חייג/י לקבלת ייעוץ אישי:   03-381-2222

הרופא התרשל בזמן הלידה וגרם לך ולעובר לנזק חמור?

משרד סולר קפלינסקי מתמחה בייצוג תובעים במקרים של רשלנות רפואית במהלך הלידה. אם נגרם לך או לעובר נזק בשל התנהלות הצוות הרפואי, מגיע לך לקבל תשובות!

פניה מהירה לעורך דין >>

רשלנות רפואית בזמן הלידה

משרד סולר קפלינסקי מתמחה בייצוג תובעים בשל רשלנות רפואית בלידה. אם נגרם לך או לעובר נזק בשל התנהלות הצוות הרפואי, מגיע לך לקבל תשובות!

פניה מהירה לעורך דין >>

מות תינוק לאחר הלידה בגלל רשלנות רפואית

מחבר: 30/12/2019 19:28

אין חולק כי לידת תינוק נמנית על המצבים המרגשים ביותר בחייו של כל הורה. באותה מידה אין גם חולק, כי המקרים בהם התינוק לא שרד ונפטר זמן קצר לאחר הלידה, נמנים על המצבים הטראגיים והקשים ביותר בחייו של ההורה.

פטירת התינוק זמן קצר לאחר לידתו יכולה לנבוע מכל מיני סיבות. חלקן מהוות בגדר כח עליון שאין לאף אחד שליטה עליו. יחד עם זאת חלקן גם נגרמות, למרבה הצער, עקב רשלנות רפואית של צוות בית החולים בכל הקשור לאופן ניהול לידת התינוק.

בסקירה שלפניך ארחיב ואסביר אודות מקרים של רשלנות רפואית בזמן הלידה, שהביאה לתוצאה טרגית וקשה של פטירת התינוק מיד לאחר הלידה.

הרשלנות הרפואית בכל הקשור לאופן ניהול לידת התינוק שנפטר בדיעבד, יכולה להתבטא בכל מיני אופנים. המדובר, לדוגמא, בכשלים בכל הקשור לאיבחון ו/או טיפול במצוקה העוברית של התינוק קודם ללידה ו/או במהלכה, אי ביצוע ניתוח קיסרי במועד או בכלל, אי ביצוע זירוז לידה וכן כשלים בכל הקשור לנסיונות ההחייאה של התינוק לאחר שהוא כבר יצא לאוויר העולם.

בכל המקרים הללו המדובר במצבים בהם מות התינוק יכול היה להימנע לו היה ניתן טיפול מתאים ובזמן.

כך למשל, במסגרת הליך ת.א 7046/01 עזבון המנוח כ. ז"ל ואח' נ' מדינת ישראל, נדון מקרה בו תינוק נפטר 7 שעות לאחר לידתו, וזאת עקב מצוקה עוברית קשה אשר התבטאה בתשניק, אספיקציה, דהיינו, חוסר אספקת חמצן ודם.

הורי התינוק טענו כי המצוקה העוברית הקשה וסימני חוסר החמצן אצל העובר לא אובחנו במועד על ידי הצוות הרפואי אשר ניהל את הלידה, וכתוצאה מכך נולד התינוק עם סימני תשניק קשה, אשר הוביל למותו.

הצוות הרפואי טען כי הוא תיפקד באופן סביר ומקצועי בנסיבות המקרה.

כפי שמקובל בתיקי רשלנות רפואית, כל צד ניסה לבסס את טענותיו באמצעות חוות דעת של מומחה בתחום הגניקולוגיה מטעמו, אשר סתרו זו את זו. נוכח חילוקי הדעות בין המומחים הרפואיים של הצדדים, וכמו שבדרך כלל גם מקובל במצבים כאלו, מינה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו, ובדיעבד גם אימץ את מסקנות המומחה מטעמו במסגרת פסק דינו.

בחוות דעתו קבע המומחה מטעם בית המשפט כי הצוות הרפואי לא עמד בסטנדרד הטיפול המקובל שהתבקש נוכח חומרת המצב בשלבים המאוחרים של הלידה.

