רשלנות רפואית בניתוח לקיצור קיבה – אימתי?

באנר עו"ד עופר סולר
תוכן עניינים

הניתוח לקיצור קיבה הופך נפוץ יותר בכל שנה. באנגלית מוכר הניתוח בעיקר בשמות: stomach stapling או Vertical banded gastroplasty. בישראל מתבצעים בכל שנה מאות ניתוחים להצרת הקיבה, רובם ניתוחים אלקטיביים, כאלה המתבצעים מיוזמתו של המנותח ובאופן פרטי.

פרוצדורה כירורגית זאת נועדה בעיקר לצורך הסרת משקל עודף והקטנת חלל הקיבה בשיטות כירורגיות שונות אך לצערנו, לא בלי שגיאות וטעויות.

למעשה קיימות שתי שיטות עיקריות לביצוע ניתוח קיצור קיבה שהאחת היא הצרת הקיבה על ידי הכנסת סיכות או טבעת והשנייה יצירת מעקף קיבה.

הסיכונים האפשריים בניתוחים אלו כוללים סיבוכים שיכולים להיגרם בכל ניתוח כדוגמת דימום, זיהום או כאלו הקשורים לחומר ההרדמה. מלבד זאת סיכונים ספציפיים יותר הם כיב, דליפה או בקע באזור הניתוח שעלולים להצריך ניתוח נוסף.

כאן גם המקום להזכיר כי בדומה להתערבויות אחרות גם ניתוחים מסוג זה אינם חפים מסיכונים וגם בהם יכולה להתרחש רשלנות רפואית. קיימים קריטריונים ברורים לבחירת מטופל המתאים לניתוח ובחירת מועמד שאינו עונה על הקריטריונים עלולה להוות רשלנות.

תמונה של עורך דין עופר סולר
עורך דין עופר סולר

מייסד ובעלים של משרד עו"ד עופר סולר, מהמובילים בישראל בייצוג נפגעי רשלנות רפואית עם התמחות בתחומי הריון, לידה וייעוץ גנטי. בעל ניסיון של מעל 20 שנה בייצוג נפגעים מול גופים רפואיים, משרדי ממשלה וחברות ביטוח, משמש כיו"ר משותף של ועדת רשלנות רפואית בלשכת עורכי הדין המחוזי, מחוז תל אביב. במשרד עו"ד סולר תקבלו ליווי אישי, מקצועי ובלתי מתפשר במטרה להבטיח את מלוא הזכויות שלכם!

פנה/י עכשיו לצורך הערכה מדוייקת של סיכויי התביעה בשיתוף מומחה רפואי מוביל:

דילוג לתוכן