חייג/י לקבלת ייעוץ אישי:   03-381-2222

נפגעת בגלל רשלנות רפואית? מגיע לך לקבל תשובות!

בכל שנה מוגשות בישראל כ-2400 תביעות רשלנות רפואית. אם גם לך נגרמו נזקים בטיפול רפואי, חשוב לבדוק את המקרה לעומק, בשיתוף מומחה רפואי, בדרך לפיצויי הולם!

פניה מהירה לעורך דין >>

נפגעת בגלל רשלנות רפואית?

בכל שנה מוגשות בישראל מעל 2400 תביעות רשלנות רפואית. אם גם לך נגרמו נזקים בטיפול רפואי, זה הזמן לבדוק את המקרה לעומק בדרך לתביעת פיצויים!

פניה מהירה לעורך דין >>

חובת גילוי מוגברת לפני טיפול קוסמטי אלקטיבי

מחבר: 30/12/2019 19:29

אחת הזכויות הבסיסיות ביותר של מטופלים רפואיים בארץ הינה הזכות לקבל את הטיפול הרפואי בכפוף להסכמתם מראש. זכות זו מעוגנת במסגרת סעיף 13 בחוק זכויות החולה תשנ"ו- 1966, אשר קובע כי "לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת".

עם זאת סעיף 15 לחוק מאפשר בנסיבות מסויימות לבצע את הטיפול גם ללא קבלת הסכמת החולה, ובמיוחד כאשר מדובר במצבי חירום. אגב, סעיף 1 לחוק מגדיר טיפול רפואי כך: "טיפול רפואי – לרבות פעולות איבחון רפואי, טיפול רפואי מונע, טיפול פסיכולוגי או טיפול סיעודי".

מכל מקום, על מנת שההסכמה תינתן כדין עליה להיות הסכמה מדעת. כלומר הסכמה מושכלת ולא בעלמא. לשם כך, ההסכמה של המטופל צריכה להינתן רק לאחר שנמסר למטופל כל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לקבל החלטה מושכלת אם להסכים לטיפול המוצע או לאו.

כלומר, הסכמה מדעת הנה הסכמה שכרוכה במילוי חובת הגילוי של הרופא המטפל אודות הטיפול המוצע. מידע זה כולל, בין היתר, פרטים אודות מהות הטיפול, סיכוייו, סיכוניו, תופעות הלוואי, והיותו טיפול חדשני, אם וככל שהנו כזה.

בהתאם לסעיף 14(א) לחוק ההסכמה יכולה להינתן בכתב, בעל פה או בדרך של התנהגות. על פי סעיף 14(ב) לחוק, ההסכמה חייבת להינתן בכתב לגבי הטיפולים המפורטים בתוספת לחוק, כגון ניתוחים, למעט כירורגיה זעירה, צינתורים ועוד.

לפיכך, ביצוע טיפול רפואי תוך הפרת חובת הגילוי שחב המטפל למטופל, ואי מסירת מלוא המידע הרלוונטי לטיפול מהווה רשלנות רפואית, תוך הפרת חובת הזהירות שחב המטפל למטופל.

יחד עם זאת נשאלת השאלה מהו היקפה של חובת הגילוי במקרה של ביצוע טיפול קוסמטי-אסטתי בלבד, אשר ניתן שלא לצורך רפואי, אלא רק על מנת לשפר את איכות חייו של המטופל, כגון טיפול למילוי קמטים, הסרת שיער או הסרת כתמי פיגמנטציה?

בעיקרון, היקף חובת הגילוי נגזר משקלול של חיוניות הטיפול וסיכויי הצלחתו עם תדירות הסיבוך האפשרי ומידת חומרתו.

כך נקבע ע"י ביהמ"ש העליון במסגרת הליך ע"א 6153/97 שטנדל נ' פרופ' יעקב שדה:

"ואכן, הסכמה מדעת לטיפול מבוססת על שקלול של חיוניות הטיפול וסיכויי הצלחתו, מצד אחד, עם תדירות הסיבוך האפשרי ומידת חומרתו, מצד שני. זהו מאזן הסיכויים והסיכונים.

לדוגמה, סביר שמטופל יסכים לטיפול הרפואי היחיד האפשרי להצלת חייו, גם אם הסיבוך האפשרי עקב הטיפול הוא חמור ואף תדיר. כן סביר הוא, כי המטופל יתנגד לקבלת טיפול רפואי לצורך ריפוי ליקוי שאפשר להמשיך ולחיות עימו כאשר סיכויי הצלחת הטיפול אינם ודאיים, גם אם הסיבוך האפשרי אינו שכיח ודרגת חומרתו נמוכה.

