לדעת יותר לפני זריקת אפידורל
זריקת אפידורל היא מונח המתאר סוג של הרדמה אזורית שקרויה גם הרדמה אפידורלית. על אף שבדרך כלל נהוג לחשוב שהאפידורל הוא חומר המוזרק לגוף, שמה של הזריקה נוצר מהמיקום שבין עמוד השדרה והתעלות המכונה החלל האפידורלי ואילו החומר המוזרק יכול להשתנות בהתאם להליך הרפואי.
השימוש פרוצדורת הזריקה האפידורלית נפוץ מאד, אך יכול לגרום גם לפגיעות רבות. הפגיעות בעקבות זריקת אפידורל עלולות להיות תוצאה של רשלנות בביצוע הפרוצדורה עצמה או של תופעות הלוואי של החומר שהוזרק.
יתרונות השימוש בזריקת אפידורל
הזרקה אפידוראלית משמשת בין היתר כהרדמה אזורית בפרוצדורות שדורשות אלחוש להקלה בכאב, אך אין בהן צורך בהרדמה כללית.
יתרון זה מתבטא לדוגמא במקרים של לידה שבהם הרדמה כללית עלולה לסכן את העובר או בניתוחים אחרים שמבוצעים בילדים בהם ההרדמה הכללית עלולה להיות מסוכנת וטווח ההשפעה ארוך יותר.
בהרדמה האפידורלית ניתנת זריקה של חומר לתוך עמוד השדרה דרך החוליות באופן המרדים את העצבים הגדולים האחראים על התחושות והתנועה בגוף. טעות בטכניקת ההזרקה האפידורלית עלולה לגרום לשיתוק חלקי עד מלא, פגיעות נוירולוגיות, פגיעות בעמוד השדרה, בגב ועוד.
החומר הפעיל שבו משתמשים להזרקה אפידוראלית הוא בדרך כלל לידוקאין והנגזרות הכימיות שלו. תופעות הלוואי שעלולות להגרם כתוצאה מחומר זה הן נימול, הלם אלרגני במקרה שהמטופל אלרגי לחומר הפעיל, שיתוק בפלג הגוף התחתון, ירידה בלחץ הדם, פגיעה עצבית, הפרעות קצב ועוד.
ישנם גם מצבים בהם אסור לתת חומרי הרדמה מקבוצה זו בין היתר כאשר המטופל נוטל תרופות נוגדות הפרעות קצב השייכות לקבוצה IC, משום שמתן הלידוקאין יחד עם תרופה זו עלול לגרום להפסקת פעילות הלב עד כדי צורך החייאה.
פסקי דין - פגיעה בעקבות זריקת אפידורל
התביעות בגין פגיעה בעקבות זריקת אפידורל יכולות להיות מבוססות על עוולת הרשלנות הקבועה בפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח-1968 והפרת חובות הקבועות בחוק זכויות החולה.
בית המשפט ייטה לקבל את התביעה לרשלנות רפואית במתן הזריקה שגרמה לפגיעה כאשר הוכחו היסודות הנדרשים הקבועים בעוולת הרשלנות הכוללים את הפרת חובת הזהירות המושגית, חובת הזהירות הקונקרטית, נזק והקשר הסיבתי בין הנזק להפרת חובת הזהירות.
חובת זהירות מושגית היא חובת זהירות שנקבעה על ידי בתי המשפט ביחסים בין אנשים ממעמדות שונים בין היתר ביחסים שבין רופא וחולה. חובת הזהירות הקונקרטית תיבדק על ידי השאלה האם רופא סביר היה צריך לצפות אצל אותו מטופל פגיעה כתוצאה ממתן זריקת אפידורל.
אי בדיקת ההיסטוריה הרפואית של הפרט והאפשרות לקיומן של התוויות שאוסרות על מתן החומר או ביצוע הזריקה עשויות להצביע על כך שהרופא הסביר היה יכול לחשוב שייתכן ותגרם פגיעה בעקבות זריקת האפידורל.
בפסק הדין הבא ליולדת היה ממצא אחד חריג במהלך תקופת ההריון אך בדיקות העובר היו תקינות כל עוד לא ניתנה זריקת האפידורל. ע"א 6330/96 בנגר נ' בית החולים הכללי על שם ד"ר הלל יפה - ערעור על פסיקה של בית המשפט המחוזי בעניין רשלנות רפואית.
אמה של המערערת סבלה במהלך ההריון מיתר לחץ דם, אמנם עד למתן זריקת אפידורל לפני הלידה, בדיקות מצב העובר היו תקינות. אחרי הזריקה הופיעה ירידת לחץ דם אצל האם ודופק נמוך אצל העובר, כאשר לאחר הלידה הסתבר שהמערערת נולדה עם שיתוק מוחין.
בית המשפט המחוזי דחה את הטענה שעובדי בית החולים נהגו ברשלנות כלפי האם והבת ואת קיום הקשר הסיבתי בין מצבה של הבת לטיפול שניתן בבית החולים.
