טביעה בים - בחוף מוכרז או שאינו מוכרז
עונת הקיץ הארוכה בישראל מביאה לצערנו למקרי טביעה לא מעטים, שחלקם מסתיימים במקרי מוות טרגיים. החוק במדינה מאפשר לאדם שטבע או לשאריו להגיש תביעת פיצויים כנגד הרשות המקומית שתחת ריבונותה נמצא חוף הים שבו ארע מקרה הטביעה.
לצערנו, מקרים כאלה מתרחשים לאורך חופי הים התיכון מצפון ועד דרום, באילת, לחופי הכנרת ואף לחופיו של ים המלח.
עורך דין עופר סולר מסביר מתוך ניסיונו אודות זכויותיו של האדם שנגרמו לו נזקי גוף בעקבות טביעה בחוף רחצה מוכרז או בחוף ים שאינו מוכרז, בכל הנוגע לאפשרות להגיש תביעת נזיקין ולזכות בפיצויים.
רחצה בים או בבריכה היא אחת מפעילויות הנופש, הספורט והפנאי הפופולאריות ביותר אך גם בין המסוכנות שיש עד כדי סכנת חיים. חופי הים בישראל מחולקים לשלושה סוגים חופים מוכרזים, חופים שאינם מוכרזים וחופים אסורים לרחצה.
חופים מוכרזים הם חופים שחל עליהם חוק הסדרת מקומות רחצה תשכ"ד-1964 ומכוח זאת יש בהם שירותי הצלה האחראים לבטיחות המתרחצים. חופי ים שאינם מוכרזים או אינם אסורים לרחצה הם חופים לפי החוק שבהם ניתן להיכנס למים אך הם מוגדרים כחופים שהכניסה בהם למים היא על אחריות המשתמש.
חוק הסדרת הרחצה קובע בסעיף 2 שמקום שנקבע שאסור לשחות בו מסיבה כלשהי, אזי חובתה ואחריותה של הרשות המקומית להציב שלטים המפרטים את האיסור באופן שבו נקבע בתקנות.
>>> הפורום המשפטי לשירותך! <<<
טביעת אדם בחוף ים מוכרז
החובה והאחריות לפקח על הרחצה בחופי הים לאורכה ולרוחבה של מדינת ישראל שמורה לפי החוק ובאופן בלעדי לשר הפנים.
על השר לפי סעיף 4 לפרסם בצו הוראות המתייחסות לסדרנים, מגישי עזרה ראשונה, מצילים ופקחים שיושמו באותו חוף, הכשירות שלהם למלא תפקידים אלו, הגבלה או איסור על פעולה שעלולה להפריע את הרחצה במקום, הסדרים מיוחדים ביחס לרחצה באותו החוף ואמצעים המיועדים לשמירה על התברואה והבטיחות במקום.
קיראו בהרחבה על: אחריות עירייה לנזקי גוף של אדם
הרשות המקומית כשלוחה של המדינה נושאת באחריות לפי סעיף 5 לחוק למלא את ההוראות של שר הפנים שניתנו באותו הצו ביחס לחוף זה.
כך, במידה ואדם טבע בחוף מוכרז ניתן להגיש תביעה ולזכות בפיצויים בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי בין אם לפי עוולת הרשלנות הקבועה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח- 1968 או לחילופין עוולת הפרת חובה חקוקה הקבועה בסעיף 63 לפקודה נגד מדינת ישראל והרשות המקומית שבתחום פעילותה נמצא החוף.
בתביעה לפי עוולת הרשלנות יש להוכיח מלבד את אחריותן של הנתבעות כלפי המתרחצים גם את המחדל שהן היו צריכות לצפות שעשוי לגרום לנזק, את הנזק שנגרם וכן קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין הנזק שנגרם להתרשלות. תביעה בשל הפרת חובה חקוקה ניתן להגיש כאשר הרשויות לא מילאו אחר החובות שלהן הקבועות בחוק הסדרת רחצה.
למרות העובדה שלכאורה האחריות על הכניסה לים בחוף שאינו מוכרז ואין בו שירותי הצלה הנה על המשתמש, שורה של פסיקות של בתי המשפט בערכאות השונות קבעה שבמקרים מסוימים, לדוגמא כאשר יש קרבה של חניון ציבורי לחוף הלא מוכרז ואין הפרדה ברורה בין החופים יכולה לקום אחריות של המדינה כלפי המשתמש בחוף הלא מוכרז.
באופן זה גם במקרה של טביעה בים בחוף שאינו מוכרז ניתן להגיש תביעה בהתאם לאותן עילות הקבועות בדיני הנזיקין.
קיראו בהרחבה על: תאונה בשטח ציבורי
דוגמא מתוך פסק דין שעסק בתביעה של אדם שטבע בחוף הים נותר נכה
בחרנו להביא מתוך הארכיון המשפטי את הדיון המסקרן בהליך ת"א 787/99 כץ נ' עיריית הרצלייה - התובע יליד 1961 הגיע ב-17 ליולי 1993 לחוף נוף ים בהרצלייה עם משפחתו, נכנס לרחוץ בים ונפגע בזמן הרחצה עד כדי שנוצרה לו נכות של 100% ולכן הוגשה תביעה בגין נזקי הגוף שנגרמו.
בית המשפט המחוזי בחיפה בראשות כבוד השופט סגן הנשיא יגאל גריל קבע שהמדינה ועיריית הרצלייה כנושאות באחריות על החופים וביניהם גם החופים הלא מוכרזים יפצו את התובע בסכום של שמונה מליון שקלים.
לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי ודיסקרטי ליחצו כאן
לשיחה אישית עם עורך הדין עופר סולר
בעקבות טביעה בים חייג/י: 03-7369253