הזיקה בין פרטי המידע הרלוונטיים מגדירה את היקף הגילוי הנדרש ומחייבת מתן מידע מלא על סיכויי ההצלחה. ככל שהטיפול אינו חיוני, כך כוללת חובת הגילוי מתן מידע מפורט יותר...ההסבר הנדרש לקבלת הסכמה מדעת לניתוח אלקטיבי - שאף בלעדיו ניתן לנהל אורח-חיים רגיל - נכלל ברף העליון של חובת הגילוי, והוא כולל, בנוסף להתייחסות לסיכויי ההצלחה, גם מתן אזהרה מפני הסיבוכים האפשריים.

זאת, גם אם סיבוכים אלו נדירים. דרישה נרחבת זאת מתחייבת במיוחד בתקופתנו, שבה מתפתחת רפואה פרטית המציעה לציבור הרחב - אם בדרך ישירה באמצעות פרסומים, ואם בעקיפין, בהסתמך על מוניטין של רופא המקיים מרפאה פרטית - ניתוחים אלקטיביים למיניהם, כגון ניתוחים לשיפור הראייה באמצעות לייזר. ניתוחים אלו מיועדים לשפר את איכות החיים של המטופלים, אך מטבע הדברים יש בהם אף סיכונים, שאותם יש לגלות לחולים."

כלומר, הפסיקה הרחיבה את חובת הגילוי גם לגבי ניתוחים אלקטיביים, אשר אינם מיועדים למנוע סכנת חיים מיידית, וקבעה כי היקפה של חובת הגילוי לגביהם יהיה רחב יותר. כך נקבע ע"י ביהמ"ש העליון גם במסגרת ע"א 1303/09 קדוש נ. בית החולים ביקור חולים.

כלל זה חל גם על טיפולים קוסמטיים-אסטטיים שאין בהם צורך מבחינה רפואית, למעט רצונו של המטופל לשפר את מראהו החיצוני.

כלומר, לגבי טיפולים אלו חלה על הרופא המטפל חובת גילוי מוגברת, הכוללת מתן הסבר מקיף בדבר כל הסיכונים הכרוכים בטיפול, אף אם הם נדירים או קלים יחסית.

במסגרת הליך ת"ק 1311-12-13 ט.פ. נ' שלקוביץ קבע בית המשפט כי חובה זו חלה גם על טיפולים קוסמטיים שאין בהם צורך רפואי, בלא קשר לשאלה האם מקור החובה הוא בחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996.

שהרי על כל מטפל המבצע טיפול בגופו של אדם מוטלת החובה להביא בפני המטופל את מלוא המידע בדבר הסיכונים הכרוכים בטיפול, תופעות הלוואי האפשריות ודרכי הטיפול בהן, על מנת שהמטופל יוכל לבצע בחירה מושכלת מדעת, לאחר שקילת יתרונות הטיפול אל מול הסיכונים.

במסגרת תיק זה נדונה תביעת פיצויים של מטופל כנגד רופא שביצע בו טיפולים קוסמטיים להסרת כתמי פיגמנטציה מינוריים בפניו, אשר גרמו לו לכתמים בפניו ובכתפו, שהיו אף גדולים ובולטים בהרבה מהכתמים שהוא ביקש להסיר.

המטופל טען לרשלנות רפואית בטיפול בו, לפגיעה באוטונומיה ובשלמות גופו, וכן להפרת חוק זכויות החולה באי הצגת הסיכונים הכרוכים ותופעות הלוואי הנלוות לטיפול זה.

בית המשפט קבע כי נטל ההוכחה בדבר מסירת המידע באופן מלא וכדין מוטל על הרופא, וכי עליו להוכיח שהוא מסר למטופל את כל המידע הנדרש, על מנת שהמטופל יוכל לגבש הסכמה מדעת לביצוע הטיפול בו.

עוד נקבע כי במסגרת פגישת הייעוץ שהתקיימה בין הרופא למטופל, שאל המטופל שאלות רבות, מפאת רגישותו הרבה למראהו החיצוני, וכי עם זאת הוא לא קיבל מהרופא את מלוא ההסברים הנדרשים על אופי הטיפול, הסיבוכים והסיכונים אפשריים ולרבות בדבר הסיכון של הופעת הכתמים כחלק מהטיפול.

בית המשפט פסק כי יש לקבל את טענת המטופל כי אילו ידע אודות הסיכונים בטיפול לא היה מסכים לביצועו. הערכת ההסתברות שהמטופל היה מסרב לטיפול או בוחר בדרך טיפול אחרת, תעשה על בסיס מבחן אובייקטיבי, על פי אמות מידה של המטופל הסביר ובהתייחס לנסיבותיו הסובייקטיביות.

כלומר, מתוך ניסיון להעריך מה היתה העדפתו ובחירתו של התובע כמטופל סביר ובהתחשב בנסיבותיו האישיות, מצבו הנפשי והעדפותיו טרם הטיפול וטרם היוודע הנזק.

