אי אבחון חוסר קורפוס קלוסום
בעידן המודרני עומד לרשות הרופאים וההורים לעתיד כלי רב ערך של סקירת מערכות, אשר מאפשר לגלות בחלק לא מבוטל מן המקרים מומים ובעיות בעובר ומקנה להורים יכולת להחליט אם לבקש את הפסקת ההריון בנסיבות כאלה.
כאשר מתברר בתום ההריון כי על אף ביצוע בדיקות מעקב וסקירות מערכות, נולד בסופו של דבר ילד הסובל ממומים קשים, מבלי שההורים עודכנו בכך בעת ההריון, מתעוררת מטבע הדברים השאלה האם התגלתה רשלנות רפואית באבחון מומים בהריון ובביצוע הבדיקות הנדרשות.
פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה בעניין שלום נרגיס (קטין) והוריו נ' ד"ר יגאל וקסמן, מכון הדמיה בית חולים "רמת מרפא" אסותא מרכזים רפואיים בע"מ ואח', עסק בתביעה שהגישו קטין והוריו בגין רשלנות בביצוע של בדיקת אולטרסאונד, אשר גרמה להולדה של תינוק עם מום קשה מסוג חוסר של הקורה המוחית - agenesis of corpus callosum.
שלום הוא בנם הראשון של ציפי ורונן. במהלך ההיריון הייתה ציפי במעקב אצל ד"ר רונן, רופא בקופת חולים מכבי. ד"ר רונן הפנה את ציפי למכון ההדמיה בבית החולים רמת מרפא לצורך ביצוע בדיקת אולטרסאונד שנערכה ביום 19.09.95.
הבדיקה הראשונה בוצעה על ידי טכנאית במטרה לקבוע את גיל ההיריון ואת מידות העובר. בדיקה נוספת של סקירת מערכות בוצעה על מנת לבדוק את העובר ולנסות לאתר קיום מומים, ביום 08.11.95 על ידי ד"ר יגאל וקסמן והיא הבדיקה לגביה נטענת הרשלנות.
נרגיס נולד ביום 19.03.96 בניתוח קיסרי בבית החולים "הקריה" בתל אביב, במשקל של 3.29 ק"ג וציון האפגר שניתן לו היה 10 - הציון המירבי, כאשר ציון אפגר מעל 7 הוא תקין.
בבדיקה שנערכה לאחר מכן נמצא כי הוא סובל ממומים קשים, אשר עיקרם מומים מוחיים ובהם חוסר מלא של הקורה המוחית - הקורפוס קלוסום.
טענות התובעים והנתבעים בתביעה
בתביעת רשלנות רפואית אשר הוגשה על ידם טענו ההורים, כי לאור חומרת המומים מהם סובל שלום, היה עדיף לולא היה נולד ואילו ידעו על המומים מהם הוא סובל היו מבצעים הפלה.
ההורים טוענים כי בעת הבדיקה לא נצפתה תקרת החדר השלישי במוח וכי ד"ר וקסמן לא הבחין שהקורפוס קלוסום (Corpus callosum), הקורה המוחית או כפיס המוח, שתפקידה לחבר בין שני חלקי המוח ולהעביר את רוב המידע ביניהם, חסר.
מאחר והרופא הסוקר לא הבחין בחסר, לא שלח את התובעת לבדיקות נוספות ופעל שלא בהתאם לרמת הזהירות המצופה ממנו, המצב הוביל להולדה של תינוק הסובל ממומים קשים.
ד"ר וייץ, מומחה רפואי נירולוג, שנתן חוות דעתו מטעם התובעים בעניין קבע, כי התובע סובל מנזק מוחי חמור, פיגור התפתחותי קשה, עיוורון והפרעה פירכוסית ונכותו הכללית מוערכת ב-100%, מאחר והוא סובל מחסר מלא של הקורפוס קולוסום.
כל המומחים שהגישו חוות דעת לבית המשפט הסכימו, כי מטרתה של בדיקת האולטרסאונד היא גילוי של מומים מולדים, גם כאשר לא מדובר בזיהוי של מום ספציפי, אלא בחשד המתעורר ומצריך ביצוע בדיקות נוספות.
לפי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, מטרת סקירת המערכות היא לבצע סריקה של איברים והראשון המצוין מביניהם הוא חדרי המוח.
