הגשת תביעת רשלנות רפואית - שלב אחר שלב
משרדו של עורך הדין עופר סולר טיפל ומטפל במגוון רחב של תביעות רשלנות רפואית, בהן אנו מייצגים תובעים ומגישי תביעות כנגד קופת חולים, בתי החולים, משרד הבריאות, רופאים ומרפאות פרטיות.
רבים מבין הפונים למשרדנו שואלים ורוצים לדעת יותר באשר לסדר ההליכים, מרגע הפניה לעורך דין ובחינת הכדאיות שבהגשת תביעה משפטית, דרך הדיונים בבית המשפט, הליכי גישור ועד למתן פסק דין או הגעה להסכם פשרה. לכן מצאנו לנכון לכתוב סקירה תמציתית שתסביר את ההליך צעד אחר צעד.
החוק והתקנות - סדרי הדין הם הכללים!
סדר דין הוא למעשה האופן הפרוצדוראלי שבו מתנהל ההליך המשפטי. תביעת רשלנות רפואית שייכת למשפט האזרחי ולכן הכללים הרלבנטיים אליה הם אלו הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984.
בשלב הראשון לאחר הגעתכם אל עורך דין וחתימה על טופסי ייפוי כוח וויתור סודיות רפואית תיעשה פניה על ידו לכל הגורמים הרלבנטיים לתביעה כדי לקבל את החומר הנדרש. תקנה 127 לתקנות האמורות מחייבת את בעל הדין המעוניין להוכיח את טענותיו בתחום הרפואי לצרף לכתב הטענות חוות דעת של איש מקצוע בתחום זה.
חוות הדעת בעלת חשיבות רבה להצלחת התביעה ולכן חובה לפנות לרופא המתמחה במקצוע הרפואי בו התרחש האירוע. חוות הדעת נועדה להעריך האם התקיימה רשלנות רפואית ולעמוד על הקשר בינה לפגיעה שנגרמה ויעריך אותה לפי תקנות הביטוח הלאומי לקביעת אחוזי נכות.
קיראו בהרחבה על: מומחים רפואיים - איך לבחור מומחה מתאים?
תקנה 134א מחייבת להגיש את חוות הדעת האמורה בצירוף האסמכתאות עצמן או רשימה שלהן עליהן הסתמך בכתיבתה.
אחרי קבלת חוות הדעת ינוסח בהתאם לתקנות כתב התביעה האמור שהנו המסמך הפותח את ההליך המשפטי האזרחי. כתב התביעה חייב לפי תקנה 9(5) לפרט את היסודות הרלבנטיים של עוולת הרשלנות המופיעים בסעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח-1968 המהווים את עילת התביעה והתאריך בו נוצרה.
כמו כן, חלה חובה לפי תקנה 44(א) לנסח את כתב התביעה כך שיכיל את מלוא הסעד המבוקש בגין העילה.
כתב התביעה יוגש בשלב זה לבית המשפט בצירוף חוות הדעת הרפואית לפי כללי הסמכות המקומית והעניינית. כללי הסמכות המקומית קובעים את המיקום הגיאוגרפי שבו לפי התקנות צריך להתנהל הדיון.
כללי הסמכות העניינית קובעים את זהות הערכאה המוסמכת לדון בתביעה, כאשר סמכות זו נקנית בהתאם לסעד המבוקש בכתב התביעה, שהנו בדרך כלל בתביעות רשלנות רפואית סעד כספי.
חוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 קובע שתביעות בהן הסכום עד לגובה שניים וחצי מליון שקלים יוגשו לבית משפט השלום ואילו השאר למחוזי. בקביעת הסכום בכתב התביעה יכולים להיכנס שיקולים נוספים ובהם סכום האגרה שנדרש התובע לשלם.
פתיחת ההליך המשפטי הלכה למעשה
אחרי ההגשה נשלח העתק של התביעה וחוות הדעת הרפואית לנתבע. תקנה 19 מקנה בשלב זה לנתבע 30 יום ממועד קבלת ההזמנה לדין להגיש את כתב ההגנה שלו, כאשר אם לא יוגש מסמך זה, מוסמך בית המשפט לתת פסק דין בהיעדרו על סמך הכתב התביעה בלבד.
טרם הגשת כתב ההגנה יתבקש התובע לחתום על טופס ויתור סודיות רפואית, לגלות מסמכים המצויים ברשותו ולענות על שאלונים מטעם הנתבע. בדומה, רשאי הנתבע לדרוש מהתובע בכתב להופיע לבדיקה אצל המומחה הרפואי של הנתבע, לו שמורים 60 יום כדי להגיש חוות דעת נגדית.
קיראו על: 2 מומחים רפואיים 2 חוות דעת סותרות - מה עושים?
בשלב זה תיקבע ישיבת קדם משפט שמטרתה לברר כיצד ניתן לייעל ולזרז את ההליכים והאם קיימת דרך להגיע לפשרה בין הניצים.
במידה ולא יחלו הדיונים להוכחת התביעה בבית המשפט המכונים גם שלב ההוכחות, בו כל צד בתחילה התובע ולאחר מכן הנתבע מציג את טיעוניו.
לאחר סיום שלב זה, יתקיים שלב הסיכומים מצד שני הצדדים שנערך בתחילה בעל פה ואחר כך בכתב. פרק הזמן להגשת סיכומי הצדדים נקבע על ידי בית המשפט.
בשלב הנוכחי מחויב בית המשפט לתת את פסק הדין מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מ-30 ימים אחרי סיום הדיונים. אחרי כן שמורה לצדדים הזכות להגיש ערעור או לפנות לביצוע פסק הדין.