בנסיבות אותו תיק נקבע כי מדובר בטיפול קוסמטי-אסתטי, שאינו חיוני ואין בו צורך רפואי, ובמטופל שהינו בעל רגישות מיוחדת למראהו החיצוני. אילו היה המטופל יודע אודות סיכונים אלה, וכי במקרים נדירים התופעה לא חולפת כעבור מספר חודשים לא סביר שהיה מסכים לטיפולים.

לא סביר כי מי שמדקדק בקוצו של יוד בגין כל פגם, ויגיע לטיפול אסתטי על מנת לשפר נקודה מינורית בפנים, יסכים לעבור טיפול שיש בו סיכון לכתמים כהים ובולטים באזורים נרחבים בפנים ובכתף, שעלולים לא להיעלם לאורך זמן.

לגבי עילת הפגיעה באוטונומיה נקבע כי היא כרוכה בעילה של העדר הסכמה מדעת.

כלומר, כאשר לא נמסר למטופל המידע הדרוש טרם ביצוע הטיפול הרפואי, מחדל זה כשלעצמו יכול להוות עילה להכרה בראש נזק של פגיעה באוטונומיה, וזאת ללא קשר לשאלת הנזק שנגרם מאותו טיפול וללא צורך להוכיח קשר סיבתי בין אי קבלת הסכמת המטופל לטיפול ובין הנזק.

הפיצוי במקרה זה נובע מן ההכרה כי בביצוע פרוצדורה רפואית בגופו של אדם שלא בהסכמתו המודעת ישנה פגיעה בכבודו ובזכותו לאוטונומיה. למטופל זכות לבחור אם ואיזה טיפול ינתן לו. פיצוי בשל פגיעה באוטונומיה ניתן בשל הפגיעה בזכותו היסודית של מטופל כאדם לכבוד ולאוטונומיה.

מדובר בפיצוי בגין פגיעה בערך בלתי מוחשי. אמת המידה לקביעת הפיצוי בגין כך היא אינדיווידואלית, בהתאם לעצמת הפגיעה הנפשית והרגשית שנגרמה לניזוק הספציפי. כך נקבע בהליך בע"א 2781/93 דעקה נ' בית חולים כרמל חיפה ואח' ובתיק שטנדל הנזכר לעיל.

בהליך ע"א 10085/08 תנובה בע"מ נ' עזבון המנוח ראבי ז"ל, תיאר כב' השופט יצחק עמית תיאר את משמעותה של פגיעה באוטונומיה כך:

"הפגיעה באוטונומיה משמעה שלילת כוח הבחירה של הנפגע בשל אי גילוי עניין מהותי, אך הביטוי של הפגיעה באוטונומיה הוא תחושות שליליות כמו כעס, תסכול, עלבון, גועל, זעזוע וכיוצא בזה.

על יסוד מבחנים אלה ועל פי מכלול העדויות מצאתי לקבל את טענת הפגיעה באוטונומיה של התובע ולפסוק לתובע פיצוי בגין רכיב זה, במסגרת הפיצוי בגין נזק לא ממוני שיידון להלן.

בהסתמך על נסיבות התיק, פסק בית המשפט למטופל פיצוי בגין נזק לא ממוני במסגרת עילת הפגיעה באוטונומיה, וכן פיצוי בגין הנזק הממוני שנגרם לו עבור הוצאותיו בעבר ובעתיד, והפסד ימי עבודה".

לסיכום: על רופא שעומד לבצע טיפול קוסמטי-אסטטי אלקטיבי, שאין בו צורך מבחינה רפואית כלשעצמה, מוטלת חובת גילוי מוגברת בכל הקשור לקבלת ההסכמה מדעת של המטופל.

שאלות? פנה/י לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר: 03-7369253

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (0) | דירוגים (0)

0 stars - based on 1 reviews

קראו עוד

סגור  

מיקומך באתר: סולר קפלינסקי רשלנות רפואית חובת הגילוי בטיפול קוסמטי אלקטיבי

הערכת סיכויי תביעה

פנה/י עכשיו לצורך הערכה מדוייקת של סיכויי התביעה בשיתוף מומחה רפואי מוביל:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

סקירה משפטית עדכנית:

03 ביוני 2020

אחוזי נכות ופיצויים שנקבע...

קטין שנפגע בתאונת דרכים תבע פיצויים בגין ראשי נזק שונים - לחצו לקריאת חוות דעת המומחים הרפואיים מטעם בית המשפט והכרעת הערכאה המשפ...

קרא עוד

03 ביוני 2020

נגרמה לך נכות בגלל פגיעה ...

נכות בגלל תאונת עבודה - נפגעת בעבודה? יש לך זכויות! ליחצו כאן למידע...

