מתי מבוצעת הבדיקה?

בדיקת סיסי שליה נערכת בשלב מוקדם בהריון, לערך מהשבוע ה- 10 להריון (השלב הראשון). הואיל והבדיקה נעשית בשלב מוקדם, ניתן לבצע הפלה כאשר מתגלה חשש למחלה או פגם גנטי בעובר.

לקריאה נוספת: רשלנות במניעת זיהום לאחר גרידה הובילה לכריתת רחם

ביצוע ההפלה בשלב מוקדם חוסך מהאישה מחלות עתידיות ופגיעה ביכולת הפוריות בעתיד. כאשר הפלה נעשית בשלב מאוחר קיים סיכון רב יותר לאישה. אפשרות הגילוי המוקדם וסיום ההריון המוקדם בבדיקה מהווה גם את היתרון העיקרי שלה.

סיכונים בבדיקה

הבדיקה כאמור נערכת בשלב מוקדם של ההריון, עם זאת הבדיקה טומנת בחובה סיכון מסוים ככל בדיקה רפואית. אף על פי כן, מדובר בסיכון מינורי ביותר. ראשית קיימת סבירות נמוכה מאוד להפלה כתוצאה מהבדיקה (ללא כל קשר לגילוי מחלה כלשהי).

>>> פורום רשלנות רפואית ונזקי גוף <<<

בנוסף, התגלו מקרים ספורים ומעטים בהם קיים חשש שכתוצאה מבדיקת סיסי שליה נגרם מום בגפיי העובר. ישנם מקרים חריגים בהם לא ניתן לגלות סיכון או כאשר מתגלה סיכון לא ברור, או אז, נדרשות בדיקות נוספות אשר יכולות כמובן להביא לסיכון ופגיעה הן לאישה והן לעובר.

אופן ביצוע הבדיקה

בדיקת סיסי שליה מתבצעת על ידי החדרת מחט לרחם והוצאת דגימה מהשליה. הדגימה נשלחת לבדיקת מעבדה שתכליתה הוא איתור מומים או מחלות. דרך נוספת לביצוע הבדיקה היא באמצעות שאיבה הנעשית דרך צינור קטן שגם הוא מוחדר לרחם, גם כאן נעשית שאיבה של תא מהרחם הנשלח כאמור למעבדה לצורך בדיקה. הבדיקה נעשית ע"י גניקולוג.

רשלנות רפואית בבדיקת סיסי שליה

בדיקת סיסי שליה היא בדיקה רפואית, ככל בדיקה רפואית חלה על המבצע את הבדיקה, הגורם המאבחן אותה, והגורם המפנה אליה חובת הזהירות ואמון. הפרה של אחת מהחובות הללו עשויה להקים למי מהמתוארים אחריות משפטית.

מומלץ לקרוא: מקרי רשלנות בביצוע בדיקת מי שפיר

זיהוי לא נכון בבדיקת סיסי- שליה עשוי להקים חבות לרופא ברשלנות רפואית. אי שליחה לבדיקת סיסי – שליה כאשר ישנן אינדיקציות לקיומו של צורך בנסיבות מסוימות, עשויה גם היא להקים לרופא חבות ברשלנות רפואית. חבות ברשלנות רפואית קמה לא רק לצוות הרפואי אלא גם למרכז הרפואי לעיתים תכופות.

אבחון שגוי בבדיקת סיסי – שליה, עשוי לגרום למחלות עתידיות, או להולדה של עובר בעל פגם גנטי מה שעשוי לגרום להורים נזק כלכלי כבד בעצם הטיפול בו ואף לעובר עצמו אשר נדון לחיים קשים, ישנם אף מקרים בהם ניתן לטעון ל"הולדה בעוולה" בשל הקשיים העצומים איתם נאלץ להתמודד הילד בשל אי גילוי הפגם בבדיקה.

ככלל, מי שטוען לרשלנות רפואית צריך להוכיח כי הצוות הרפואי הפר את סטנדרט הזהירות הראוי בביצוע הבדיקה או באבחנה. מנגד, הצוות הרפואי צריך להראות כי המעשים שבוצעו עלו בקנה אחד עם המצופה מרופא סביר. כמו כן, על הצוות הרפואי קיימת חובה לתעד את מעשיו, ולשמור את התיעוד.

פסקי דין בנושא

להלן שני פסקי דין העוסקים ברשלנות רפואית עקב בדיקת סיסי – שליה.

בת"א (ת"א) 2286-08/09 מ' א', מ' א', ה' א' נ' שירותי בריאות כללית, דובר על תביעה שהוגשה ע"י אישה אשר ילדה תאומים, שאחד מהם סבל מפגמים גנטיים.

דובר על ילודה בין בעל ואישה שהם בני דודים מדרגה ראשונה. בין יתר טענות התובעים, נטען כי על אף שדובר על הריון שנעשה במסגרת קרבה משפחתית לא נשלחו ההורים לבדיקה ומעקב גנטי (שבין היתר אמור לכלול בדיקת סיסי- שליה).

בנוסף, יש לציין כי התובעת ילדה בעבר 5 ילדים בריאים. בית המשפט דחה את תביעת ההורים, בעיקר משני טעמים: האחד הוא ברמה העובדתית נמצאו סתירות בגרסאותיהם והיעדר התייחסויות לנושאים חשובים. הטעם השני הוא היעדר שיתוף פעולה מטעם התובעים שנשלחו לבדיקות גנטיות, אך סירבו לבצען.

בת"א (חיפה) 1235/07 פלונית, ע, ע נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות, הוגשה תביעה ע"י אם בטענה להולדה בעוולה. טענתה הייתה להתרשלות הצוות הרפואי בעת ההריון שלה שהובילו להולדת ילדה הסובלת מתסמונת דאון.

ההורים התובעים טענו כי הצוות הרפואי התרשל בכך שלא הפנה אותם לביצוע בדיקות לאבחון תסמונת דאון במהלך ההריון, ואף לא טרח לעדכנם על אודות האפשרות לבצע בדיקות אלה.

קיראו בנושא: אחריות על אי אבחון מומים במהלך ההריון

עוד טענו, כי לא עודכנו על הסיכון המוגבר לתסמונת נוכח גילה המתקדם של האם (40). אילו היו יודעים את העובדות הנטענות הם היו מבצעים הפלה- כך טענו התובעים. חשוב לציין כי ניתן היה לאבחן תסמונת דאון בעובר בעזרת בדיקת סיסי שליה.

בית המשפט דחה את התביעה משום שהתובעים לא הרימו את נטל הראיה. בית המשפט קבע כי בשנת 1987 (בעת ההריון) היו סטנדרטים רפואיים מסוימים, שלא תואמים את הסטנדרטים הקיימים כיום, ולכן לאור ראיות שהוגשו לבית המשפט ובאמצעות חוות דעת רפואיות, קבע בית המשפט כי לא הוכחה רשלנות מטעם הצוות הרפואי.

נגרם לך נזק בשל רשלנות בבדיקת סיסי שליה? חייגי עכשיו: 03-7369253