עובדות המקרה

התיק עסק בתינוק שנולד פג, בשבוע ה-27 בהיריון, במשקל קילו.

לטענת התביעה, הצוות הרפואי לא ניטר בתכיפות מספקת את רמת הפחמן דו-חמצני בדמו של התובע במשך 40 השעות שלאחר לידתו ולא נקט צעדים נדרשים להעלאת רמתו.

כתוצאה מכך פחתה אספקת הדם למוחו של התובע, מצב המכונה איסכמיה מוחית וכן נגרמה לו מחלת החומר הלבן של המוח, PVL אשר גרמה לו לשיתוק מוחין.

בית החולים טען כי התינוק נוטר בתכיפות מספקת, בשים לב להיעדר אמצעים אפקטיביים שניתן היה לנקוט להעלאתה של רמת הפחמן דו-חמצני בנסיבות העניין.

לחלופין, לא היה קשר סיבתי בין אי נקיטתם של אמצעים כאמור לבין מחלת התובע משום שהמחלה האמורה נבעה ממצבו הבסיסי של התובע כפג כה קטן ולא נגרמה על ידי הטיפול בו.

קראו בהרחבה: חישוב פיצויים בגין נזקי גוף עקב רשלנות רפואית

פסיקת בית המשפט

בית המשפט קבע כי הצוות הרפואי של איכילוב פעל ברשלנות בכך שלא ניטר בתכיפות מספקת את רמת הפחמן דו-חמצני בדמו של התובע ולא ניסה לשנות את חשיפתו לפעולת מכשיר CPAP, דבר שהיה עשוי להעלות את רמת הפחמן דו-חמצני בדמו וזאת תוך דחיית טענת בית החולים כי לא היה דבר אפקטיבי שניתן היה לעשותו בנסיבות העניין.

עוד קבע בית המשפט כי ישנו קשר סיבתי בין התרשלות רופאי בית החולים לבין האיסכמיה, מחלת PVL ושיתוק המוחין שבהם לקה התובע.

עוד נקבע כי לתובע נגרמה נכות בשיעור 100%, ניטל ממנו כושר השתכרות, תוחלת חייו קוצרה עד גיל 50, הוא מוגבל מאוד בתנועותיו ואינו שולט על סוגריו אולם הוא בעל יכולת קוגניטיבית ותקשורתית.

התובע נזקק לטיפול והשגחה כל העת וכן לטיפולים, מכשירים, ניידות, התאמות-דיור והוצאות שונות לצורך התמודדות עם נכותו.

בהתאם לכך נפסק לתובע פיצויים בסך כולל של כתשעה מיליון ₪ אשר כללו את ראשי הנזק הבאים:

כאב וסבל בסך מיליון ₪, אובדן כושר ההשתכרות בסך 1,875,000 ₪, עזרת הזולת בסך 4,102,000 ₪, ניידות בסך 445,000 ₪, התאמת דיור בסך 347,000 ₪, טיפולים רפואיים בסך 674,000 ₪ ומכשירי שיקום וניידות בסך 229,000 ₪.

מסכום זה יש לנכות את תגמולי המוסד לביטוח לאומי.

במסגרת הליך ת"א 52964-02-11 פלוני נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי מרכז נדונה תביעה שהוגשה בגין טיפול רשלני שניתן לתובע בבית החולים איכילוב לאחר שהוא נפל מסולם וסבל מפגיעה מערכתית קשה.

התיק עסק בתובע אשר בהיותו בגיל 30 נפצע קשה כתוצאה מנפילה מסולם במהלך גיזום עץ בחצר ביתו.

התובע פונה לבית החולים איכילוב כשהוא סובל מפגיעה רב מערכתית קשה, מחוסר הכרה, מונשם ואובחן כסובל מחבלת ראש קשה, שבר בבסיס הגולגולת, דמם תוך מוחי, פגיעה בבית החזה ובריאה, שבר בעצם הירך הימנית ושבר בחוליה גבית.

התובע טוען כי כתוצאה מטיפול ומעקב רשלניים שניתנו לו במחלקה האורתופדית בבית החולים, נגרמה לו נכות אורתופדית קשה בשיעור של 65%.

