נחשפת לרעש בעבודה? סובל/ת טינטון או Tinnitus?
תנאי העבודה של כל אחד מאיתנו יכולים להשפיע בצורה משמעותית על הבריאות. חשיפה לרעש בלתי סביר לדוגמא, עלולה לגרור נזק מצטבר שיוביל לפגיעה בשמיעה או טינטון. השאלה, כיצד ניתן לקשר בין החשיפה לרעשים במקום העבודה לבין הנזק שנגרם לשמיעה שלך?
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 מגדיר מחלת מקצוע או תאונה עבודה כפגיעות בעבודה. בדומה מפרט סעיף 80 לחוק מצבים אותם רואים כחזקה לקיומה של תאונת עבודה, ברם עדיין יש להקפיד על קיומו של קשר סיבתי בין העבודה והפגיעה שנגרמה על מנת שזו תוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי.
ליקוי שמיעה שנגרם כתוצאה מחשיפה ממושכת לרעש מוכר גם כמחלת מקצוע לפי התוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) תשי"ד-1954.
טינטון או טיניטוס ו-Tinnitus בלועזית הוא מצב בו הפרט שומע צלילים שאין להם מקור מהחוץ. תופעה זו יכולה להיגרם מסיבות שונות החל מבעיות אנטומיות, חבלות, או לקיחת תרופות ועד לירידה ביכולת השמיעה וחשיפה לרעשים חזקים עד כדי חבלה או עבודה בתנאים בהם ישנה חשיפה מתמשכת לרעש.
על רקע זה הרשות המחוקקת והשר הממונה קבעו תקנות לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) תש"ל-1970 המכונות תקנות הבטיחות בעבודה (גהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש) תשמ"ד-1984 המתייחסות להגבלות לחשיפה לרעש מזיק, חובה לביצוע בדיקות ועוד.
האם ניתן לקבל הכרה של נפגע עבודה עקב טינטון?
טינטון ופגיעה בשמיעה שנגרמו כתוצאה מחשיפה ממושכת לרעש יכולים באופן עקרוני להיות מוכרים גם כתאונת עבודה לפי תורת המיקרו-טראומה של הפגיעות הזעירות שפותחה על ידי בתי הדין לעבודה.
>>> פורום יעוץ משפטי <<<
יחד עם זאת, כדי לצמצם את היקף ההכרה בפגיעות מהסוג האמור כתאונות עבודה שונה חוק הביטוח הלאומי בשנת 2005 באמצעות הוספת סעיף 84א לחוק שקובע את הכללים שצריכים להתקיים כדי להכיר בפגיעה בשמיעה כתאונת עבודה וסעיף משנה (ב) מתייחס להכרה בטינטון.
באופן זה קובע סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי כי על מנת להכיר בפגיעה בשמיעה שנגרמה בשל חשיפה לרעש כתאונת עבודה יש לעמוד ב-5 תנאים מצטברים כקבוע בחוק.
התנאים קובעים כי על הפרט להיחשף לרעש ממושך הגבוה מזה הקבוע בפקודה, התביעה שלו הייתה צריכה להיות מוגשת בפעם שבו תועדה הפגיעה לראשונה ברשומה רפואית כפי שהיא מוגדרת במסגרת חוק זכויות החולה תשנ"ו-1996 או בתאריך בו חלה הפגיעה לדעת הועדה הרפואית והפגיעה בשמיעה הנה של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.
לצורך ההכרה בטינטון התופעה צריכה להיות מתועדת ברשומה לפני שהסתיימה החשיפה לרעש ובמידה שהצריכה פניות חוזרות לקבלת טיפול רפואי ויכולת השמיעה של הפרט בכל אוזן צריכה להיות נמוכה יותר בשיעור מינימאלי של 25 דציבלים לפחות.
בפסיקת בתי המשפט לאורך השנים ניתן להבחין בעקביות יחסית בכל הנוגע להכרה בנפגעי תאונות עבודה בגלל טינטון. השופטים מקפידים על חמשת התנאים המצטברים שבסעיף 84א לחוק הנ"ל, והכל בהתאם להלכה שיצאה מבית המשפט העליון.
קריאה בנושא: נכות בגלל תאונת עבודה
ערעור על פסק דין בתביעה בנושא טינטון ופגיעה בעבודה
המדובר בהליך עב"ל 103-10 ברבי נ' המוסד לביטוח לאומי - המערער שהנו חקלאי עצמאי במקצועו שעבד לאורך השנים תוך חשיפה לרעש סובל מטינטון ופגיעה בשמיעה.
התביעה שהוא הגיש למוסד להכרה במצבו כבתאונת עבודה התקבלה ביחס לפגיעה בשמיעה אומנם נדחתה ביחס לטינטון ועל דחייה זו הוגשה תביעה לבית הדין האזורי בירושלים שנדחתה ומכאן ערעור זה. השאלה הראשונה בערעור התייחסה לתחולת הסעיף בחוק הביטוח הלאומי.
התיקון נכנס לתוקף ב-1 לאפריל 2005 והתביעה של המערער למוסד הוגשה ב-2004 ולטענת המשיבה, המועד הרלבנטי הוא הגשת התביעה לבית הדין האזורי ולכן לדידה חל התיקון של החוק. השאלה השנייה מתייחסת לתיעוד הטינטון לפני סיום החשיפה לרעש.
בית הדין הארצי לעבודה בראשות כבוד השופטת רונית רוזנפלד דוחה את הערעור. בית הדין קובע כי בדנן לא התקיימה דרישת החוק באשר לתיעוד קודם של תלונות אודות הטינטון לפני שנפסקה החשיפה לרעש שכן התלונה המוקדמת ביותר היא משנת 2004 והחשיפה הסתיימה בשנת 2000.
בכל מקרה של חשש מפני פגיעה בעקבות חשיפה לרעש במקום עבודתך בהווה או בעבר, רצוי לפנות אל עורך דין מיומן ולקבל יעוץ משפטי פרטני בנושא תאונות עבודה. משרדנו מציע לנפגעים לקיים פגישה אישית ולקבל יעוץ משפטי ללא תשלום וללא כל התחייבות.
נחשפת לרעש בעבודה ונגרם לך נזק משמעותי לשמיעה?
חייג/י לשיחה אישית עם עו"ד עופר סולר: 03-7369253
