ההליך הכירורגי יבוצע כאשר מדובר בגידול גדול אשר מגיע למעל חמישה סנטימטרים, בשלב מתקדם יחסית של המחלה אשר נקרא שלב שלוש, במידה ונמצא גידול בעטרה או בפטמה, כמו כן כאשר ישנם מספר גושים בשד או כאשר השד קטן יחסית, במידה וישנן גרורות ואף במקרה וניתוח חלקי לא צלח.

>>> הפורום לייעוץ משפטי לשירותך <<<

במקרים בהם נמצאה נטייה גנטית לסרטן השד, ההחלטה האם לבצע ניתוח לכריתת השד כאמצעי מניעתי תהיה בידיה של המטופלת. הליך כריתה חלקית מלווה בטיפולי הקרנות בעוד ניתוח לכריתה מלאה לא.

ישנם מספר סוגי ניתוחים לכריתה מלאה:

• הסרה פשוטה של השד - Simple Mastectomy - בהליך זה מוסר השד כולו בלבד.
   
• הסרה רדיקלית ממותנת של השד - Modified Radical Mastectomy - MRM בהליך זה מבצעים כריתה מלאה של השד הנגוע ומסירים את בלוטות הלימפה באזור בית השחי.
   
• הסרת השד כולו עם דגימת קשריות הזקיף בלבד.
   
• הסרת רקמת השד והפטמה כולה - תוך שימור על שאר העור בשד.

ניתוח להסרת שד מבוצע כמובן בהרדמה כללית. לאחר מתן חומר ההרדמה, מבצעים חיתוך באזור הגידול להוצאת הגוש הממאיר, כמו כן מוציאים מספר קשריות לימפה מאזור בית השחי, אשר ישלחו לבדיקה במעבדה על מנת לוודא שהגידול לא התפשט גם אליהן. לאחר מכן נתפרים החתכים תוך שימת דגש על המראה הקוסמטי.

קראו בהרחבה על: פגיעה במיתרי הקול בעת הרדמה

כבר בסיום הניתוח עצמו ולפעמים אף כהמשך ישיר לאותו הניתוח, ניתן יהיה לבצע את ניתוח השיחזור, אשר תכליתו בעיקרה היא אסתטית והוא כלל אינו מחבל בתהליך הריפוי.

כמו בכל הליך ניתוחי, גם בניתוח זה קיימים סיכונים, כאשר הנפוצים ביותר הם זיהום באזור הפצע, דימומים פנימיים, צלקות, הצטברות נוזלים מתחת לעור ועוד..

גם הליך הוצאת קשריות הלימפה כרוך בסיכון של פגיעה עצבית ובין השאר ישנם סיכונים נוספים הנובעים מביצוע הניתוח תחת הרדמה כללית.

פסקי דין בנושא:

מאחר וניתוח להסרת שד הינו נפוץ מאד וההליך עצמו כרוך בסיכונים ובסיבוכים, ישנם מקרים רבים בהם הוגשו תביעות בגין רשלנות רפואית בביצוע הניתוח. כמו כן קיימות תביעות בהן הרשלנות הרפואית נגרמה כבר בשלב אבחון המחלה כמו גם התרשלות בביצוע הניתוח עצמו ואף בעת הליך ההחלמה.

ע"א 3585/98 - מחוזי תל-אביב, פלונית נ' קופת חולים כללית, 23/1/2000

תביעת רשלנות רפואית בשל אי מתן הסבר ואזהרה בניתוח כריתת שד. המערערת סבלה מהופעה חוזרת של ציסטות בשני השדיים, אשר הצריכו מעקב ובדיקות תכופות, ממוגרפיות וביופסיות.

מאחר והציסטות היו שפירות הן לא הצדיקו כל התערבות רפואית. כאשר התובעת הופנתה למחלקה לכירורגיה פלסטית, הומלץ לה על ביצוע ניתוח לכריתה תת עורית של השדיים ושיחזור באמצעות שתלי סיליקון.

הניתוח לווה בסיבוכים שונים, בכאבים ובניתוחים נוספים אשר נועדו לתקן את הנזקים אשר נגרמו בניתוח הראשון - כריתת שני הדדיים ושחזורם בנוסף לתיקון בקע בטני אשר נוצר כתוצאה מכך.