קרא עוד

03 ביוני 2020

נכות פסיכאטרית עקב רשלנות...

כיצד רשלנות רפואית בהרדמה לניתוח סינוסים גרמה למטופל לנכות פסיכיאטרית ומה ההבדלים בין נכות רפואית ותפקודית...

קרא עוד

10 ביוני 2020

נזק מוחי לאחר ניתוח נוירו...

מקרה של רשלנות רפואית במעקב אחרי ניתוח נוירוכירורגי, שהובילה לנזק מוחי והסבר אודות חובת הזהירות המוטלת על רופא מנתח...

קרא עוד

11 ביוני 2020

על בדיקת ממוגרפיה ומקרי ר...

עו"ד עופר סולר מסביר ומפרט על מקרי רשלנות רפואית בביצוע או פענוח תוצאות בדיקת ממוגרפיה...

קרא עוד

16 ביוני 2020

אי הפניה לביצוע בדיקת ממו...

רשלנות רפואית של רופא משפחה שלא הפנה בזמן אישה לביצוע בדיקת ממוגרפיה, מה שגרם לאיחור באבחון סרטן השד...

קרא עוד

17 ביוני 2020

פגיעה מוחית עקב אי אבחון ...

הסבר אודות תביעת רשלנות רפואית שהוגשה בטענה של איחור באבחון יתר לחץ דם כלייתי אצל ילדה אשר גרמה לנזק מוחי חמור...

קרא עוד

22 ביוני 2020

אי גילוי תסמונת דאון ביילוד

רשלנות רפואית באבחון תסמונת דאון בהריון בשל אי הפניה של האם לביצוע דיקור מי שפיר לגילוי התסמונת...

קרא עוד

22 ביוני 2020

כריתת אשך בשל איחור באבחו...

עורך דין עופר סולר מביא לפנינו פסק דין בנושא איחור באבחון אשך טמיר אצל תינוק לאחר הלידה, אשר הוביל לכריתת האשך...

קרא עוד

22 ביוני 2020

איחור באבחון דלקת באפנדציט

עורך דין עופר סולר מביא לפנינו סקירה של פסק דין העוסק באיחור באבחון דלקת בתוספתן ומסביר האם מדובר במקרה הזה ברשלנות רפואית...

קרא עוד

22 ביוני 2020

רשלנות רפואית בניתוח כיס מרה

טענה בדבר רשלנות רפואית בעת ניתוח לכריתת כיס מרה - עורך דין עופר סולר סוקר פסק דין חשוב בנושא...

קרא עוד

29 ביוני 2020

רשלנות רפואית בניתוח עיניים

רשלנות רפואית בניתוח עיניים גרמה נזק לראיה בשל טעות של רופא העיניים המנתח וחוסר זהירות בניתוח, לפניכם פרטי המקרה...

קרא עוד

29 ביוני 2020

עברת ניתוח קטרקט ונגרמו ל...

עו"ד עופר סולר מסביר על מקרי רשלנות רפואית לאחר ניתוח קטרקט. כנסו לאתר למידע נוסף...

קרא עוד

29 ביוני 2020

רשלנות בטיפול להוצאת שברי...

עורך דין עופר סולר מביא לפנינו דוגמא למקרה של רשלנות רפואית בטיפול להוצאת שברי זכוכית והותרת שברים בפצע ומסביר מה ניתן לעשות...

קרא עוד

29 ביוני 2020

גילית בגופך גוף זר שהושאר...

עו"ד עופר סולר מסביר: האם חפץ זר שנשאר בגוף המנותח לאחר ניתוח זה רשלנות רפואית?

קרא עוד

07 ביולי 2020

מוות של ילדה בשל רשלנות ב...

רשלנות רפואית בבדיקת ילדה במוקד ביקורופא הובילה להחמצת אבחנה של דלקת קרום המוח ומוות של הילדה עקב כך...

קרא עוד

07 ביולי 2020

פתח בשילייה בשל דלקת מי ש...

איחור באבחון מצוקה עוברית אפשרית בשל דלקת מי שפיר במצב של שיליית פתח, הוביל לנזק מוחי שנגרם לעובר בזמן הניתוח הקיסרי...

קרא עוד

07 ביולי 2020

מקרי רשלנות בביצוע בדיקת ...

עורך דין עופר סולר מסביר על מקרי רשלנות רפואית בביצוע בדיקת מי שפיר ותוצאותיה האפשריות...

קרא עוד

פניה לעורך דין

עורכי הדין שלנו עומדים לרשותך בכל שאלה ובכל מקרה של חשש מרשלנות רפואית:

אני רוצה להתייעץ >>

טלפון: 03-381-2222

פקס: 03-7369345

מרכז עזריאלי 1, קומה 36