ארבע שנים לאחר מכן, בשעה שהסיעה אם המשפחה את התובעת, עברו שתיהן תאונת דרכים נוספת שגרמה לפציעה של שתיהן. את התביעה הגישה התובעת בצוותא עם הוריה בדרישה לתשלום פיצויים בגין ראשי נזק שונים, ובמיוחד פיצוי בגין נזק נפשי שנגרם להם בעקבות שתי התאונות.

קראו על: עקרונות הבסיס לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

בהחלטתו האם ניתן לקבל פיצוי בגין נזק נפשי בחן תחילה בית המשפט את ההלכה המנחה של בית המשפט העליון בעניין זה, הידועה בשם הלכת אלסוחה, לפיה על מנת שינתן פיצוי לקרוב משפחה אשר נוכח ברגע התאונה דרוש שיגרם לו נזק נפשי קשה ושיתלוו אליו תגובות נפשיות משמעותיות.

לאור דברים אלו, קיבל בית המשפט את תביעתה של הילדה לפיצוי עקב נזק נפשי וזאת על אף שלפי דעת מומחה שבחן את מצבה נקבע כי גובה הנכות הנפשית הוא 15% בלבד, ולכאורה אין מדובר בנזק נפשי משמעותי על פי הגישה הרווחת בפסיקה המגדירה נכות נפשית הנעה בין 5% - 15% כפגיעה נפשית קלה.

את חריגה זו נימק בית המשפט בכך שלא מדובר בפגיעה נפשית רגילה והתופעה ממנה סבלה הילדה לאחר התאונה, תופעה אשר נקראת אבל פתולוגי והוגדרה כתסמונת פוסט טראומטית מלאה, היא אינה עניין של מה בכך ומבטאת פגיעה נפשית קשה ומצדיקה מתן פיצוי.

קיראו בהרחבה על: קביעת דרגת נכות לאחר תאונה

גם אימה של הילדה (ואימו של ההרוג) זכתה לפיצויים בגין נזק נפשי מבית המשפט. את נכותה הנפשית של האם לאחר מות בנה בתאונה קבע מומחה פסיכיאטר מטעם בית המשפט בגובה של 20% וכן קבע כי מדובר בנכות נפשית קבועה.

למידע נוסף ליחצו: עורך דין תאונת דרכים

משנקבעה נכות נפשית בגובה זה קבע בית המשפט כי מגיע לאם פיצוי כנפגעת משנית מהתאונה (נפגעת שלא הייתה עדה בזמן אמת לתאונה), והמשיך ובסס את קביעתו על תגובתה של האם ברגע ששמעה על קרות התאונה, שכללה בין היתר התעלפות ובעיות זכרון, ועל הטראומה שחוותה כתוצאה ממנה.

במידה וגם לך נגרם נזק ישיר או עקיף בעקבות תאונת דרכים, פנה עוד היום אל עורך דין מנוסה בתחום לצורך יעוץ משפטי ובירור זכויותיך. 

לקבלת סיוע אישי ליחצו: יעוץ משפטי