חייג/י לקבלת ייעוץ אישי:   03-381-2222

הרופא התרשל בזמן הניתוח וגרם לך לנזק פיזי ונפשי?

עברת ניתוח ונגרמו לך נזקים? הניתוח כשל ונותרה בגופך נכות קשה? יכול להיות שהמדובר על רשלנות רפואית חמורה, ובכל מקרה מגיע לך לקבל תשובות ברורות!

פניה מהירה לעורך דין >>
סולר קפלינסקי מומחים ברשלנות רפואית

רשלנות רפואית בזמן ניתוח

עברת ניתוח ונגרמו לך נזקים? הניתוח כשל ונותרה בגופך נכות קשה? יכול להיות שהמדובר על רשלנות רפואית חמורה, ובכל מקרה מגיע לך לקבל תשובות!

פניה מהירה לעורך דין >>

התפרצות מחלת נפש לאחר ניתוח השתלת שיער

מחבר: 30/12/2019 20:09

כידוע, כמעט כל הליך רפואי ובמיוחד ניתוח רפואי, כרוך בסיכונים, לרבות סיכונים הנובעים מהתרשלות הגורם המטפל.

יחד עם זאת, לא כל נזק שמתרחש אצל המטופל לאחר טיפול רפואי כלשהו, הנו נזק שנובע בהכרח מאותו טיפול רפואי בכלל ומרשלנות רפואית של הגורם המטפל בפרט.

כדי לקבוע אחריות של הגורם המטפל לנזק שאירע למטופל לאחר ביצוע ההליך הרפואי, יש לקבוע, בין היתר, כי הגורם המטפל התרשל בעת מתן הטיפול הרפואי וכי התרשלות זו היא שגרמה לקרות הנזק אצל המטופל.

כלומר, כי קיים קשר סיבתי בין התרשלות הגורם המטפל לנזק שאירע למטופל. זהו הכלל גם במקרה בו המטופל לקה בבעיות נפשיות לאחר שעבר ניתוח אסתטי.

כלומר, יש להוכיח שהרופא שביצע את הניתוח האסתטי התרשל באופן כלשהו וכי ההתרשלות שלו היא שגרמה לפרוץ הבעיות הנפשיות.

במסגרת הליך ע"ע 5586/03 ד"ר לארי פרימונט נ' פלוני אשר התנהל בפני ביהמ"ש העליון, נדון מקרה נדיר לפיו מטופל שעבר ניתוח אסתטי להשתלת שיער בראשו, לקה במחלת הסכיזופרניה לאחר ביצוע הניתוח.

תיק זה עסק במטופל אשר פנה למרפאה פרטית לצורך ביצוע ניתוח להשתלת שיער בראשו. לפני ביצוע הטיפול, המטופל קיבל הסברים על מהות הטיפול ואופן השתלת השיער.

ימים ספורים לאחר ביצוע ההשתלה הוא לקה במתח נפשי רב וחרדות. בהמשך הסתבר כי המטופל לקה במחלת הסכיזופרניה ונקבעה לו נכות נפשית בשיעור של 100.

עוד התגלה כי המטופל כבר לקה בעבר בבעיות נפשיות, אך הוא לא מסר זאת לרופא לפני הטיפול.

המטופל הגיש תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית לבית המשפט המחוזי כנגד הרופא שטיפל וערך את הניתוח להשלת השיער.

במסגרת כתב התביעה טען, באמצעות עורך דינו, שהרופא התרשל בכך שלא בדק לפני הטיפול את מצבו הנפשי ואת התאמתו לביצוע ההשתלה. כלומר, לא נטען שהרופא התרשל באופן ביצוע השתלת השיער, אלא רק בכך שהוא לא בדק את מצבו הנפשי של המטופל לפני כן.

המטופל הציג חוות דעת רפואית של פסיכיאטר מומחה אשר קבע כי הניתוח להשתלת השיער היווה מנגנון שחרור, טריגר, לפרוץ מחלת הסכיזופרניה אצל המטופל.

המומחה טען כי אירוע טראומטי עלול להוות טריגר להתפרצות מחלת הסכיזופרניה וכי הטראומטיות של האירוע הנה סובייקטיבית ותלויה בעיני החווה אותו וכי לדעתו אירוע כזה יכול להיות אף ניתוח להשתלת שיער.

מנגד, המומחה מטעם הרופא טען כי אין כל מקרה בספרות המקצועית בו התפתחה מחלת הסכיזופרניה כתוצאה מניתוח השתלת שיער וכי הדרישה כיום הנה להוכחת טראומה אובייקטיבית שבה עומד האדם מול סכנת מוות, ועל כן לדעתו ניתוח להשתלת שיער אינו יכול לגרום להתפרצות המחלה.

בית המשפט המחוזי אימץ את חוות הדעת שמטעם המטופל וקיבל את התביעה. ביהמ"ש קבע כי הרופא התרשל הן בכך שהוא לא ביצע בדיקות מקדימות למטופל לפני הטיפול והן בכך שהוא לא הציג למטופל שאלות לגבי מצבו הנפשי, אלא רק שאל אותו על מצבו הפיזי וכי התרשלותו של הרופא גרמה למטופל ללקות במחלת הסכיזופרניה ועל כן עליו לפצותו בגין הנזקים הנובעים ממחלתו.