המומחה קבע כי הצוות הרפואי יכול היה לאבחן במהלך הלידה, באמצעות המוניטור, את המצוקה העוברית הקשה של התינוק אשר התבטאה בתשניק החריף שגרם לשינוי החמור במצבו של התינוק, ובכך למנוע את התוצאה הטראגית של הלידה.

ברם, הצוות לא איבחן במועד את המצוקה העוברית הקשה של התינוק, מאחר שהוא לא עקב אחר נתוני המוניטור שהצביעו על כך, וזאת חרף העובדה כי מצבו של התינוק הלך והחמיר ככל שהזמן חלף.

עקב כך לא פעל הצוות לחילוץ העובר במהירות הדרושה ומבעוד מועד. כתוצאה מכך נולד התינוק במצב של חמצת קשה, ללא סיכויי החייאה סבירים ועקב כך הוא נפטר.

לעניין הכשל באבחון המצוקה העברית, נקבע כי נתוני המוניטור הצריכו מעקב צמוד מצד הצוות הרפואי, וכי בהמשך נצפו מספר נתונים שלימדו על מצוקה עוברית ועל התדרדרות מצבו, דבר אשר חייב סיום הלידה וחילוץ העובר באמצעות ניתוח קיסרי מוקדם יותר, כדי למנוע את הנזק שנגרם לו עקב התשניק, ואשר בדיעבד גרם למותו.

בית המשפט אימץ כאמור את קביעותיו של המומחה מטעמו, וקבע כי הצוות הרפואי התרשל בכך שהוא לא עקב כראוי אחר המוניטור, לא ערך הערכת מצב חיצוני של העובר במועד, ולא פעל לחילוץ היילוד במועד באמצעות ניתוח קיסרי. כתוצאה מכך היילוד נולד במצב של חמצת קשה וללא סיכויי החייאה סבירים.

תכלית המוניטור הינה מעקב מקצועי ואין לו כל ערך אם הוא אינו מלווה במעקב הולם מצד הצוות הרפואי. ברם בפועל, הצוות הרפואי לא עקב בצורה מעמיקה אחר נתוני המוניטור, במשך זמן ארוך של שעה וחמישים דקות, וזאת למרות שנתוני הניטור עוררו דאגה כבר מראשית הדרך ומגמת ההחמרה הלכה והתחזקה.

מאחר שהתינוק חולץ בלידת ואקום כשהוא כבר במצב של תשניק וחמצת קשים, אזי נסיונות ההחייאה שלו היו בעלי סיכון נמוך ביותר מלכתחילה ולכן אין להתייחס אליהם כאל גורם סיבתי של המוות.

בית המשפט קבע את שיעור תרומת התרשלות הצוות הרפואי למות התינוק כ-80% וזאת על דרך של הערכה ועל בסיס דוקטרינת הסיבתיות העמומה.

מאחר שהתינוק נפטר לאחר הלידה ולא לפני כן, מכאן שהוא היה כשר לזכויות וחובות לפי סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות, תשכ"ב- 1962. בהתאם לכך, עזבונו זכאי לתבוע פיצויים בגין כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים, וכן בגין אובדן השתכרות בשנים האבודות.

בענין גובה הפיצוי בגין קיצור תוחלת חיים, קבע בית המשפט כי ראוי להתחשב בחומרת הרשלנות הרפואית, לצד היקף השנים שנקטלו, ועל כן נפסק סך של 1,000,000 ₪ בגין ראש נזק זה.
בנוסף נפסקו לאם נכות נפשית צמיתה ונכות תפקודית בשיעור של 20% לכל אחת מהן.

כמו כן נפסקו הפסדי שכר לעבר בסך של 50,000 ₪, פיצוי לאב בסך של 25,000 ₪ ופיצוי בגין כאב וסבל לשני ההורים בסך של 200,000 ₪.

במסגרת הליך ע"א 5358/09 עזבון המנוחה קטינה בכור בת אינה ז"ל נ' ואח' נ' המרכז הרפואי העמק ואח', נדון מקרה של תינוקת אשר נפטרה כחמש שעות לאחר לידתה בבית החולים, לאחר שהיא נולדה כשחבל הטבור כרוך סביב צווארה.

