במהלך מספר חודשים עבר המערער 4 טיפולי לייזר נוספים, גם אלו ללא הצלחה. בנוסף נראתה משיכה של הרשתית לכיוון המקולה, לכן, הוחלט לבצע במערער ניתוח ויטרקטומיה (כריתת הזגוגית מתוך חלל העין). הניתוח בוצע בשיטת ENBLOCK. במהלך הניתוח נוצר קרע ברביע הנוזלי של עין שמאל עם הפרדות רשתית העין. קרע זה אובחן רק בסוף הניתוח לאחר שהעין "נסגרה".

מכיוון שהדבר אובחן בסוף הניתוח, בוצעו במערער פעולות חיצוניות לעין שכללו הדבקת הקרע באמצעות הקפאה (CYRO), חיגור העין ע"י חגורה והזרקת 0.8 CC של גז מסוג 6 SF לתוך העין. כעבור 3 חודשים, המערער שב לבית החולים לשם ניתוח חוזר והוצאת ירוד.

המערער הגיע לבית החולים בפעם זאת כשהעין אדומה ומסוגרת ומאחורי העדשה אובחנה ממברנה עם דימום. במהלך הניתוח נראה דימום באיזור הרשתית ועל פני הרשתית נוצרו קרישי דם.

במהלך הניתוח הופיע דימום נוסף שהצוות הרפואי לא הצליח למנוע. לכן, הניתוח הופסק והמערער איבד את ראייתו בעין שמאל. משכך, הוגשה תביעה בעילת רשלנות רפואית לבית המשפט המחוזי.

התובע טען בהסתמך על חוות דעת רפואית שהרשלנות הרפואית נולדה עקב הסיבוך שחל בניתוח הראשון והטיפול בו בניתוח השני. בחוות הדעת נטען כי הניתוח השני היה צריך להתבצע בשלב מוקדם יותר – כך היה סיכוי טוב בהרבה לשפר את מצב העין.

עוד נטען כי הטיפול עצמו היה רשלני כיוון שמרגע שאובחנה הפרדות של הרשתית יש צורך בפתיחת העין והכנסת מים כבדים להצמדת הרשתית וסתימת הקרע. לאחר מכן יש לבצע טיפול באמצעות אינדולייזר ולבסוף, יש להוציא את הנוזל ולהחליפו בשמן או בסיליקון.

ליחצו לפניה מיידית: יעוץ משפטי לנפגעי רשלנות רפואית

חוות דעת רפואיות סותרות - מומחה מטעם התובע ומומחה אחר מטעם הנתבעים

בחוות הדעת מועלות מספר טענות נוספות לגבי פעולות פרטניות שלא היה צריך לנקוט בהן אלא בפעולות אחרות שהן יותר יעילות. כמו כן, נטען כי לא היה צריך לשחרר את המערער בשלב כה מוקדם הביתה כאשר לא היה בטוח שהרשתית צמודה.

מנגד, חוות הדעת מטעם בית החולים גרסה כי הפרוצדורה שנקטו בה היא פרוצדורה מקובלת ויש לה תימוכין בספרות הרפואית ונרשמה לה הצלחה. בנוסף, הופרכו טענותיו של הרופא מטעם המערער לגבי הפעולות הפרטניות בהן היה צריך לנקוט תוך הצגת נימוקים לזכות הרופא המנתח.

קיראו בהרחבה על: בחירת מומחה רפואי לצורך הכנת חוות דעת בתביעת רשלנות רפואית

החלטת בית המשפט ומשמעותה

ובכן לבית המשפט יש שתי חוות דעת מנומקות היטב, על ידי שני מומחים בתחומם. בית המשפט העדיף את גרסת בית החולים מכיוון שלחוות דעת זו ישנן אסמכתאות רפואיות מוכרות בעוד חוות הדעת מטעם המערער לא נתמכה באסמכתא רפואית מוכרת.

על סמך החלטה זו, בית המשפט המחוזי קבע כי לא הייתה רשלנות רפואית במקרה זה. על קביעה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון. המערער טען כי גילוי הקרע ברשתית לאחר סגירת העין הינה סטייה מסטנדרט התנהגות סביר. עוד נטען כי חוות דעתו של הרופא מטעמו בוודאי נסמכה על ספרות מקצועית על אף שלא הוצגה ולכן אין לגורע ממנה רק בשל עובדה זו.

קיראו: חוות דעת פסיכיאטרית בתביעת נזיקין

גם בערעור נפסק כי לא הייתה רשלנות רפואית. בית המשפט העליון חזר על הלכה מבוססת בעולם המשפט וקבע כי אין זה מתפקידו לבחון מחדש את הקביעות העובדתיות של בית המשפט המחוזי אלא לבחון אם נפל פגם היורד לשורשו של עניין, מכיוון שלא נמצא כזה, אין להתערב בפסיקה של המחוזי.

בנוסף, קבע בית המשפט העליון כי הפרוצדורה הייתה מקובלת בתחומה ואין לבחון אותה מחדש בבחינת "חכמים לאחר מעשה" רק מכיוון שנגרם נזק.

סבלת מאירוע של רשלנות רפואית? פנה לקבלת יעוץ משפטי אצל עורך דין מנוסה בתחום אשר ינחה וילווה אותך עד לגמר תביעתך.