הנתבעים טענו, כי הנתבע לא יכול ולא צריך היה לגלות את היעדרו של הקורפוס קולסום וכי הבדיקה שבוצעה היא בהתאם לפרקטיקה ולנהלים המקובלים.
בית המשפט נדרש להכריע במחלוקת: האם התרשל ד"ר וקסמן בביצוע הבדיקה בכך שלא איתר את החוסר, שכלל לא הסתכל בחדרי המוח העליונים ושלא איתר את הסימנים המשניים המעידים על היעדר של קורפוס קלוסום.
פרופסור שיינפלד, מומחה בתחום האולטרסאונד, מיילדות וגניקולוגיה מטעם התובעים, כתב בחוות דעתו, כי למרות שהסוקר בבדיקה רשם כי סקר את חדרי המוח הוא לא עשה כן ולא אבחן את הסימנים המשניים.
עוד קבע שיינפלד, כי ניתן היה לזהות את קיום הסימנים כולם במועד הבדיקה.
פרופסור אחירון מטעם הנתבעים טען, כי במועד הבדיקה לא באו לידי ביטוי הסימנים המשניים וכי אופן התפתחות המום במקרה הזה והמוגבלות של ההדמיה, הם שגרמו לכך שהסוקר לא זיהה את המום.
בחקירתו של אחירון בבית המשפט הודה, כי ממצאים שעלו בבדיקה היו צריכים להדליק נורה אדומה אצל הנתבע.
בחקירתו הנגדית בבית המשפט נאלץ פרופ' אחירון להודות, כי גם בסקירת מערכות שגרתית ניתן לצפות בסימנים משניים, אשר יכולים להחשיד למום של חוסר בקורה המוחית ולפיכך ייתכן כי גם בבדיקה נשוא התביעה הופיעו סימנים אלה, אשר מהם התעלם הרופא הסוקר.
פסיקת בית המשפט
בית המשפט קבע, כי למרות שהריונה של התובעת היה הריון בסיכון נמוך וכי ד"ר וקסמן בפועל לא זיהה ממצאים חשודים בבדיקה, היה עליו לזהות את הסימנים המשניים, אשר יכולים להעלות חשד בדבר חסר של הקורה המוחית.
בית המשפט קבע עוד, כי לא נצפו בבדיקה כל חדרי המוח כפי שנדרש ולכן הפר ד"ר וקסמן את חובת הזהירות הנדרשת ממנו.
לעניין עילת חיים בעוולה קיבל בית המשפט את טענת ההורים, כי לאור המומים הקשים מהם סובל בנם, לו ידעו על המומים מראש היו מבצעים הפלה וכי המומים נגרמו עקב החוסר בקורפוס קולסום שלא זוהה בבדיקה וקבע כי על הנתבעים לפצות את התובעים בגין הנזקים החמורים אשר נגרמו לילוד.
עורכי הדין שלנו עונים על סוגיות נפוצות
אנו מזמינים אתכם לחפש ולמצוא באתר שלנו אלפי סקירות רפואיות ומשפטיות שנכתבו על ידי מומחים רפואיים ועורכי דין, על סמך ניסיון פרקטי בטיפול וייצוג נפגעי רשלנות רפואית.
עורכי הדין שלנו צברו ניסיון רב לאורך השנים, טיפלנו ונתנו ייעוץ משפטי לאלפי אנשים שרצו לבדוק היתכנות להגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. רוב האנשים שפונים למשרדנו מתעניינים לרוב בסוגיות מרכזיות, אשר רלוונטיות כמעט בכל סוגיית רשלנות רפואית וזאת מן הסתם בכל מקרה לגופו.
לפניכם תשובות מפורטות והסברים של עורך הדין בנוגע לשאלות נפוצות בנושא אבחון חוסר אבחון קורפוס קלוסום בסקירת מערכות והזכויות המגיעות לכם בכל מקרה של חשש מפני אי אבחון שגרם לנזקים.
עד איזה גיל ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בשל אי גילוי אגנזיס של קורפוס קלוזום בסקירת מערכות?
תביעות בגין הולדה בעוולה הן השם המשפטי לתביעות בגין החמצה רשלנית של מומים או מחלות קשות בעובר ובשל כך אי מתן אפשרות להורים לשקול הפסקת הריון.
