נוכח חילוקי הדעות בין המומחים הרפואיים מינה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו בתחום הגניקולוגיה – ד"ר גולדברגר.

בחוות דעתו קבע המומחה הרפואי מטעם בית המשפט כי נתוני המוניטור הצריכו מעקב צמוד מצד הצוות הרפואי ובהמשך היה מקום לבצע בדיקת PH של דם העובר על מנת לעמוד על מצבו ועל רמת חומציות דמו אשר מצביעה על אספקת החמצן.

נוכח קביעותיו של המומחה הרפואי הגיע בית המשפט למסקנה כי במקרה זה אירעה רשלנות רפואית בלידה וכי היה מקום לחלץ את העובר בעזרת ניתוח קיסרי מוקדם יותר ועל ידי כך למנוע את הנזק הקשה שנגרם לו ואת פטירתו.

לאחר הקביעה כי קיימת אחריות של הנתבעת לנזקי התובעים שכן מדובר במקרה של רשלנות רפואית דן בית המשפט בנזק ובפיצויים וקבע כי מאחר והתינוק נפטר מספר שעות לאחר לידתו הרי שעיזבון התינוק זכאי לפיצוי בגין הפסד השתכרות בשנים האבודות שבהן יכול היה להשתכר ולהרוויח. על פי הפסיקה חושב הפיצוי בראש נזק זה על פי 30% מהשכר הממוצע במשק.

בית המשפט פסק לעיזבון בתינוק פיצויים בגין קיצור תוחלת חיים בסך של מיליון ₪ וזאת לאחר סקירת פסקי דין בולטים בהם נפסקו פיצויים בסכומים גבוהים בשל קיצור תוחלת חיים. בית המשפט קובע בפסק הדין כי בשנים האחרונות ניכרת מגמה ברורה של העלאת רף הפיצויים בראש נזק זה.

התובעים צירפו גם חוות דעת רפואית של הפסיכיאטר פרופ' פניג אשר בדק את אימו של התינוק שנפטר, התובעת 2, וקבע כי נותרה לה נכות נפשית של 30% בגין פטירת תינוקה לאחר הלידה.

מטעם הנתבעת בדק את התובעת הפסיכיאטר פרופ' טיאנו אשר לא התרשם כי נותרה לתובעת נכות קבועה בתחום הפסיכיאטריה.

בית המשפט העדיף את קביעותיו של פרופ' פניג על פני חוות דעתו של פרופ' טיאנו תוך מתיחת ביקורת על גישתו של פרופ' טיאנו אשר לא גילה סבלנות לתובעת.

בית המשפט סבר כי לתובעת נותרה נכות בשיעור של 20% בתחום הנפשי עקב מות בנה התינוק ובפרט נוכח קשייה להרות שוב לאחר המקרה.

בית המשפט פסק לאם התובעת פיצויים בגין כאב וסבל והפסד השכרות בעבר ובעתיד.

לחץ כאן לקריאה בנושא טענה לרשלנות בלידה שגרמה לפיגור שכלי
 

למידע נוסף על תביעות בשל טיפול רפואי רשלני לחץ: עורך דין רשלנות רפואית