החולים ולא לשחררה לביתה.

לטובת התובעת נפסקו פיצויים בסך 230,000₪ עבור הסבל שעברה האישה, כולל עבור נשיאת העובר במשך 9 חודשים, ההוצאות הכרוכות בהריון ועבור סבלו של הבעל.

בקביעת הסכום החשיב בית המשפט את העובדה שלבני הזוג 11 ילדים אשר אחד מהם נולד לאחר אירוע הפרדות השליה.

לחצו לקריאה מורחבת בנושא סיבוכים בהריון

פסק דין טרגי נוסף הוא סיפורה העצוב של עדן מלול אשר נולדה כפג לפני השבוע ה–30 להריון וסובלת מנכות בשיעור של 100% בגלל שיתוק מוחין ופיגור שכלי.

בפסק הדין תבעו עדן והוריה את בית החולים כרמל ואת קופת חולים כללית בגין רשלנות רפואית אשר גרמה נזק קשה לילדה. האם שהיתה בהריון בסיכון גבוה חוותה ירידת מי שפיר מוקדמת.

האב הבהיל אותה לבית החולים שם החל דימום עקב הפרדות שליה. מאחר שהנתבעים לא תיעדו את שעת הדימום קבע בית המשפט את שעת התחלת הדימום ל-20:15 על בסיס עדותה של ציפורה האם. הניתוח הקיסרי בוצע בשעה 21:00.

בית המשפט המחוזי קבע שלאור הנסיבות, הריון בסיכון גבוה וירידת מי שפיר מוקדמת, לא היתה כל הצדקה לאיחור בביצוע הניתוח. היה על בית החולים לקחת בחשבון שיידרש ניתוח קיסרי ולהיערך לכך.

האיחור בביצוע הניתוח הוגדר על ידי שופטי בית המשפט המחוזי כרשלנות רפואית ונקבע שכ-60% מהנזק שנגרם לילדה, קרה בגלל שנולדה פגה ואילו הנתבעים צריכים לשאת באחריות ל-40% הנותרים, בגלל הדימום אשר החמיר את הנזק, זאת לפי פרשנות בית המשפט העליון ששימש כערכאת ערעור.

הנתבעים ערערו לבית המשפט העליון ושם התרשמו השופטים שבית המשפט המחוזי התמקד יותר בדימום כגורם מזיק מאשר בדחיפות הניתוח. לאור זאת נקבע בפסק הדין של בית המשפט העליון שיש להפחית את שיעור הפיצויים בהם חויבו הנתבעים בגין רשלנות רפואית ל-20%. התיק המקורי נדון בבית משפט המחוזי בחיפה, ת"א 001058/94, 2002.

מה עושים במקרה של טעות או רשלנות?

עורך הדין עופר סולר טיפל בעשרות מקרים של היפרדות שליה, ובתוכם גם כמה מקרים של רשלנות רפואית באבחון היפרדות השליה והענקת טיפול רפואי מאוחר.

בכל מקרה של פגיעה באם / בעובר, יש צורך לפנות להתייעצות פרטנית עם עורך דין ובהמשך גם לפנות לקבלת חוות דעת ברורה של מומחה רפואי בתחום הגיניקולוגיה והמיילדות.

חשוב לזכור כי לא בכל מקרה שבו נגרם חס וחלילה נזק, המדובר על רשלנות מצד אנשי הצוות הרפואי, ומצד שני, בכל מקרה ראוי לקבל חוות דעת של עורך דין בטרם נקיטת פעולות או קבלת החלטות כלשהן.

לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר חייג/י: 03-7369253