התינוקת הונשמה, עברה מספר ניסיונות החייאה, אך ללא הועיל וכתוצאה מכך היא נפטרה כחמש שעות לאחר לידתה.

קודם ללידתה, הבחינה האחות המיילדת שהמוניטור חדל באופן פתאומי לרשום את דופק העובר. היא קראה לרופא מתמחה אשר הגיע למקום ב-16:22, והורה לה להחדיר אלקטרודה פנימית, כדי שניתן יהיה להמשיך במעקב אחר הדופק.

המיילדת עשתה כן אך לא נשמע דופק. גם הרופא ניסה להחדיר את האלקטרודה אך ללא הועיל. בשעה 16:35 נקראה אל החדר הרופאה הבכירה במשמרת. הרופאה הורתה להכין שולפן ריק למקרה הצורך, אך התינוקת נולדה בשעה 16:40 לאחר ביצוע אפיזוטומיה שמשמעותה ביתוק של החיץ.

בפסק דינו קבע בית המשפט המחוזי כי התנהלות הצוות הרפואי בחדר הלידה חרגה מנורמת הזהירות הנדרשת וזאת מהטעמים הבאים:

במוניטור ארעה תקלה טכנית שבעטייה לא ניתן היה לאבחן, במהלך 20 הדקות שלפני הלידה מהו בדיוק מצב פעימות לב העובר. 

עוד קודם לכן היה ברישום כדי לעורר חשד להאטה בפעימות לב העובר ולמצוקה עוברית.

לרופא המתמחה שהגיע למקום בשעה 16:22 לא הייתה סמכות להורות על לידת ואקום, ולכן היה עליו לקרוא לרופאה בכירה מיד לאחר שהתגלה היעדר רישומו של דופק העובר. אולם, הרופא המתמחה בחר להמתין במשך 13 דקות עד שהוא קרא לרופאה הבכירה. בנוסף, הוא גם לא הורה על הכנת מכשיר הוואקום עוד קודם להגעת הרופאה הבכירה.

בית המשפט המחוזי קבע כי הימנעות הרופא המתמחה מלהזעיק את הרופאה הבכירה בזמן ובאופן מיידי, והימנעותו מלהכין את הדרוש לפעולת הוואקום, הסבו בזבוז זמן יקר במועד קריטי ללידה. לפיכך קבע בית המשפט כי הצוות הרפואי התרשל בשל העיכוב במשך 13 דקות בהזעקת הרופאה הבכירה, בנסיבות שנוצרו כ-20 דקות קודם להשלמת הלידה.

בפסק דינו, אישר בית המשפט העליון את כל הקביעות העובדתיות הללו של בית המשפט המחוזי.

בית המשפט העליון אישר גם את קביעותיו של בית המשפט המחוזי בשאלת קיומו של קשר הסיבתי בין התרשלות הצוות הרפואי לבין מותה של התינוקת.

בית המשפט המחוזי העדיף בעניין זה את טענות המומחה מטעם הורי התינוק ועזבונו, אשר העיד כי אכן נתקיים קשר סיבתי בין התרשלות הצוות הרפואי לבין מותה של התינוקת.

המומחה נימק זאת בכך שהתינוקת יצאה לאוויר העולם במצב של תחלואה עד שנזקקה לטיפול רפואי אינטנסיבי, ומכאן שנגרמה לה מצוקה עוברית כבר במהלך הלידה.

בית המשפט המחוזי דחה את טענות הצוות הרפואי לפיהן יש להביא בחשבון לעניין ההכרעה בשאלת הקשר הסיבתי את אפשרות קיומו של פגם גנטי מולד אצל התינוקת, וכי סירובם של הורי התינוקת לביצוע בדיקה שלאחר המוות שלל את היכולת לגלות פגם כזה.

הטענה נדחתה הן בשל ההיסטוריה האבחנתית של אם התינוקת קודם ללידה, והן בשל מחדלו של הצוות הרפואי ליטול בדיקת דם מן התינוקת, שהייתה מסייעת להם בבדיקת טענותיהם.

