חקירות מטעם חברת הביטוח בתביעות רשלנות רפואית
ביטוח במובנו הכללי הוא כלי המיועד לצמצם את הנזק שנגרם ליחיד על ידי פיזור הסיכונים על פני רבים. קיימים סוגים שונים של ביטוחים ובהם פוליסת ביטוח מפני רשלנות מקצועית שנועדה לכיסוי רשלנות של אנשי מקצוע בהתאם לתחום העיסוק שלהם ובהן גם כזו למקרי התרשלות של אנשי רפואה.
התביעה במקרי רשלנות רפואית מוגשת על ידי הניזוק נגד הגורם שיצר לו את הסיכון וגרם לו נזק שמקים את עילת התביעה בגין רשלנות. הנתבע בדרך כלל יגיש תביעה נוספת נגד החברה המבטחת אותו בביטוח רשלנות מקצועית.
במידה ובסיום ההליך בדרך של פסק דין או פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט ידרש הנתבע לשלם פיצויים לתובע, או אז תופעל הפוליסה האמורה לכסות אירועים ביטוחיים מסוג זה. הואיל וחברות הביטוח לא ממהרות לשלוף צ'קים ללא בדיקה מטעמן, הן תבצענה חקירות יזומות לאימות ו/או הפרכת הנטען על ידי התובע לשיעורי הנזק שנגרמו לכאורה, כתוצאה מרשלנותו של הנתבע.
איך מתבצעות החקירות ומה בדיוק חוקרים?
לביצוע החקירות ואיסוף המידע חברות הביטוח נמצאות בקשרי עבודה קבועים עם משרדי חקירות פרטיות. הזמנת החקירה מתבצעת בדרך כלל באמצעות משרדי עורכי דין המתמחים בתחום הרשלנות הרפואית ומייצגים את חברות הביטוח והנתבעים ולעיתים גם באמצעות הזמנה ישירה ללא תיווך של עורכי הדין.
>>> הפורום המשפטי עומד לרשותך! <<<
להזמנת החקירה מצרפים את כתב התביעה לצד הנחיות ודרישות חקירה ספציפיות של המזמין.
החוקר הפרטי לומד את עיקרי התביעה ונסיבותיה. הוא נדרש להתמקד בסעיף הנזק המפורט בכתב התביעה. לעיתים ולפי הצורך המקצועי, נדרש החוקר לבדוק את אמיתות הנסיבות לאירוע הרשלנות.
באשר לנזק, החוקר אוסף מידע כללי אודות התובע, בני משפחה, חברים, מעסיקים, שכנים וקולגות ממקום עבודתו ורשתות חברתיות.
לאחר שמיפה את מערכת הקשרים והעיסוקים של התובע, יבנה החוקר הפרטי סיפור כיסוי הולם וחוקי כדי שישמש אותו לדליית המידע הרלבנטי מכל גורם לעניין תפקודו של התובע ורק אז יפנה לכל מקור מידע זמין לאיסוף הראיות הנדרשות להוכחת הנזק ו/או נסיבותיו, לפי העניין והדרישה.
המגע עם מקור המידע שנבחר יכול שיעשה באמצעות הטלפון, רשת האינטרנט וכמובן וכמתחייב באמצעות פגישה ישירה תחת כיסוי עם התובע, כדי להתרשם ישירות מרמת תפקודו בעקבות הנזק שנגרם, כנטען.
בסיכום החקירה יכין החוקר דוח מפורט המסכם את ממצאיו. על הדוח לשקף נכונה ובמדויק את הראיות שנאספו, שגם תהיינה מגובות בהקלטות. על החוקר לפעול מתוך מניע מקצועי בלבד שטובת גילוי האמת לנגד עיניו.
קיראו בהרחבה: הלכת השנים האבודות וקביעת פיצויים לנפגעים
אל לו לחוקר להביא בחשבון את טובת הלקוח, שהוא חברת הביטוח ולנסות לעוות את מסכת הראיות כנגד התובע ולטובת הלקוח הנתבע. האמת, סופה להיחשף בבית המשפט ומחיר חשיפתה לחוקר השקרן, כבד מנשוא.