גם תביעה בגין החמצת מום מוחי בעובר מסוג אגנזיס של קורפוס קלוזום הינה תביעה בגין הולדה בעוולה. את התביעות בגין הולדה בעוולה יש להגיש לבית המשפט עד לגיל 7 של הילד, שכן לאחר מועד זה עילת התביעה מתיישנת ולא ניתן לקבל פיצויים על ההתרשלות בסקירות המערכות.
במקרים מסוימים בהם מוכח כי עד לגיל צעיר של הילד לא הייתה ידועה כל בעיה רפואית, ניתן להאריך מעט את מועד ההתיישנות, אולם מומלץ מאוד בכל מקרה לעשות מאמץ לא להסתמך על טענה זו, אלא להגיש את התביעה לבית המשפט טרם גיל 7 שנים.
יש לקחת בחשבון כי גיבוש תביעת הולדה בעוולה לוקחת זמן רב ולכן מומלץ לפנות לעורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית בהקדם לאחר קבלת האבחנה של אגנזיס של קורפוס קלוזום.
אילו חוות דעת רפואיות של מומחים יש צורך לקבל כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית בשל אי אבחון אגנזיס של קורפוס קלוזום בהריון?
על מנת לבסס כראוי תביעה בטענה של התרשלות בסקירת מערכות שהביאה להחמצת מום מוחי מסוג אגנזיס של קורפוס קלוזום, יש צורך בחוות דעת של מומחה רפואי בתחום הגניקולוגיה עם תת התמחות בנושא בדיקות אולטרסאונד בהריון.
חוות דעת של מומחה זה תתייחס לחובה להדגים את המום המוחי בסקירה ולהתרשלות בהחמצת המום בהריון.
כמו כן, יהיה צורך בחוות דעת של מומחה רפואי בתחום נוירולוגית ילדים, אשר בחוות דעתו יסביר על אופי המום המוחי של אגנזיס של קורפוס קלוזום ACC, על הנכויות שמום זה גורם ועל היקף הנכות של הילד נשוא התביעה.
לעיתים יהיה צורך גם בחוות דעת רפואית בתחום השיקום, חוות דעת לעניין עלויות טיפול ואביזרי שיקום ועוד.
נולד לנו בן שאובחן עם עיכוב התפתחותי ובבדיקת MRI מוח התברר שיש לו אגנזיס של קורפוס קלוזום, האם זו בעיה שניתן היה לאתר בסקירת מערכות?
אגנזיס של הקורפוס קלוזום - ACC הינו מום מוחי משמעותי בעובר. המדובר בחוסר של הקורה המוחית אשר מחברת בין שתי אונות המוח ומום זה עלול לגרום לעיכוב התפתחותי ומוגבלות שכלית התפתחותית.
בסקירת המערכות שמבוצעת במסגרת הרפואה הציבורית לעיתים הקורפוס קלוזום אינו מופיע ברשימת האיברים אשר על הסוקר להדגים, אולם במקרה של חסר של הקורה המוחית יופיעו בדרך כלל בסקירה סימנים עקיפים אשר על הסוקר להבחין בהם, כמו למשל הרחבת חדרי המוח.
אם בוצעו בהריון סקירות מערכות אשר פוענחו כתקינות ונולד ילד עם חוסר של קורפוס קלוזום, יש בהחלט מקום לבחון אם לא הייתה רשלנות בביצוע סקירות המערכות.
אם יש בידי ההורים דיסקים של סקירות המערכות או תמונות של הסקירה מומלץ לשמור עליהם היטב ואף להכין העתקים של הדיסקים. רצוי ומומלץ לפנות להתייעצות עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית לבחינת המקרה.
במקרה של לידת ילד פגוע, כאשר ההורים לא עודכנו במהלך ההריון באפשרות של קיום מום או נזק גוף לעובר, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
בא כוח מקצועי ומנוסה יוכל לסייע לכם לבחון אם יש מקום לעריכת בירור נוסף כמו גם בבדיקת היתכנות להגשת תביעת רשלנות רפואית.
בכל מקרה שבו יש לכם חשד כי אתם או מי מיקריכם נפגעתם בשל רשלנות רפואית, לא כדאי לפעול לבד. עורכי הדין במשרד סולר קפלינסקי צברו וותק רב בליווי וייצוג נפגעים בתביעות רשלנות רפואית מורכבות ונשמח להעניק גם לכם שירות משפטי מקצועי, קשוב ומקיף, לאורך כל הדרך ועד לסיום ההליך וקבלת הפיצויים.