כאמור, בית המשפט העליון אישר גם את קביעותיו של בית המשפט המחוזי בשאלת קיומו של קשר הסיבתי בין התרשלות הצוות הרפואי לבין מותה של התינוקת.

לדבריו, קביעות אלו באו לאחר שבית המשפט המחוזי בחן בדקדקנות את העדויות והראיות האחרות שבאו לפניו. כלל הנסיבות ובהן רישומי המוניטור, קודם לתקלה שאירעה בו, הבדיקות שנערכו לתינוקת סמוך לאחר לידתה ובהן בדיקות הדם, כמו גם ציוני האפגר בלידתה וסמוך לאחר מכן, מבססים את המסקנה כי מותה של התינוקת נגרם כתוצאה מהפרעה באספקת החמצן במשך לפחות עשרים דקות קודם לידתה.

כתוצאה מכך, אישר בית המשפט העליון גם את פסיקת הפיצויים של בית המשפט המחוזי, אשר כללו את רכיבי הפיצוי הבאים:

  • נזק לא ממוני, הכולל הן רכיב של כאב וסבל והן רכיב של קיצור תוחלת חיים, בסך של 400,000 ש"ח, הכולל בחובו גם ריבית מיום המקרה ועד יום מתן פסק הדין.
  • הפסד ההשתכרות בשנים האבודות בסך של 463,061 ש"ח.
  • פיצוי גלובלי בסך 15,000 ש"ח בגין הוצאות קבורה.

לסיכום לגבי מקרים של פטירת התינוק לאחר הלידה

רשלנות רפואית אשר גורמת למות התינוק לאחר הלידה הנה סיטואציה כאובה מאין כמוה, אך משהיא מתרחשת, זכאים עזבון התינוק והוריו להגיש תביעה לבית המשפט ולדרוש פיצוי כספי בגין כל נזק שנגרם להם כתוצאה מכך.

בתי המשפט בארץ נוהגים לפצות את התובעים באופן המשקף את היקף וחומרת הנזקים שנגרמו להם, וזאת הן בהתייחס לנזקים ממוניים, כגון הוצאות רפואיות, והן לנזקים בלתי ממוניים, כגון  עוגמת נפש, כאב וסבל.

לאורך השנים טיפל משרדנו בעשרות תביעות מסוג זה ואנו מציעים גם לך לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני, במקרה קשה של פטירת התינוק לאחר הלידה.

לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר חייג/י: 03-7369253

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (0) | דירוגים (0)

0 stars - based on 1 reviews

קראו עוד

סגור  

מיקומך באתר: סולר קפלינסקי רשלנות בלידה מות תינוק לאחר הלידה

הערכת סיכויי תביעה

פנה/י עכשיו לצורך הערכה מדוייקת של סיכויי התביעה בשיתוף מומחה רפואי מוביל:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

סקירה משפטית עדכנית:

30 בדצמבר 2019

עברת טיפול אורטודנטי ונגר...

עורך הדין עופר סולר מסביר על מקרה של רשלנות חמורה בטיפול אורטודונטי וקבלת פיצויי עתק...

קרא עוד

30 בדצמבר 2019

פיצויי של מיליונים על רשל...

עורך הדין עופר סולר ייצג תובע שנגרם לו נזק חמור בניתוח פריצת דיסק שעבר, ובית המשפט המחוזי פסק לטובתו מיליוני שקלים כפיצויי...

קרא עוד

07 בינואר 2020

רשלנות באבחון נגע סרטני מ...

בית המשפט המחוזי בחיפה פסק פיצויים של מאות אלפי שקלים בשל רשלנות רפואית חמורה באבחון נגע סרטני ממאיר בגופו של אדם!

קרא עוד

12 בינואר 2020

הגשת תביעה בגלל רשלנות רפ...

עורך דין עופר סולר מסביר על מקרים של רשלנות רפואית בהריון ופגיעה משמעותית בעובר ובאם ההריונית...

קרא עוד

12 בינואר 2020

האם מותר לקחת את התרופה ה...

כמעט כל אשה בהריון נתקלת לאורך תשעת החודשים בשאלות לגבי נטילת תרופות בהריון. התשובות מורכבות, חשובות ולעיתים אינן חד משמעיות וברו...

