הפיצויים הניתנים לנפגעים בתביעות נזיקין בכלל, ולנפגעי תאונות דרכים בפרט, מכילים בתוכם פיצוי עבור הוצאות והפסדים עתידים בגין פגיעות אלו.
הערכת סכום הפיצוי ההולם אינה פשוטה ובדרך כלל צריכה להיות מגובה בחוות דעת של מומחים שיעריכו את ההוצאות שיגרמו. קביעת פיצויים איננה מדע מדויק ופעמים רבות בית המשפט נדרש לקבוע פיצויים על דרך של מתן אומדן בקשר לגובה הפיצוי ולפי שיקול דעת.
פציעת תינוקת בתאונת דרכים ואופן חישוב הפיצוי העתידי
מקרה בו אלמנט זה היה מרכזי התרחש לאחרונה בתיק ת.א 1361/99 ספיר סלומון נ' ז'ן קלוד אטיאס.
במקרה זה הייתה התובעת תינוקת בת שישה חודשים כשעברה תאונת דרכים קשה. בשעה שהייתה בתוך עגלת התינוק, חצתה עם אמה במעבר חציה, רכב שהגיע במהירות התנגש בשתיהן ופצע את התובעת.
בעקבות התאונה התינוקת הפגועה איבדה את ההכרה לשלושה שבועות. לאחר מכן המשיכה להיות מאושפזת מספר פעמים עקב זיהומים בשתל העצם בגולגולת כשבסופו של דבר הוכרה כבעלת נכות רפואית בגובה של 94% ובעלת נכות תפקודית בגובה של 100%.
