נרגיס נולד ביום 19.03.96 בניתוח קיסרי בבית החולים "הקריה" בתל אביב, במשקל של 3.29 ק"ג וציון האפגר שניתן לו היה 10 - הציון המירבי, כאשר ציון אפגר מעל 7 הוא תקין.
בבדיקה שנערכה לאחר מכן נמצא כי הוא סובל ממומים קשים, אשר עיקרם מומים מוחיים ובהם חוסר מלא של הקורה המוחית - הקורפוס קלוסום.
טענות התובעים והנתבעים בתביעה
בתביעת רשלנות רפואית אשר הוגשה על ידם טענו ההורים, כי לאור חומרת המומים מהם סובל שלום, היה עדיף לולא היה נולד ואילו ידעו על המומים מהם הוא סובל היו מבצעים הפלה.
ההורים טוענים כי בעת הבדיקה לא נצפתה תקרת החדר השלישי במוח וכי ד"ר וקסמן לא הבחין שהקורפוס קלוסום (Corpus callosum), הקורה המוחית או כפיס המוח, שתפקידה לחבר בין שני חלקי המוח ולהעביר את רוב המידע ביניהם, חסר.
מאחר והרופא הסוקר לא הבחין בחסר, לא שלח את התובעת לבדיקות נוספות ופעל שלא בהתאם לרמת הזהירות המצופה ממנו, המצב הוביל להולדה של תינוק הסובל ממומים קשים.
ד"ר וייץ, מומחה רפואי נירולוג, שנתן חוות דעתו מטעם התובעים בעניין קבע, כי התובע סובל מנזק מוחי חמור, פיגור התפתחותי קשה, עיוורון והפרעה פירכוסית ונכותו הכללית מוערכת ב-100%, מאחר והוא סובל מחסר מלא של הקורפוס קולוסום.
כל המומחים שהגישו חוות דעת לבית המשפט הסכימו, כי מטרתה של בדיקת האולטרסאונד היא גילוי של מומים מולדים, גם כאשר לא מדובר בזיהוי של מום ספציפי, אלא בחשד המתעורר ומצריך ביצוע בדיקות נוספות.
לפי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, מטרת סקירת המערכות היא לבצע סריקה של איברים והראשון המצוין מביניהם הוא חדרי המוח.
הנתבעים טענו, כי הנתבע לא יכול ולא צריך היה לגלות את היעדרו של הקורפוס קולסום וכי הבדיקה שבוצעה היא בהתאם לפרקטיקה ולנהלים המקובלים.
בית המשפט נדרש להכריע במחלוקת: האם התרשל ד"ר וקסמן בביצוע הבדיקה בכך שלא איתר את החוסר, שכלל לא הסתכל בחדרי המוח העליונים ושלא איתר את הסימנים המשניים המעידים על היעדר של קורפוס קלוסום.
פרופסור שיינפלד, מומחה בתחום האולטרסאונד, מיילדות וגניקולוגיה מטעם התובעים, כתב בחוות דעתו, כי למרות שהסוקר בבדיקה רשם כי סקר את חדרי המוח הוא לא עשה כן ולא אבחן את הסימנים המשניים.
עוד קבע שיינפלד, כי ניתן היה לזהות את קיום הסימנים כולם במועד הבדיקה.
פרופסור אחירון מטעם הנתבעים טען, כי במועד הבדיקה לא באו לידי ביטוי הסימנים המשניים וכי אופן התפתחות המום במקרה הזה והמוגבלות של ההדמיה, הם שגרמו לכך שהסוקר לא זיהה את המום.
בחקירתו של אחירון בבית המשפט הודה, כי ממצאים שעלו בבדיקה היו צריכים להדליק נורה אדומה אצל הנתבע.
בחקירתו הנגדית בבית המשפט נאלץ פרופ' אחירון להודות, כי גם בסקירת מערכות שגרתית ניתן לצפות בסימנים משניים, אשר יכולים להחשיד למום של חוסר בקורה המוחית ולפיכך ייתכן כי גם בבדיקה נשוא התביעה הופיעו סימנים אלה, אשר מהם התעלם הרופא הסוקר.
פסיקת בית המשפט
בית המשפט קבע, כי למרות שהריונה של התובעת היה הריון בסיכון נמוך וכי ד"ר וקסמן בפועל לא זיהה ממצאים חשודים בבדיקה, היה עליו לזהות את הסימנים המשניים, אשר יכולים להעלות חשד בדבר חסר של הקורה המוחית.
בית המשפט קבע עוד, כי לא נצפו בבדיקה כל חדרי המוח כפי שנדרש ולכן הפר ד"ר וקסמן את חובת הזהירות הנדרשת ממנו.
לעניין עילת חיים בעוולה קיבל בית המשפט את טענת ההורים, כי לאור המומים הקשים מהם סובל בנם, לו ידעו על המומים מראש היו מבצעים הפלה וכי המומים נגרמו עקב החוסר בקורפוס קולסום שלא זוהה בבדיקה וקבע כי על הנתבעים לפצות את התובעים בגין הנזקים החמורים אשר נגרמו לילוד.
עורכי הדין שלנו עונים על סוגיות נפוצות
אנו מזמינים אתכם לחפש ולמצוא באתר שלנו אלפי סקירות רפואיות ומשפטיות שנכתבו על ידי מומחים רפואיים ועורכי דין, על סמך ניסיון פרקטי בטיפול וייצוג נפגעי רשלנות רפואית.
עורכי הדין שלנו צברו ניסיון רב לאורך השנים, טיפלנו ונתנו ייעוץ משפטי לאלפי אנשים שרצו לבדוק היתכנות להגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. רוב האנשים שפונים למשרדנו מתעניינים לרוב בסוגיות מרכזיות, אשר רלוונטיות כמעט בכל סוגיית רשלנות רפואית וזאת מן הסתם בכל מקרה לגופו.
לפניכם תשובות מפורטות והסברים של עורך הדין בנוגע לשאלות נפוצות בנושא אבחון חוסר אבחון קורפוס קלוסום בסקירת מערכות והזכויות המגיעות לכם בכל מקרה של חשש מפני אי אבחון שגרם לנזקים.