קשר סיבתי בתביעות רשלנות רפואית
הרשלנות הרפואית לא זכתה לסעיף מיוחד בספר החוקים בישראל, ומשכך היא מתבססת על עוולת הרשלנות הכללית הקבועה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח-1968.
כך על מנת להטיל אחריות ברשלנות רפואית על המזיק חובתו של התובע להוכיח את קיומה של חובת זהירות, הפרה של אותה חובה, נזק וקשר סיבתי בין הנזק שנגרם והפרה של חובת הזהירות.
קשר סיבתי משמעותו החיבור בין הנזק שנגרם והתנהגות הגורם המעוול ומטרתו לאפשר את ייחוס האחריות לתוצאה למזיק. הקשר הסיבתי מוגדר בסעיף 64 לפקודת הנזיקין. קיום הקשר הסיבתי נבחן בעזרת קשר סיבתי עובדתי וקשר סיבתי משפטי.
קשר סיבתי עובדתי
קשר סיבתי עובדתי נבדק באמצעות מבחן אלמלא או בשמו האחר מבחן הסיבה שבלתה אין או בכינוי הלועזי conditio sine qua non. קרי בית המשפט בוחן האם התוצאה המזיקה עדיין הייתה מתרחשת לולא הפעולה של הגורם המזיק, או במקרים של מחדל, האם היא היתה נמנעת לו הייתה מתבצעת הפעולה הנדרשת.
במקרים של רשלנות רפואית מתעוררת לעיתים בעיה בהוכחת הקשר הסיבתי העובדתי בעיקר במצבים בהם ישנם מספר מעוולים.
קשר סיבתי משפטי
הקשר הסיבתי המשפטי מחייב שלא רק יהיה קשר עובדתי בין הרשלנות והנזק אלא שגם היה אפשר לצפות את ההתרחשות הנזק. הקשר הסיבתי המשפטי נבחן גם במקרי רשלנות רפואית על ידי שלושה מבחנים: מבחן הסיכון, מבחן הצפיות ומבחן השכל הישר.
מבחן הסיכון בוחן האם כוונת הפקודה הייתה להגן על הניזוק מפני פגיעה מהסוג האמור. מבחן הציפיות בודק האם המזיק היה צריך לצפות שכתוצאה מפעולתו או אי פעולתו ייגרם למטופל נזק.
המבחן השלישי הנדרש לקיום קשר סיבתי משפטי הוא מבחן השכל הישר. מבחן זה בוחן האם מאפייני הרשלנות גרמו לנזק או נסיבות אחרות.
קיראו בהרחבה על: רשלנות בניתוח
פסק דין שדן בנושא הקשר הסיבתי בתביעת רשלנות רפואית
במסגרת הליך ע"א 9719/10 לאוטמן נ' מרכז רפואי סורוקה - ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב על הקשר בין התרשלות המשיבים לאובדן הראייה של המערער.
המערער אובחן עם סוכרת מסוג 1 בזמן המילואים ושש שנים לאחר מכן אובחנה אצלו רטינופתיה סוכרתית.
למרות הטיפול, איבדה ראייתו של המערער בעין שמאל והוא נזקק לניתוח. למחרת הניתוח התברר כי המערער היה נתון במצב חירום של חמצת קטותית סוכרתית והוא נזקק לטיפול במחלקה פנימית, כמה ימים לאחר חזרתו למחלקת עיניים הוא שוחרר מבית החולים.
לאחר מכן הסתבר כי הראייה בעין שמאל לא השתפרה וגם הראייה בעינו הימנית התדרדרה.
לטענת המערער חוסר האיזון של רמות הסוכר על ידי המשיבים טרם הניתוח גרם מאוחר יותר לאובדן הראייה בעין ימין כתוצאה מהחמצת. בית המשפט המחוזי קבע שהמשיבים אומנם הפרו את חובת הזהירות בכך שלא דאגו לאיזון רמת הסוכר אך לא הוכח קשר סיבתי בין ההתרשלות ואובדן הראייה.
כבוד שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין דחה במקרה זה את הערעור ומקבל את עמדת המשיבים שחוסר האיזון של מחלת הסוכרת גרם לאובדן הראייה ולא הרשלנות ולכן לא מתקיים קשר סיבתי במקרה זה בין הנזק וההתרשלות.
קיראו בהרחבה על: ערעור על פסק דין ברשלנות רפואית
חשוב להתייעץ עם עורך דין מנוסה
במקרים שבהם קיים חשש או חשד לפגיעה בעקבות רשלנות רפואית, גם אינכם בטוחים באשר לקיומה של עילה לתביעה משפטית, רצוי להקדים ולפנות לקבלת יעוץ משפטי אישי ומקצועי.
עורך דין מיומן הבקיא בתחום, יוכל לבחון את הטיפול הרפואי שקיבלתם בעיניים מקצועיות, ולהכריע בעזרת מומחים רפואיים גם בעניין הקשר הסיבתי.
לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר חייג/י: 03-7369253
קיראו מידע ומאמרים נוספים באתר
מבחן הרופא הסביר - הלכה למעשה
- מהי כוונתו של בית המשפט במונח המשפטי "מבחן הרופא הסביר"? כיצד קובעים מי הוא רופא סביר? מהן אמות המידה?
