סרטן השד היא המחלה הממארת הנפוצה ביותר בישראל וגורם התמותה מס' 1 לנשים בגילאים 40-50. על פי נתונים של האגודה למלחמה בסרטן, 1 מכל 8 נשים בישראל צפויה למצער לפתח את המחלה הקשה במהלך חייה. גילוי מוקדם של הגוש הסרטני היינו גורם הטיפול היעיל ביותר כנגדו.
למעשה, גילוי מוקדם של המחלה עלול להעלות את סיכויי הריפוי ממנה עד ל – 90 אחוז. במקום שנתגלה גוש החשוד כסרטן, על הרופא לבחון אותו היטב, ולקבוע האם מדובר בגידול שהוא שפיר ואינו מסוכן לאישה או שמא מדובר בגוש ממאיר המסוכן ודורש כריתה מיידית.
במאמר זה נבחן את הבדיקות הרפואיות השונות שמתבצעות לשם מיון הגוש כממאיר או שפיר וכן נבחן מקרים בהם בית המשפט הכריע בתביעה רשלנית המבוססת על אבחון לקוי ו/או מאוחר של סרטן השד.
אילו בדיקות נהוגות לשם הפללת גוש כממאיר?
הבדיקה הראשונית לגילוי הסרטן בתחילת דרכו היא בדיקת הממוגרפיה שהיא למעשה צילום רנטגן של השד. בדיקות משלימות לבדיקת הממוגרפיה הן האולטראסונד וה-MRI.
מטרת ביצוע הבדיקות מעבר לגילוי הגושים עצמם היא סיווג הגושים שנתגלו לממאירים או לשפירים. במקום בו הגוש מוצק הדבר מעיד על גוש שפירי ובמקום בו הגוש שנתגלה הוא בעל שוליים לא סדירים הדבר מחשיד את הגוש כממאיר.