בית החולים טען כי בהתחשב במצב הקשה בו הגיע התובע לבית החולים הטיפול הרפואי שניתן לו היה טיפול מיטבי וסביר וכי נכותו של התובע נובעת מנפילתו מהסולם ולא מהתרשלות כלשהי בטיפול הרפואי שניתן לו בבית החולים.

השבר בירך של התובע טופל בתחילה במתיחה עורית שתוכננה להימשך במשך מספר שעות בלבד עד למועד ביצוע ניתוח קיבוע השבר בירך.

אולם,  בשל מצבו הקשה של התובע הניתוח בוצע בו רק כעבור 4 ימים ועקב כך נמשכה המתיחה העורית במשך כל אותם 4 ימים דבר שגרם לנמק בירך באופן שאולי יצריך בעתיד את החלפת מפרק הירך של התובע.

קראו עוד בנושא: הערכת גובה הנזק שנגרם לך לפני הגשת תביעת רשלנות רפואית

בית המשפט קבע כי בית החולים התרשל במספר אופנים לגבי הטיפול הרפואי שהוא נתן לתובע.

ראשית, בית החולים התרשל לגבי ביצוע המתיחה העורית, בכך שהיא לא בוצעה לפרק זמן של שעות כפי שתוכנן לגביה מלכתחילה, אלא היא נמשכה למשך 4 ימים וזאת ללא מעקב נאות אחר מצב הרגל ולמרות היותו של התובע מחוסר הכרה.

שנית, בית החולים התרשל בבחירת שיטת הניתוח שנבחרה עבור התובע לצורך קיבוע השבר בירך שלו באמצעות שימוש במסמרה מתנפחת, מאחר שלא הוכח כי הבחירה בטכניקה הניתוחית נעשתה לאחר דיון ושקילת כל הנתונים הרלבנטיים.

ושלישית, בית החולים התרשל בעת המעקב הרפואי שבוצע בתובע לאחר הניתוח מאחר שהוא התעלם מתלונותיו, לא תיעד את הבדיקות הקליניות שבוצעו לתובע, אם וככל שהן בוצעו בכלל וכן לא התייחס לצילום הרנטגן שהדגים התפרקות של קיבוע השבר וחייב ביצוע ניתוח נוסף.

קראו עוד בנושא: תיעוד רפואי בתביעת רשלנות רפואית

בהמשך דבריו קבע בית המשפט כי קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות בביצוע המתיחה העורית לזמן ארוך מהמקובל לבין התפתחות הנמק והפגיעה העורית בקרסול ובכף רגלו של התובע וכי קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות בבחירת האופציה הניתוחית והמעקב הפוסט ניתוחי לבין התפרקות קיבוע השבר שגרמה לצורך בניתוח נוסף לקיבוע השבר, מה שהחמיר את מצבו של התובע וגרם לנכות גבוהה לאין שיעור מהנכות שהייתה צפויה להיוותר כתוצאה מנפילתו מהסולם.

בית המשפט קבע כי בגין נפילתו מהסולם, התובע סובל מנכות אורתופדית בשיעור של 10% ומנכות נוירולוגית בשיעור של 7.5% וכי יתרת הנכות האורתופדית, בשיעור משוקלל של 61.4% נגרמה בגין הטיפול הרפואי הרשלני שניתן לתובע בבית החולים.

בסיכומו של דבר פסק בית המשפט לתובע פיצויים בסך כולל של 2,103,161 ₪, אשר כוללים את ראשי הנזק הבאים: 

הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד בסך 1,053,161 ₪, הפסדי הפרשות לפנסיה בסך 100,000 ₪, כאב וסבל בסך 450,000 ₪, הוצאות רפואיות בסך 50,000 ₪, ניידות בסך 50,000 ₪ ועזרת הזולת בסך 400,000 ₪.

מסכום זה יש לנכות את תשלומי המוסד לביטוח לאומי בסך של כ-60,000 ₪.

לשיחה אישית עם עו"ד עופר סולר חייג/י למשרדנו: 03-7369253