רשלנות באבחון גורמי סיכון של יולדת - פרע כתפיים
פרע כתפיים Shoulder Dystocia הינו מצב בו התינוק גדול ורחב מכדי שיהיה ניתן לחלצו בלידה טבעית רגילה. הלידה עוברת ללא תקלה, כך שהראש יוצא אך ברגע שמגיע שלב הכתפיים לצאת, מתגלה הבעיה שכן, הכתפיים רחבות כך שהתינוק לא יכול לצאת באופן טבעי.
מרגע שראש העובר יצא, ומתגלה בעיית פרע הכתפיים, קשה מאד למנוע את הנזק שיגרם לו, וכך, הניסיונות לחלצו לעיתים גורמות לו נזק חמור.
בכדי למנוע סיבוך זה, יש להתחשב בגורמי הסיכון האינדיבידואליים ליולדת, בעיקר הערכת משקל היילוד, משזה גבוה באופן חריג, יש לבדוק את התמונה בכללותה ואז להחליט האם יש להסיט את מסלול הלידה לניתוח קיסרי.
נסיבות המקרה
במקרה שנדון באחרונה בפני בית המשפט המחוזי של נצרת בפני כבוד השופט בנימין ארבל נקבע כי אין להטיל אחריות בגין רשלנות רפואית על הצוות המטפל כיוון שהצוות הרפואי בשעת הלידה לא ידע על גורמי סיכון שניתן היה לייחס ליולדת (ת"א 214-08 אלמונים ואח' נ' קופת חולים בע"מ ואח').
התובע נולד בשנת 2006 בבית החולים סורוקה בבאר שבע. במהלך לידת התובע, לאחר שראשו יצא, התברר כי חל סיבוך בלידה מסוג "היצרות כתפיים" שם נוסף לסיבוך הינו "פרע כתפיים"- Shoulder dystocia.
סיבוך זה דרש פעולת חילוץ לעובר. לאחר חילוצו של התובע התברר כי נגרם לו נזק בגפה הימנית העליונה הידוע כשיתוק ארב- ERB. לתובע נותרה נכות צמיתה אשר הועמדה על שיעור של 45%, כמוסכם על באי כוח בעלי הדין.
לאור אלו, הוגשה תביעת רשלנות רפואית כנגד בית החולים סורוקה וכן כנגד קופת חולים כללית.
קראו עוד בנושאים קרובים: רשלנות רפואית בלידת ואקום
לקבלת תשובה לכל שאלה הכנסו אל פורום רשלנות רפואית
טענות הצדדים
התובע טען כי היותו נכה הינה תוצאה של רשלנות הצוות הרפואי בבית החולים סורוקה, שלטענתו התרשלו בניהול הלידה עצמה משלא בחנו את גורמי הסיכון של היולדת, לא בחנו אפשרות של פרע כתפיים, לא תיעדו באופן ראוי ומקובל את הלידה וכן לא נתנו הסברים ראויים והולמים ליולדת על מצבה ועל דרך הטיפול בה.
לטענת התובע לו היו בוחנים את הנתונים השונים המאפיינים את היולדת בניהם; גיל מבוגר של היולדת, לידה תשיעית, עוברים גדולים בעבר, יכלו הנתבעים להסיט את הלידה למסלול של ניתוח קיסרי, ובכך היו מונעים את הנזק שנגרם לתובע.
הנתבעים טוענים כי נכותו של התובע אינה נובעת מטיפול רשלני של הצוות הרפואי.
הנתבעים מציינים כי במהלך לידת התובע לא התקיים אף גורם סיכון המקובל ומהווה "נורה אדומה" לפרע כתפיים. הנתבעים מציינים כי הלידה נוהלה על ידי צוות רפואי מקצועי ומיומן ופעל לפי הכללים המקובלים תוך הפעלת שיקול דעת ראוי.
הנתבעים הוסיפו וציינו כי יש להטיל אחריות על היולדת משזו נמנעה לפנות לחדר יולדות כפי שהורו ליולדת ממרפאת טיפת החלב.
הנתבעים ציינו כי לו הייתה היולדת מגיעה בזמן, הצוות הרפואי היה עורך בדיקת הערכת משקל לעובר בצורה מדויקת ועדכנית באמצעות מכשיר על קול. לו בוצעה בדיקה זו, יכל הצוות הרפואי לחזות את בעיית פרא הכתפיים שעתידה להתרחש, שכן משקל גדול של העובר הינו גורם סיכון.
פסיקת בית המשפט - הצוות לא ידע על גורמי הסיכון ונהג בהתאם לפרקטיקה המקובלת
בית המשפט קבע כי משקלו המוערך של התינוק כפי שהיה ידוע לצוות הרפואי בעת עריכת הלידה לא הצריך לידה באמצעות ניתוח קיסרי.
בנוסף קבע בית המשפט כי הצוות הרפואי נהג באופן התואם את הפרקטיקה המקובלת כאשר חילץ את הילוד משראה כי חלה התעכבות מעבר לטווח זמנים המקובל, לאחר יציאת הראש.
במהלך הלידה, משנודע דבר הסיבוך, הצוות הרפואי ביקש חוות דעת רפואית וביצע התייעצות עם רופא בכיר, ופעולת החילוץ הושלמה בנכחותו של הרופא ובפיקוחו.
הרופא הבכיר ביצע פעולה מקובלת בפרקטיקה הנוהגת והיא השלמת הלידה באמצעות שיטת מקרוברטס McROBERTS.
מכל אילו הסיק בית המשפט כי הנתבעים לא היו מחויבים לבצע ניתוח קיסרי, וכן לא התרשלו במהלך הלידה כלל: בית המשפט דחה את התביעה. בית המשפט החליט שלא לעשות צו להוצאות בשל העובדה כי התובע הינו קטין אשר נותר נכה. כל צד יישא בהוצאותיו.