קרא עוד

12 בינואר 2020

רשלנות רפואית בלידה - לפנ...

סולר קפלינסקי רשלנות רפואית: המשרד המוביל בישראל בייצוג נפגעי רשלנות רפואית בלידה עומד לרשותך!

קרא עוד

19 בינואר 2020

הרופא לא אבחן מום בלב העו...

משרדנו הגיש כמה תביעות פיצויים גדולות בשל רשלנות רפואית, שהובילה ללידת תינוק עם מום לבבי נדיר ונכות קשה! אם נולד לך ילד/ה עם מום ...

קרא עוד

20 בינואר 2020

אודות עורך דין עופר סולר

הכירו את הניסיון המקצועי של עורך הדין עופר סולר, מבכירי עורכי הדין בישראל שעוסקים בייצוג נפגעי רשלנות רפואית...

קרא עוד

23 בינואר 2020

מידע מקיף בנושא רשלנות רפ...

עו"ד סולר וקפלינסקי מתמחים בייצוג נפגעי רשלנות רפואית למעלה מ-19 שנה וישמחו לעמוד לצדך בדרך לבירור זכויותיך והגשת תביעת פיצו...

קרא עוד

03 בפברואר 2020

רשלנות רפואית באבחון - יי...

בדיקה ואבחון רשלניים - כיצד יש לפעול על מנת להגיש תביעה ברשלנות רפואית...

קרא עוד

17 בפברואר 2020

כיצד ניתן להוכיח רשלנות ר...

פסק דין אשר מבהיר את הסוגיה ומסייע להורים להבין האם במקרה שלהם יש עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית בלידה וכיתד ניתן להוכיחה.

קרא עוד

17 בפברואר 2020

טעויות ואיחור בזיהוי ואבח...

עורכי הדין עופר סולר וארבל קפלינסקי מסבירים מתי ולמה עלולות להתרחש טעויות שמובלות לאיחור בזיהוי ואבחון של סרטן השד...

קרא עוד

17 בפברואר 2020

רשלנות רפואית בטיפול במחל...

עו"ד עופר סולר וארבל קפלינסקי מסבירים מה היקף חובת ההסבר המוטלת על רופאים כשמדובר במחלת בירגר בה הפסקת העישון חיונית.

קרא עוד

17 בפברואר 2020

רשלנות רפואית באבחון דלקת...

רשלנות רפואית באבחון דלקת קרום המוח עלולה לגרום למוות כפי שיוסבר במקרה לדוגמא אצל ילדה שמתה בעקבות אבחון מאוחר של המחלה...

קרא עוד

17 בפברואר 2020

רשלנות רפואית באבחון היפר...

רשלנות רפואית באבחון הפרדות רשתית - האם איחור באבחון היפרדות רשתית הינו רשלנות רפואית?

קרא עוד

17 בפברואר 2020

רשלנות רפואית בניתוח מעי הגס

עוה"ד עופר סולר וארבל קפלינסקי מביאים לפנינו דוגמא למקרה רשלנות רפואית לאחר ניתוח מעי גס ומסבירים מדוע נטל ההוכחה עבר לנתבעי...

קרא עוד

17 בפברואר 2020

רשלנות רפואית בניתוח השתל...

עו"ד סולר וקפלינסקי מסבירים על רשלנות רפואית בניתוח השתלת קרנית ומהי חובת מתן הסבר לפני הניתוח המוטלת על מנתח בתחום העיניים.

קרא עוד

17 בפברואר 2020

רשלנות רפואית בניתוח אורט...

עוה"ד סולר וקפלינסקי מביאים לפנינו דוגמא לפסק דין שעוסק ברשלנות רפואית בקבלת הסכמה מדעת לביצוע ניתוח אורטופדי אצל ילד...

קרא עוד

פניה לעורך דין

עורכי הדין שלנו עומדים לרשותך בכל שאלה ובכל מקרה של חשש מרשלנות רפואית:

אני רוצה להתייעץ >>

טלפון: 03-381-2222

פקס: 03-7369345

מרכז עזריאלי 1, קומה 36