בית המשפט העליון בראשות השופט תיאודור אור קבע שגורמים רבים עלולים להוביל ליצירת המצב של שיתוק מוחין, אמנם במקרה זה הוכח מנגנון שמבחינה רפואית יכול להסביר מצוקה עוברית שמובילה לשיתוק מוחין - ירידת לחץ הדם כתוצאה ממתן זריקת האפידורל.
לקריאה מורחבת בנושא: רשלנות בלידה - כיצד להוכיח רשלנות רפואית
במקרה דנן, העובדה שבית החולים לא שמר על המסמכים הרפואיים כנדרש הובילה גם לפגיעה ביכולת של הבת להוכיח את הרשלנות שגרמה למצבה. כל אלו הובילו את השופט להחזרת התיק לבית המשפט המחוזי כדי לקבוע את סכום הפיצויים לבת.
הפרת זכויות החולה בפגיעה בעקבות זריקת האפידורל
תביעות מכוח חוק זכויות החולה לפגיעה בעקבות מתן הזריקה יכולות להתבסס על חוסר הסכמה מדעת של החולה והיעדר תיעוד של הטיפול הרפואי. הסכמה מדעת משמעותה שהמטופל קיבל לפני שניתנה לו הזריקה את כל המידע על הפרוצדורה לרבות תופעות הלוואי, הסיכונים האפשריים, טיפול חלופי אם קיים והתרחישים האפשריים אם לא תינתן הזריקה.
בפסק הדין הבא בית המשפט העליון דוחה את הטענה להיעדר הסכמה מדעת של המטופלת, אך כן מקבל את הטענה על העדר תיעוד רפואי של מהלך הטיפול שהקשה עליה להוכיח את תביעה.
ע"א 6948/02 אדנה נ' משרד הבריאות פ"ד נח (2) 535 - ערעור וערעור שכנגד על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין רשלנות צוות בית החולים. היולדת ערערה על גובה הפיצויים שנפסק לה ובית החולים עירער על עצם הקביעה שהייתה רשלנות בטיפול ביולדת.
היולדת הוכנסה לניתוח קיסרי בשנת 1996 במהלכו ניתנה לה זריקה אפידורלית שבעקבותיה נזקקה להחייאה בשל חדירת חומר ההרדמה למיקום הלא נכון שהובילה לירידת לחץ דם מסכנת חיים. בזמן ההליכים בבית המשפט המחוזי התגלה כי הצוות הרפואי לא ערך רישום ראוי ולכן היה קשה להעריך בתחילה את הגורם לנזק של היולדת.
כדאי לקרוא גם על: אי מתן הסבר על אפשרות של ביצוע ניתוח קיסרי
בית המשפט העליון בראשות השופט תיאודור אור התייחס לשאלת העברת נטל הראיה מהניזוק לרופא המטפל בשל היעדר רישום נאות שהקשה על הפרט להוכיח מאוחר יותר את הרשלנות בטיפול הרפואי שקיבל.
לאור חוסר השוויון שבין הרופא למטופל, העדר רישום ראוי יכול להביא לפירוש הראיות לטובת המטופל. בהתאם לזאת בית המשפט דחה את טענת בית החולים בעניין הרשלנות אך במקביל גם את טענות היולדת באשר לגובה הפיצויים שנפסקו לה.
בפסק דין הבא דחה בית המשפט את התביעה למרות הנזק שנגרם משום שהתובעת לא הקשיבה להוראות שניתנו לה לגבי הטיפול שנכללות במסגרת הסכמתה מדעת. ת"א (אילת) 2733/01 אסייג נ' שירותי בריאות כללית - תביעה על תאונה שקרתה לתובעת בזמן אשפוז במחלקת היולדות בבית החולים יוספטל.
בזמן הלידה היולדת קיבלה הרדמה אפידורלית שיכולה לגרום לאלחוש התחושה ברגליים למספר שעות. שעתיים אחרי הלידה היולדת קראה לאחות שתעזור לה לקום מהמיטה. האחות עזרה לה להתיישב בכיסא. לאחר שהאחות עזבה את היולדת כדי לסגור את הדלת, היולדת ניסתה לקום לבד, נפלה ונקעה את הקרסול בגלל חוסר התחושה ברגליים.
שופטת בית משפט השלום באילת דליה בלטמן-קדראי דחתה את הטענה לרשלנות מצד הצוות הרפואי משום שהיולדת הוזהרה לגבי ההשפעות האפשריות של הזריקה ולא הקשיבה להוראות הצוות.
הפגיעות מזריקת אפידורל עלולות להיות מורכבות מאד ובעלות השלכות לטווח הארוך ולכן חשוב להיעזר בעורך דין בעל ניסיון מתחום הרשלנות הרפואית הבקיא היטב בזכויות החולה.