לאחר שבית משפט השלום דחה את התביעה, הגישה התובעת ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל את הערעור והחזיר את הדיון בשאלת גובה הנזק, לבית משפט השלום.

קראו גם על: מקרים של טעויות ואיחור בזיהוי סרטן השד

פסק הדין על ידי כבוד השופטים גולדברג, חיות ובר אופיר קבע: בית המשפט המחוזי דחה את טענת הרשלנות של הנתבעת לגבי עצם הצורך בביצוע הניתוח ואופן ביצועו. יחד עם זאת מצא בית המשפט פגם לגבי גילוי הפרטים והסיכונים לתובעת.

נקבע שהרופא הפר את חובת הזהירות כלפי התובעת בכך שלא סיפק לה הסבר אודות הניתוח והשלכותיו, לרבות הסיכונים והסיבוכים בניתוח.

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקבע כי לא ניתן להתייחס לחתימתה של המערערת על טופס ההסכמה, כאל גיבוש הסכמה מדעת לביצועו של הניתוח.

לקריאה נוספת: פסק דין - איחור באבחון סרטן שהוביל למוות

אם לפני מתן הסכמתו של המטופל, לביצוע בדיקה מסוימת, לא הוסברו הסיכונים הכרוכים בו, כי אז ההסכמה תהיה חסרת נפקות. דברים אלה נכונים בדרך של היקש, גם על ביצוע ניתוח ומי שנתן הסכמה לביצוע ניתוח מבלי שקיבל הסברים על הסיכונים הנובעים ממנו, הסכמתו איננה תקפה על התוצאות הנובעות מכך למוסד הרפואי.

בעקבות הערעור הוחזר התיק לבית משפט השלום אשר פסק פיצויים בסכום של 180,000₪ מהם פיצוי בשל הפגיעה באוטונומיה בסך 50,000₪.

ת.א 3880/85 תמר כץ נ' דוקטור נורה גרוד

תביעת רשלנות רפואית בגין אי גילוי מוקדם של המחלה. התובעת טענה כי הרופאה שטיפלה בה התרשלה בגילוי המחלה בשלב מוקדם. בית המשפט חזר על ההלכה מצב בו לא ניתן לדעת מה היו סיכויי ההחלמה של הנפגע במידה והטיפול שהיה מקבל לא היה רשלני.

לקריאה נוספת: אבחון מאוחר של סרטן הקיבה

לפי הפסיקה, כאשר רשלנות המזיק גרמה לנפגע שהיה פגוע קודם לכן, כטיפול רפואי רשלני לחולה, למרות שאין לדעת את סיכויי הנפגע להבריא ממחלתו ממנה נפגע ללא קשר לטיפול הרשלני, אזי גם אובדן סיכויי החלמה הוא נזק בר פיצוי. נפסקו פיצויים על סך 255,931₪.

ת.א 73253/99 סולגניק נילי נ’ קופת חולים כללית

ההסתדרות הכללית, תביעה בגין רשלנות רפואית, בשל איחור בביצוע בדיקת ממוגרפיה. גוש ממאיר בשד התובעת לא אובחן במועד ולכן לא ניתן היה לטפל בו.

בשלב בו אובחן הגוש, התברר כי מדובר בגידול ממאיר בשלב מתקדם של המחלה והתובעת נאלצה לעבור ניתוח כריתת שד. בית המשפט פסק כי כתוצאה מהתרשלות קופת החולים, בכך שלא הפנתה את התובעת לבצע בדיקת ממוגרפיה במועד בו היה עליה לבצעה נגרם לה נזק ונמנע ממנה לגלות את המחלה בשלב מוקדם.

נקבע כי מתקיים קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי בין ההתרשלות ובין הנזק ממנו סבלה התובעת ולכן בית המשפט פסק פיצוי בגובה 197,000₪ עבור מספר ראשי נזק: פגיעה בכושר השתכרות, עזרת צד ג', הוצאות, כאב וסבל.

במקרה של חשש לקיומה של רשלנות רפואית, יש לפנות לעורך דין מומחה בתחום לקבלת יעוץ משפטי הולם, ולבדיקת קיומה של הרשלנות בעזרת מומחה רפואי והוצאת התיעוד הרפואי.

לפנייה אישית לעורך דין עופר סולר: 03-7369253