בסטריפינג - בדיקה ידנית שבמהלכה נוגעים בקרומי השפיר, משתמשים רק כשאר קיימת פתיחה מסוימת של צוואר הרחם כך שהרופא יכול להחדיר לאזור אצבע או שתיים ולבצע קילוף של קרומי השק העוברי מדפנות הרחם על ידי תנועת סיבוביות.

הפעולה גורמת לשחרור פרוסטגלנדינים טבעיים המשפרים את הבשלת צוואר הרחם ולצירים המקדמים את הלידה.

בשיטה השלישית מחדירים קטטר בלוני הנראה כצינורית פלסטיק דקה, לצוואר הרחם ובאמצעות נוזל מימי (סליין) מנפחים בלון בקצה הקטטר.

הצינורית המלאה במים יוצרת לחץ על צוואר הרחם שמעורר הפרשת פרוסטגלנדינים ופתיחה ומחיקה של צוואר הרחם.

אמצעי נוסף הוא פקיעת מים שבו מנקבים את קרומי השפיר על ידי החדרת מכשיר דמוי מסרגה לצוואר הרחם הגורמת לפקיעת מי השפיר באופן מלאכותי.

המטרה היא לחזק את לחץ ראש העובר על צוואר הרחם ולגרום לצירים.

סיכונים בהליך השראת לידה

הסיכונים בתהליך השראת הלידה כוללים קרע ברחם (בעיקר בקרב נשים שעברו בעבר ניתוח קיסרי) בגלל שההליך גורם להתקשויות חזקות, מצוקת עובר עקב אופן ההתערבות, כשלון ההשראה (במקרה שההשראה אינה מצליחה ויש כבר ירידת מים תופנה האישה לניתוח קיסרי כדי למנוע זיהום), פקיעת מים העלולה לגרום לזיהום וסיכון לנשים אסמתיות מאחר שההשראה עלולה לגרום להתקף. מסיבה זו לא נוהגים להכניס נשים אסמתיות להשראת לידה.

כנסו וקיראו בהרחבה בנושא: סיבוכים בלידה

רשלנות רפואית בהשראת לידה

השראת הלידה בלתי סבירה שהופכת להתערבות רפואית מיותרת: למשל, כאשר מתחילים בהליך לאחר זמן קצר של צירים, או שחומרים בהליך ניתנים במינון גבוה מדי כך שעלול להיגרם ליולדת קרע ברחם.

סיבה שנייה כוללת ליקויים בהשגחה על היולדת המתבטאים למשל בהתייחסות הצוות הרפואי ללידה שנגרמה בהשראת לידה כאל לידה שגרתית.

במצב השראת לידה חשוב לקיים בדיקות תכופות ומעקב צמוד אחר האם שכן, כאמור, ההשראה אינה הליך נטול סיכונים ועלולה לגרום למצוקת עובר או נזק לאם. זאת במיוחד כאשר היולדת נמצאת בסיכון גבוה או כשידוע על ניתוח קיסרי קודם.

מומלץ לקרוא: איחור בביצוע ניתוח קיסרי ופגיעה בעובר

גם התמהמהות בהשראת לידה או אי ביצועה למרות הצורך בכך מהווים עילה לרשלנות רפואית: למשל-עיכוב בהחלטה על השראת לידה או דחיית התהליך למרות שהעובר במצוקה או שהאם נמצאת בהריון בסיכון גבוה (בגלל רעלת או סכרת הריון, עובר עם עיכוב גדילה וכו').

פסק דין העוסק ברשלנות בהשראת לידה

בפסק דין ת"א 05 – 4541 סא.ק. ועיזבון המנוח פלוני נגד המרכז הרפואי סורוקה ושירותי בריאות כללית הגישה התובעת תביעת רשלנות רפואית נגד בית החולים סורוקה בטענה לרשלנות רפואית חמורה.

התובעת, בת 23 בשבוע 39 להריונה השני, חשה בצירים, פנתה למיון בית החולים ב – 04:00 לפנות בוקר ושוחררה לאחר שנמצא שאינה בלידה פעילה.

סמוך לשעה 18:00 בערב אותו יום חזרה שנית והפעם אושפזה לאחר שנצפתה האטה חד פעמית בדופק העובר. עד השעה 21:30 נצפו צירים לא סדירים ודופק עוברי תקין ובשעה 21:30 ניתנה הוראה להשראת לידה אשר בוצעה על ידי הכנסת קטטר אמברי לתוך צוואר הרחם.

כשעתיים לאחר מכן נצפו צירים סדירים ו – ס' הוכנסה לחדר לידה. לאחר שעתיים הוזרק ל – ס' פיטוצין לווריד על מנת להגביר את קצב הצירים ולמרות שנצפתה פתיחה נוספת הועלה קצב הפיטוצין.

שלוש שעות לאחר מכן נצפו צירים רבים וממושכים ביותר וקצב הפיטוצין הופחת ל – 10 בדקה. בפתיחה גמורה הופסק הפיטוצין אך החל דימום מאסיבי מהנרתיק והילוד נולד ללא הכרה.

לאחר החייאה שנמשכה כ–40 דקות נקבע מות הילוד והיולדת הובהלה לחדר ניתוח לצורך כריתת רחם שתציל את חייה.

לקריאה נוספת: רשלנות בטיפול בדימום לאחר לידה גרמה לכריתת רחם

לתביעה שהגישה צירפה ס' חוות דעת של רופא מומחה לפיה ההחלטה על השראת לידה הייתה התערבות מיותרת לאחר זמן כה קצר של צירים וניהול הלידה היה לקוי ביותר מבחינת השימוש בקטטר ומבחינת הזלפת הפיטוצין המוגזמת.

בית החולים טען מנגד שהטיפול היה תקין לחלוטין וצירף חוות דעת של מומחה לפיה ההחלטה על השראת לידה היתה נכונה ומתחייבת בגלל המצוקה העוברית האקראית.

גם השימוש בקטטר אמברי, לדעת המומחה, מקובל בבתי חולים רבים והשימוש בפיטוצין עמד בקריטריונים שבפרקטיקה המקובלת. מאמצי ההחייאה חרף מותו הקליני של הילוד מוכיחים את מסירות הצוות.

בפסק הדין מיום 31.3.2013 קיבל בית המשפט את תביעתה של ס' וקבע שהצוות הרפואי טעה מאחר שלא הייתה אינדיקציה רפואית לביצוע הליך השראת לידה ומצוקת עובר רגעית אינה מהווה אינדיקציה כזו כלל.

עם זאת, דחה בית המשפט את טענת התובעת באשר לקטטר והפיטוצין בקביעה ששיטת הקטטר האמברי מקובלת בהחלט וגם כמות הפיטוצין לא חרגה מגדר הסביר.

בית המשפט פסק שקיים קשר סיבתי הדוק בין ההחלטה על השראת לידה לבין הקרע ברחם ולצורך בכריתתו, ולגבי מצב הילוד התקבלה טענת הנתבע לפיה הילוד נולד במצב של מוות קליני.

לפיכך נפסק שעל בית החולים סורוקה לשלם ל – ס' פיצוי בסך 1,200,000 ₪ בגין מהלך הלידה והנזקים שנגרמו לתובעת בשל רשלנות הצוות הרפואי. עם זאת נדחתה הזכות לפיצוי בגין הפסדי שכר עתידיים של הילוד אשר נולד במצב של מוות קליני.