למי מגיעים הפיצויים - לילד או להורים?
שאלה זו התעוררה במסגרת ת"א 31657-04-13 א.ע. נ' לאומית שירותי בריאות אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
תיק זה עסק בקטינה שנולדה כשהיא סובלת מתסמונת גנטית הגורמת למגבלות מוטוריות וקוגנטיביות קשות, אשר הולכות ומחמירות עם הזמן.
התביעה הוגשה לאחר פסיקת הלכת המר ועל כן היא התבססה על עילת התביעה של ההורים בגין הולדה בעוולה. ההורים טענו שהנתבעים ניהלו את מעקב ההריון ברשלנות. במסגרת הליך גישור שנוהל בין הצדדים, נחתם הסכם בדבר תשלום סכום פיצויים, אשר משקלל את סוגיית הנזק הכבד מול שאלת האחריות, ואשר קיבל תוקף של פסק דין.
לאחר מתן פסק הדין ביקשו ההורים שביהמ"ש יורה שכל סכום הפיצוי יועבר לידיהם, מאחר שלשיטתם הפיצוי נפסק בגין עילת התביעה שלהם ובגין נזק שנגרם להם. הנתבעים הותירו את הקביעה בעניין זה לשיקול דעת בית המשפט.
מאחר שבקשה זו עוררה סוגיה עקרונית, הנוגעת לשאלת השפעתה של הלכת המר על ניהול והבטחת כספי הפיצוי והשאלה אם וכיצד ניתן להביא לכך שאלה יוקצו למטרת הטיפול ביילוד, ביקש בית המשפט גם את עמדת היועץ המשפטי לממשלה.
עמדת היועמ"ש לממשלה הייתה שיש להפקיד את כספי הפיצוי בנאמנות לטובת הילד, וכי במקרים בהם הסתיימה התובענה בפשרה, כמו במקרה דנן, תיקבע מעין ברירת מחדל לפיה 25% מסכום הפיצוי יועבר לידי ההורים, ויתרת הסכום תופקד בנאמנות.
ההורים התנגדו לכך בטענה שהפקדת הסכום בחשבון נאמנות תקשה מאד על ניהול הכספים ועל הטיפול בקטינה.
ביהמ"ש קבע כי עד להלכת המר, שררה ההלכה לפיה תובענות שעילתן בחיים בעוולה הוגשו על ידי היילודים או מטעמם, והפיצויים שנפסקו הועברו לידיהם, תוך הפקדתם בנאמנות לטובתם. ברם, הלכת המר בדבר ביטול זכות התביעה של הילוד והעמדת זכות תביעה אישית-עצמאית להורה, מזמינה לכאורה את המסקנה לפיה כספי הפיצויים צריכים להיות מוקנים להורים.
לכאורה, אין פסול במצב דברים זה, שהרי ההנחה הרווחת היא כי כל הורה מעוניין לפעול לטובת ילדו הפגוע ויעשה כמיטב יכולתו לפעול לטובתו. ברם, הקניית הזכות לכספי הפיצויים להורים מעוררת בעיות וקשיים רבים בשני מישורים עיקריים.
המישור הראשון עוסק באפשרות הנושים לרדת לנכסי ההורים עקב חיובים פרטים שלהם, באמצעות הוצאה לפועל, עיקולים, הליכי פשיטת רגל וכדומה, ועקב כך להביא לפגיעה בכספי הפיצויים שנועדו לטפל ביילוד.
בנוסף קיים חשש שלאחר פטירת ההורים יועברו כספי העיזבון לידי היורשים, ואלה לא בהכרח ישימו דווקא את טובתו של היילוד / הנפגע אל מול עיניהם.
המישור השני עסוק בבעיות שיכולות לצמוח כתוצאה מהתנהלות כספית כושלת של ההורים עצמם, כגון בשל מדיניות השקעה לא זהירה, שימוש בכספים למטרות זרות ועוד.