הרופא הגיש ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בפני בית המשפט העליון, בין היתר בטענה שהוא לא יכול היה לצפות את התפרצות מחלת הסכיזופרניה אצל המטופל עקב השתלת השיער וכי המטופל גם לא הציג כל ראיה לכך שניתוח השתלת שיער עלול לגרום לנזקים נפשיים.

בית המשפט העליון ציין בפתח דבריו כי על מנת לבסס חבות בעוולת הרשלנות יש להוכיח קיומן של:

  • חובת זהירות, הן מושגית והן קונקרטית
  • הפרתה של חובה זו, דהיינו, התרשלות
  • קרות נזק למטופל
  • קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק

במקרה דנן אין חולק שיש חובת זהירות מושגית בין רופא למטופל, ואין חולק שיש נזק. המחלוקת היתה לגבי קיומה של חובת זהירות קונקרטית והקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק.

שאלת קיומה של חובת הזהירות הקונקרטית עוסקת בשאלה האם בנסיבות המקרה הספציפיות, קיימת למזיק הקונקרטי חובת זהירות כלפי הניזוק הקונקרטי לגבי הנזק הקונקרטי שנגרם בפועל.

בחינה זו נעשית על ידי מבחן הצפיות במישור הפיזי והנורמטיבי. כלומר, האם האדם הסביר היה יכול פיזית וכן היה צריך נורמטיבית לצפות את קרות הנזק שאירע בפועל כתוצאה מהפעולה או המחדל שלו.

הכלל הוא שרק במידה והאדם הסביר היה יכול לצפות פיזית את הנזק, ניתן לחייב אותו בצפיה נורמטיבית, ולקבוע שהוא היה צריך לצפות את הנזק וזאת אלא אם כן קיימים שיקולים מיוחדים שמצדיקים לשלול זאת. כך נקבע בין השאר במסגרתו של הליך ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון.

כאמור, בית המשפט המחוזי קבע כי הרופא התרשל בכך שלא ביצע בדיקות מקדימות כלשהן למטופל בטרם הטיפול וכן בכך שלא הציג למטופל כל שאלה בדבר מצבו הנפשי בהווה ובעבר.

לגבי אי ביצוע בדיקות מקדימות למטופל, קבע ביהמ"ש כי אין המדובר בהתרשלות וזאת בניגוד לקביעת ביהמ"ש המחוזי.

בית המשפט העלון פסק כי לרופא במקרה דנן אין ולא צריכה להיות, כל הכשרה בתחום בריאות הנפש וספק אם בדיקה כלשהי שהיה עורך הייתה מגלה את בעיותיו הנפשיות של המטופל, או מעלה חשש כלשהו להתפרצות מחלת נפש בעקבות הטיפול. 

לגבי אי הצגת שאלות למטופל בדבר מצבו הנפשי, אלא רק לגבי מצבו הפיזי, ציין  ביהמ"ש העליון כי מבחינת חובת הזהירות הקונקרטית, יש לשאול האם הרופא היה יכול ו/או היה צריך לצפות את התפרצות מחלת הסכיזופרניה אצל המטופל בעקבות ניתוח השתלת השיער.

בהקשר זה נקבע כי במקרה דנן הרופא לא היה יכול לצפות את התפרצות מחלת הסכיזופרניה, מאחר שמדע הרפואה אינו מכיר בהתרחשותם של נזקים נפשיים כתוצאה מטיפול השתלת שיער.

המטופל לא הביא כל ראיה שתוכל לבסס את יכולתו של הרופא לצפות התרחשות של נזק נפשי כלשהו כתוצאה מהניתוח וגם חוות הדעת הרפואית שהוא הציג איננה מציגה ראיה לכך.

ככלל, אמנם נראה שהמדיניות הראויה הנה שיש לשאול מטופל אודות מצבו הנפשי, על מנת שאדם בעל רקע של בעיות נפשיות ידרש לעבור בדיקה של גורם המומחה לבריאות הנפש על מנת שיאשר את ביצוע הניתוח האסתטי, אך לא ניתן לבסס את חיובו של הרופא על סמך זאת בלבד, ללא כל ביסוס עובדתי נוסף.

בהתאם לכך קבע ביהמ"ש העליון כי לא הוכח שהרופא התרשל ומשכך, הערעור מתקבל ללא צורך לדון בשאלת הקשר הסיבתי.

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (0) | דירוגים (0)

0 stars - based on 1 reviews

קראו עוד

סגור  

הערכת סיכויי תביעה

פנה/י עכשיו לצורך הערכה מדוייקת של סיכויי התביעה בשיתוף מומחה רפואי מוביל:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

סקירה משפטית עדכנית:

03 ביוני 2020

אחוזי נכות ופיצויים שנקבע...