החומר שנאסף על ידי החוקר יכול להשפיע בסופו של ההליך בכמה מישורים. ההשפעה תלויה באיכות וסוג הראיות שהושגו במהלך החקירה הפרטית. הראיות הקבילות עשויות להוכיח ששיעור הנזק הקיים רחוק מזה הנטען בכתב התביעה.
או אז, התובע עלול "להיכנע" לממצאים ולהסכים לשיעור פיצויים מופחת מזה המבוקש בתביעה המקורית ו/או לחילופין להסכים לדחיית התביעה בהעדר ראיות מוצקות לתמוך בה. מאידך, החקירה יכולה לאשש את טענת הנזק והנסיבות ואז עדיף לנתבע להגיע לפשרה ולשלם את הפיצוי המבוקש בתביעה.
האם תובעים חייבים לשתף פעולה?
חוק חוזה ביטוח תשמ"א-1981 מחייב את המבוטח לשתף פעולה כאשר התרחש מקרה ביטוח. יחד עם זאת, במצב האמור התובע ברשלנות רפואית אינו המבוטח.
שיתוף פעולה עם החוקר במסגרת של תביעת רשלנות רפואית יהווה לרוב טעות חמורה שכן בסופו להחליש את עמדת התובע בבית המשפט.
חובה להדגיש כי חקירה מסוג זה תתנהל לא פעם תחת כיסוי ולכן חשוב בדרך כלל שלא לדבר על נסיבות התביעה או הנזק שנגרם עם אנשים שאינם מוכרים ולהנחות גם את אלו שקרובים לנהוג באופן דומה.
כאן גם המקום לציין שהחוקרים פרטיים שנשלחים על ידי המבטחים מחויבים בהתאם לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה תשל"ב-1972 לנהוג בהתאם לכללי אתיקה מקצועית שנקבעו עבור מקצוע זה על ידי משרד המשפטים.
כללים אלו קובעים שעל החוקר לנהל את החקירה תוך שמירה על כבוד הנחקר, לצמצם את האפשרות לפגיעה בפרטיותו,לא להשתמש בתחבולות רגשיות, יצירת מציאות מסוימת, התחזות לעובד ציבור ועוד.
דוגמאות מתוך פסקי דין שעסקו בממצאי חקירות פרטיות
הבאנו מתוך המאגר המשפטי את הדיון המניין בהליך ת"א 846/01 גלעדי נ' ד"ר מוסקונה - התובעת עברה אצל הנתבע ניתוח להגדלת חזה בספטמבר 1997 כאשר בבדיקה חודש לאחר מכן נמצא באזור זיהום שבעקבותיו היא נזקקה לסדרה של מספר טיפולים ובחודש יוני 1998 אחרי מספר ניתוחים היא ביקשה להוציא את השתלים וטענה שנגרמו לה נזקים נפשיים חמורים.
בית המשפט המחוזי בחיפה בראשות הנשיאה בלהה גילאור אכן קבע שהייתה התרשלות באופן התנהלותו של הנתבע לאחר ביצוע הניתוח.
יחד עם זאת, באשר לטענתה של התובעת שנגרם לה נזק נפשי בשיעור של 30% משום שבשל ההתרשלות היא סובלת מפגיעה בתפקוד המיני וביכולת ליצור קשרים עם המין השני, היא קובעת לאחר שהוצגה שיחה שנערכה בינה לחוקר פרטי מטעם הנתבעת בה התובעת ציינה שלא נגרם לה נזק נפשי והיא משתמשת בתביעה כדי להתקדם בחיים, שהלה שקרנית ומניפולטיבית ולכן היא מקזזת מההוצאות שנפסקו לה את ההוצאות של הנתבע על שימוש בחוקר פרטי.
הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית? חוקרים פרטיים פנו אליך?
ניתן לשוחח באופן אישי עם עורך דין עופר סולר בטלפון: 03-7369253
