פורום רשלנות רפואית

שלום,
לפני כארבע שנים טבע בני בבריכה כשהיה בן שש.
אתאר את המקרה: לאחר שיעור שחיה (ידע כבר לשחות השיעור נועד לשפר את השחיה) כשאני בתוך המים (הייתי בהריון בערך בחודש שמיני) אישרתי לו ולאחיו שגדול ממנו בשנתיים להתרחק ממני עד לקו האדום שמייצג את תחילת המים העמוקים כאשר אני מנסה לשמור איתם על קשר עין כל הזמן. בשלב כלשהו הם נעלמו לי וחיפשתי אחריהם בעין. לאחר כמה שניות שמעתי את עוזר המציל מבקש מה מציל להסתכל על ילד שהיה בבריכה. המציל ענה לו שהילד צולל.

הסתכלתי לכיוון. והיה נראה לי מוזר כשהתקרבתי ראיתי את הבן שלי שוכב על קרקעית הבריכה כאשר פניו מופנים מעלה (זכורה לי בבירור המשקפת הצהובה שהרכיב) שלפתי אותו מהמים ואחת מהמדריכות השחיה לקחה אותו ממני כשהוא מחוסר הכרה תודה לאל הוא חזר לעצמו יחסית מהר ללא צורך בהחייאה ארוכה.

המציל הדריך אותי לחזור הביתה ולאחר כרבע שעה חזר ואמר שהחובש ממליץ ללכת לבדיקה מה שלי היה ברור שאני אעשה ללא קשר להמלצה שלו.

בינתיים לא תבענו את הבריכה למרות שיש לכך השפעות רבות על הילד ביום יום לימודיות רגשיות והתנהגותיות מאחר שעו״ד המליץ לתבוע רק לאחר גיל 18 כדי שנוכל לקבל פיצוי גם על דברים שלא נראים כעת.

בנוסף גם אני חווה תופעות של פוסט טראומה וכן איבדתי 3 מקומות עבודה וחליתי בפיברומיאלגיה שהתפרצה על רקע הטראומה הזו. האם יש באפשרותנו לתבוע רק על הנזק שנגרם לי ובעתיד לתבוע על הנזק שנגרם לילד?

מדובר בעשרות אלפי שקלים שהוצאנו על בדיקות אשפוזים וטיפוליים רגשיים עבורו וכרגע איני מרשה לעצמי לטפל בעצמי גם מאחר וזה לא מתאפשר מבחינ כלכלית.

ד״א נאמר לי שלפי החוק ילד עד גיל 9 נמצא באחריות הבלעדית של הוריו בזמן שהוא בבריכה ולבריכה אין כל אחריות כלפיו האם זה נכון?

תודה מראש על התשובות