עם זאת, קיימים גם מקרים רבים שבהם נשכחו גופים זרים קטנים יותר, כגון שאריות של צמר גפן, תחבושות גזה, צינוריות גומי וכדומה. ברם, גם אלו עלולים לגרום לבעיות רפואיות לחולה ולהסב לו מצוקה ממושכת של ממש.

כך לדוגמא במסגרת הליך ת.א 978/91 כתבי נ' שגיב נדון מקרה של חולה שבמהלך ניתוח גב שעבר, נשכח בגופו פד, אשר גרם לו לזיהומים וסבל רב. כעבור 4 חודשים בוצע בגבו ניתוח חוזר, ורק במהלכו אותר הפד. 

יודגש כי המדובר לא רק במצוקה פיזית אלא גם במצוקה נפשית, מאחר ומטבע הדברים החולה אינו מצליח לזהות ולאתר את הסיבה שגורמת לבעיותיו הרפואיות המתמשכות, ולמותר לציין שהוא אף לא מעלה אותה בדעתו. לא פעם הסיבה מתגלה רק באקראי, במסגרת הליך רפואי אחר שבוצע בחולה.

כך לדוגמא במסגרת הליך ת.א 2424/00 קורמן נ' וורצל נדון מקרה של חולה שצינורית גומי באורך 15 ס"מ נשכחה בין חדרי הלב שלו במהלך ניתוח מעקפים, אשר אותרה במקרה רק כעבור 3.5 שנים, במהלך צנתור שבוצע לו.

מחט קטנה, הרבה כאבים ורשלנות רפואית חמורה!

לעיתים המדובר באביזר ניתוח קטן במיוחד כגון מחט זעירה, אשר חרף גודלה הקטן עלולה אף היא להסב כאב וסבל ממושכים לחולה.

זהו גם המקרה שנדון במסגרת הליך ת"א 3352-03-08 א.ש.נ. נ' משרד הבריאות בפני בית משפט השלום בנצרת. במסגרת תיק זה נדונה תביעתה של חולה, אשר בבטנה נשכחה מחט ישרה וחלולה באורך של 3.5 ס"מ, וזאת במסגרת ניתוח שהיא עברה בבית החולים זיו בצפת. המדובר היה בחולה שהנה אם ל-6 ילדים ואשר שימשה כעובדת ניקיון.

מאחר והחולה עברה שני ניתוחים, ניתוח קיסרי בשנת 2002 וניתוח לשחרור עצב כלוא בשנת 2004, לא היה ברור באיזה מהם נשכחה המחט, אך לבסוף נקבע במסגרת פסק הדין שהדבר אירע במהלך הניתוח השני.

החולה התלוננה במשך שנים על כאבים, קיבלה טיפול בנוגדי כאבים שונים ואף באמצעות זריקות לגב, ביצעה בדיקות אולטראסאונד רבות לאיתור הגורם לכאבים, אך כל זאת ללא הועיל.

רק בשנת 2008, במסגרת בדיקת אולטראסאונד נוספת שביצעה החולה, אותרה המחט בצלקת הניתוחית שלה ובעקבות זאת היא עברה ניתוח נוסף, שלישי, לצורך הוצאתה.

החולה הגישה חוות דעת מטעם רופא גינקולוג, אשר קבע כי השארת המחט בבטנה של החולה, מהווה רשלנות רפואית חמורה של הצוות המנתח, שכן הצוות לא וידא ולא ערך ספירה של כלים ומכשירי ניתוח בטרם סגר את בטנה של החולה, וזאת בהתאם לנוהלים המחייבים לגבי שימוש וספירת כלים ומכשירים בתום הניתוח.

ככל שיש חשש כי כלי או מכשיר ניתוחי אינו נמצא בספירה, יש לערוך צילום רנטגן למנותח מבלי להעירו וזאת על מנת לאתר את המכשיר בגופו של המנותח.

בית החולים טען בין היתר כי מקורה של המחט בטיפולים אחרים שקיבלה החולה במרוצת הזמן, וזאת ללא כל קשר אליו. לחילופין, טען הבית החולים כי האירועים מושא תיק זה הינם בלתי צפויים ולא ניתנים למניעה בשקידה סבירה.

כאמור, בית המשפט קבע שהמחט נשכחה על ידי בית החולים בבטן החולה במסגרת הניתוח השני שהיא עברה, וכי הדבר מהוהו רשלנות מצד בית החולים. בית המשפט קבע והכריע כך בהסתמך על הראיות השונות וחוות הדעת הרפואיות שהוצגו בפניו, לרבות חוות דעתו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט.

עוד נקבע שבית החולים לא הציג את דו"ח הספירות שאמור היה להתבצע על ידו בתום הניתוח השני, וגם לא ברור אם הוא נערך כלל או לאו.  דו"ח הספירות אמור היה לכלול את  כל הכלים והמכשירים שנעשה בהם שימוש במהלך הניתוח השני, כולל סוגי המחטים השונים. 

בסופו של דבר, פסק בית המשפט לחולה בגין רשלנות רפואית מצד בית החולים פיצויים כוללים בסך של 128,000 ₪. הפיצויים כללו פיצוי בגין כאב וסבל בסך של 100,000 ₪, וכן פיצוי אובדן שכר בסך של בסך 15,000 ₪, פיצוי בגין עזרת צד ג' בסך של 10,000 ₪, פיצוי בגין הוצאות רפואיות בסך 3,000 ₪.

לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר חייג/י: 03-7369253