ביהמ"ש קבע כי עד שייעשו בחוק השינויים המיוחלים, בתי המשפט צריכים למצוא פתרונות מעשיים לקשיים הרבים שנוצרו בעקבות הלכת המר, בדרך שתבטיח שכספי הפיצוי יגיעו ליילוד ויוקדשו לטיפול בו. לשיטתו, הפתרון הנכון במצב זה הנו שכספי הפיצויים יוחזקו במסגרת חשבון נאמנות נפרד לטובת הילד אשר ינוהל ע"י ההורים.
במסגרת תנאי הנאמנות יש לקבוע כי השימוש בכספי הנאמנות יבוצע לטובת היילוד וכי על כספים אלה יחולו, הוראות זהות לאלה שבתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (דרכים להשקעת כספי חסוי), התש"ס-2000.
עניין נוסף שיש לדון בו נוגע לשאלת בית המשפט המוסמך לדון בבקשות הנוגעות לניהול כספי הנאמנות, כאשר ההורים מבקשים להוציא הוצאה כספית חריגה לצורך חד-פעמי, יוצא דופן, דחוף או נחוץ, או כאשר מתבקש שינוי בתנאי ההשקעה.
עד כה, דן בבקשות אלה בית המשפט לענייני משפחה. ברם, הקמת הנאמנות מביאה לכאורה לכך שבית המשפט המוסמך לדון בבקשות מעין אלה יהיה בית המשפט המחוזי, לנוכח הוראת סעיף 37 לחוק הנאמנות.
עם זאת, בנסיבות העניין יש תחולה לסייג שבסעיף 42 לחוק הנאמנות, ולפיכך יש לקבוע כי כאשר שמדובר בנאמנות הנוגעת בבסיסה ליחסים בתוך המשפחה, אזי בית המשפט המוסמך לדון בה הינו בית המשפט לענייני משפחה.
עם זאת, יש להבדיל בין כספי הפיצוי המיועדים לטיפול ביילוד, שהם בלבד יועברו לחשבון הנאמנות שלטובת היילוד, לבין כספי הפיצויים בגין הנזקים הלא ממוניים וההוצאות שנגרמו להורים, שיועברו לידי ההורים.
בניגוד לעמדת היעומ"ש לממשלה, אין לקבוע כלל גורף לפיו יש להעביר אחוז מסויים קבוע מסכום הפיצויים, אלא בית המשפט יצטרך להידרש לגופו במסגרת כל אחת מהתובענות שיבואו לפניו, בהתאם לנסיבות העניין.
בנסיבות אותו תיק, סכום הפיצוי לא נקבע על יסוד שמיעת ראיות, אלא במסגרת הסכם פשרה שהושג בהליך גישור, ולכן קשה לכמת את שיעור הפיצוי שמגיע להורים. עם זאת, ביהמ"ש העריך סכום זה ב-20% מהסכום הנפסק, לאחר ניכוי שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.
כמה מילים לסיכום...
כאשר מדובר בכספי פיצויים שנפסקו בתביעות ההורים שהוגשו בעילת הולדה בעוולה לאחר הלכת המר, יש להבדיל בין סכום הפיצוי שמיועד לילד, אותו יש להעביר לחשבון נאמנות לטובת הילד, לבין סכום הפיצוי שמיועד להורים, אותו יש להעביר לידי ההורים.
בכל מקרה של רשלנות רפואית בלידה או חשש מפני מקרה רשלנות כאמור, יש צורך להקדים ולהתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום על מנת לבדוק את נסיבות הלידה ולהעריך את היקף הנזק שנגרם ליילוד ולאם היולדת.
רק לאחר בדיקה מקיפה של החומר הרפואי והתייעצות עם רופא מומחה, יוכל עורך הדין לייעץ לך לגבי האפשרויות שעומדות לפניך לשם הגשת תביעה וקבלת פיצויים. לעורך הדין עופר סולר ניסיון רב בייצוג נפגעי רשלנת רפואית, ובין השאר גם במקרים של הולדה בעוולה והנכם מוזמנים לפנות להתייעצות אישית ללא כל התחייבות.
לשיחה עם עורך דין חייג/י: 03-7369253