בפגיעות גוף משמעותיות בעקבות תאונת דרכים קיימת ללא ספק פגיעה בכושר ההשתכרות של הנפגע. לעיתים הפגיעה בתאונה משנה את היקף העבודה אשר הנפגע מסוגל לבצע ובחלק מן המקרים הנפגע כלל אינו מסוגל לחזור לעבודתו הקודמת לה הוכשר ובה התמקצע.
שינוי בעבודה ומעבר לסוג עבודה חדש עקב פגיעה בשל תאונת דרכים כרוך ברוב המקרים בירידה בשכר ובהפסדים.
בית המשפט נדרש להכריע בשאלת גובה הפיצוי אשר ראוי לתת לנפגע תאונת דרכים – כאשר מדובר על פיצוי בשל הפסדי שכר בעבר כלומר הפסדים אשר אירעו מיום התאונה ועד ליום מתן פסק הדין המלאכה יחסית פשוטה שכן ניתן להוכיח זאת על בסיס שכר קודם לתאונה וימי מחלה.
בשאלת הפסדי השכר לעתיד נדרש בית המשפט לסוגיה מורכבת יותר אשר מערבת את שאלת משמעות הנכות הרפואית שנקבעה לתובע על ידי המומחים הרפואיים, גובה הנכות התפקודית קרי משמעות הנכות במקצועו של התובע, יכולת השתכרותו של התובע וצורך ביכולת "ניבוי" באשר לשכרו בעתיד אלמלא התאונה ובעקבותיה.
פסק דין – פיצוי בגין נזק גוף בתאונת דרכים
סוגיה זו התעוררה בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ערעורו של נפגע תאונת דרכים על סכום הפיצויים בגין הפסדי שכר לעתיד בבית המשפט המחוזי (ע"א צל דוד נ' אליהו חברה לביטוח).