קטין שנפגע בתאונת דרכים תבע פיצויים בגין ראשי נזק שונים - לחצו לקריאת חוות דעת המומחים הרפואיים מטעם בית המשפט והכרעת הערכאה המשפ...

קרא עוד

03 ביוני 2020

נגרמה לך נכות בגלל פגיעה ...

נכות בגלל תאונת עבודה - נפגעת בעבודה? יש לך זכויות! ליחצו כאן למידע...

קרא עוד

03 ביוני 2020

נכות פסיכאטרית עקב רשלנות...

כיצד רשלנות רפואית בהרדמה לניתוח סינוסים גרמה למטופל לנכות פסיכיאטרית ומה ההבדלים בין נכות רפואית ותפקודית...

קרא עוד

10 ביוני 2020

נזק מוחי לאחר ניתוח נוירו...

מקרה של רשלנות רפואית במעקב אחרי ניתוח נוירוכירורגי, שהובילה לנזק מוחי והסבר אודות חובת הזהירות המוטלת על רופא מנתח...

קרא עוד

11 ביוני 2020

על בדיקת ממוגרפיה ומקרי ר...

עו"ד עופר סולר מסביר ומפרט על מקרי רשלנות רפואית בביצוע או פענוח תוצאות בדיקת ממוגרפיה...

קרא עוד

16 ביוני 2020

אי הפניה לביצוע בדיקת ממו...

רשלנות רפואית של רופא משפחה שלא הפנה בזמן אישה לביצוע בדיקת ממוגרפיה, מה שגרם לאיחור באבחון סרטן השד...

קרא עוד

17 ביוני 2020

פגיעה מוחית עקב אי אבחון ...

הסבר אודות תביעת רשלנות רפואית שהוגשה בטענה של איחור באבחון יתר לחץ דם כלייתי אצל ילדה אשר גרמה לנזק מוחי חמור...

קרא עוד

22 ביוני 2020

אי גילוי תסמונת דאון ביילוד

רשלנות רפואית באבחון תסמונת דאון בהריון בשל אי הפניה של האם לביצוע דיקור מי שפיר לגילוי התסמונת...

קרא עוד

22 ביוני 2020

כריתת אשך בשל איחור באבחו...

עורך דין עופר סולר מביא לפנינו פסק דין בנושא איחור באבחון אשך טמיר אצל תינוק לאחר הלידה, אשר הוביל לכריתת האשך...

קרא עוד

22 ביוני 2020

איחור באבחון דלקת באפנדציט

עורך דין עופר סולר מביא לפנינו סקירה של פסק דין העוסק באיחור באבחון דלקת בתוספתן ומסביר האם מדובר במקרה הזה ברשלנות רפואית...

קרא עוד

22 ביוני 2020

רשלנות רפואית בניתוח כיס מרה

טענה בדבר רשלנות רפואית בעת ניתוח לכריתת כיס מרה - עורך דין עופר סולר סוקר פסק דין חשוב בנושא...

קרא עוד

29 ביוני 2020

רשלנות רפואית בניתוח עיניים

רשלנות רפואית בניתוח עיניים גרמה נזק לראיה בשל טעות של רופא העיניים המנתח וחוסר זהירות בניתוח, לפניכם פרטי המקרה...

קרא עוד

29 ביוני 2020

עברת ניתוח קטרקט ונגרמו ל...

עו"ד עופר סולר מסביר על מקרי רשלנות רפואית לאחר ניתוח קטרקט. כנסו לאתר למידע נוסף...

קרא עוד

29 ביוני 2020

רשלנות בטיפול להוצאת שברי...

עורך דין עופר סולר מביא לפנינו דוגמא למקרה של רשלנות רפואית בטיפול להוצאת שברי זכוכית והותרת שברים בפצע ומסביר מה ניתן לעשות...

קרא עוד

29 ביוני 2020

גילית בגופך גוף זר שהושאר...

עו"ד עופר סולר מסביר: האם חפץ זר שנשאר בגוף המנותח לאחר ניתוח זה רשלנות רפואית?

קרא עוד

07 ביולי 2020

מוות של ילדה בשל רשלנות ב...

רשלנות רפואית בבדיקת ילדה במוקד ביקורופא הובילה להחמצת אבחנה של דלקת קרום המוח ומוות של הילדה עקב כך...

קרא עוד

07 ביולי 2020

פתח בשילייה בשל דלקת מי ש...

איחור באבחון מצוקה עוברית אפשרית בשל דלקת מי שפיר במצב של שיליית פתח, הוביל לנזק מוחי שנגרם לעובר בזמן הניתוח הקיסרי...

קרא עוד

07 ביולי 2020

מקרי רשלנות בביצוע בדיקת ...

עורך דין עופר סולר מסביר על מקרי רשלנות רפואית בביצוע בדיקת מי שפיר ותוצאותיה האפשריות...

קרא עוד

פניה לעורך דין

עורכי הדין שלנו עומדים לרשותך בכל שאלה ובכל מקרה של חשש מרשלנות רפואית:

אני רוצה להתייעץ >>

טלפון: 03-381-2222

פקס: 03-7369345

מרכז עזריאלי 1, קומה 36