כריתת אשך בשל איחור באבחון אשך טמיר
כאשר תינוק נולד על הרופאים לערוך לו בדיקה יסודית על מנת לנסות ולאתר בעיות רפואיות, מומים וכן נזקי גוף, אשר יש לטפל בהם בשלב מוקדם בטרם תחול החמרה במצבו הבריאותי של הרך הנולד.
אחת הבעיות אשר ממנה עלולים לסבול תינוקות ממין זכר הינה אשך טמיר. הבעיה המתבטאת בעיכוב בירידת האשך לשק האשכים במהלך התפתחות העובר. במידה ובעיה זו אינה מטופלת בסמוך לאחר הלידה, עלול האשך אשר נותר בחלל הבטן להתנוון ואף להפוך לסרטני חלילה.
פסק הדין מוחה עוז נ' הסתדרות מדיצינית הדסה, דן בתביעה שהגיש עוז נגד הנתבעות בעילת רשלנות רפואית, אשר גרמה לו לפגיעה באשך שהתנוון מאחר והיה מחוץ לכיס האשכים ולבסוף נכרת מחשש להתפתחות סרטן.
בכתב התביעה טען עוז, כי הנתבעים לא אבחנו את האשך כאשך טמיר, הנמצא לרוב מחוץ לכיס האשכים וזקוק לקיבוע למניעת ניוון, לא ביצעו מעקב אחר השינויים שחלו בו, לא הדריכו את הוריו לקיום מעקב, לא התייעצו עם מומחים בתחום האורולוגיה וכן לא ניהלו רישום רפואי נאות.
הנתבעים טענו מנגד, כי האבחון הנכון הוא של אשך נייד הנמצא בדרך כלל בתוך כיס האשכים וכי התובע סבל מתופעה של אשך העולה מכיס האשכים למעלה מהפשעה, כחלק מתהליך ההתבגרות מגיל 13 ואילך.
עוז נולד ב 10.12.79 בבית החולים הדסה ללא שום ממצא חריג בסעיף אברי המין לכאורה. בגיל שנה ושבעה חודשים, כשהוא סובל משלשולים והקאות, נרשם לראשונה ממצא חריג בנוגע לאשכים אשר עדיין לא היו בכיס.
בבדיקות רפואיות שנערכו בחודשים הבאים צוין פעם אחת כי האשכים בתעלה ובהמשך שוב לא צוין דבר באשר לאשכיו.
בהיותו בן 3 אובחן כי האשך השמאלי נמצא במפשעה השמאלית (left ectopic testicle) ובבדיקה שנערכה ביום 28.12.82 במחלקה הכירורגית, על ידי פרופסור חליל אבו דאלו, נקבע כי אין צורך בניתוח.
בבדיקה מאוחרת יותר צוין כי הופנה לניתוח אשך טמיר שמטרתו קיבוע האשך, אך בבדיקה שנערכה לאחר מכן נמצאו האשכים שניהם בכיס ולא היתה כל הנחיה באשר למעקב ההורים.
בבדיקה שנערכה על ידי ד"ר וינר, אורולוג במחלקה האורולוגית בבית החולים ביום 04.07.93, בהיותו של עוז כבן 14, צוין כי האשך השמאלי קטן אולי מעט לעומת האשך השני.
בבדיקה אליה הגיע התובע באיחור של חצי שנה אצל ד"ר לנדאו, מומחה לאורולוגית ילדים, נקבע כי האשך השמאלי נמצא במפשעה, ניתן להורידו אך הוא חוזר למעלה. כן נקבע, כי אשך זה קטן באופן משמעותי מהשני - דבר שעורר חשש לניוון מבחינת פוריות ואפשרות של התהוות גידול ממאיר.
עקב ממצא זה אושפז התובע וביום 25.09.94 בוצע בו ניתוח בו נכרת האשך, שנמצא כי הוא ללא תאי זרע וכן שניתן להביאו לחלקו העליון של הכיס בלבד. במקום האשך הותקנה פרוטזה בצד השמאלי של כיס האשכים והאשך הימני קובע למקומו.
פסיקת הערכאה המשפטית
בפסק דינו קבע בית המשפט, כי בית החולים אחראי במחדלים רשלניים מצטברים לכריתת האשך ללא כל אשם תורם מצד ההורים, כפי שטענו הנתבעים.
הצדדים הסכימו כי לתובע נגרמה נכות רפואית בשיעור של 20% לפי טבלת הנכויות של תקנות הביטוח ופרט לכך נקבע, כי קיימת אפשרות שהחשש מפני אובדן פוריות עשוי להשפיע על כושר העבודה של התובע, יכולת לימודים לטווח ארוך וקשר עם נשים ולפיכך מסתכמת נכותו בשיעור של 24%.
בגין נזק לא ממוני פסק בית המשפט פיצויים בסך 75,000 ש"ח, בשל צמצום יכולת הפוריות והסבל הכרוך באשפוז, בניתוח ובתוצאותיו.
בגין אובדן כושר השתכרות ולאור העובדה שהתובע משרת מזה כשנתיים כחייל קרבי בצבא, ללא כל ראיה על תפקוד לקוי, אך עם קיומה של האפשרות כי כושר ההשתכרות נפגע במידת מה, נעמד הפיצוי על דרך האומדן בסכום של 75,000 ש"ח.
בגין ניידות ועזרת הזולת בתקופת האשפוז, הניתוח והביקורות לאחר מכן, הועמד הפיצוי על 10,000 ש"ח.
סך כל הפיצוי שנפסק לתובע עמד על 160,000 ש"ח בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
תשובות של עורכי דין על סוגיות חשובות בנושא
באתר solarlaw ניתן למצוא אלפי סקירות רפואיות ומשפטיות. כל התוכן באתר שלנו נכתב על ידי מומחים רפואיים ועורכי דין וזאת על סמך ניסיון פרקטי בטיפול וייצוג נפגעי רשלנות רפואית.
עורכי הדין שלנו צברו ניסיון רב לאורך השנים, טיפלנו ונתנו ייעוץ משפטי לאלפי אנשים שרצו לבדוק היתכנות להגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. רוב האנשים שפונים למשרדנו מתעניינים לרוב בסוגיות מרכזיות, אשר רלוונטיות כמעט בכל סוגיה של רשלנות רפואית, כמובן בכל מקרה לגופו.
לפניכם תשובות מפורטות והסברים של עורכי הדין עופר סולר וארבל קפלינסקי לגבי שאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית באבחון אשך טמיר והזכויות המגיעות לכם בכל מקרה של חשש מפני רשלנות רפואית בלידה, שגרמה ללידת תינוק לא בריא.
אילו חוות דעת רפואיות יש לקבל כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית על איחור באבחון ובטיפול של אשך טמיר שגרם לפגיעה קבועה באשך?
לרוב חוות הדעת המרכזית המבססת תביעות כאלו היא של אורולוג ילדים, אשר בחוות דעתו מסביר כיצד מאבחנים את המצב של אשך טמיר, מה הטיפול הנכון והמקובל, מה אירע במקרה הספציפי אשר הופך את הטיפול הרפואי לכזה אשר אינו מקובל ואינו ראוי, מה הנזק שנגרם וכיצד הנזק קשור להתרשלות בטיפול.
בחלק מהמקרים יש צורך בחוות דעת נוספות כמו חוות דעת בתחום הנפשי למשל.
בשחרור מבית החולים לאחר הלידה לא אבחנו אצל בננו אשך טמיר וגם בקופת חולים לא גילו זאת במשך זמן רב, את מי כדאי וצריך לתבוע בתביעת רשלנות רפואית?
הדרך הנכונה לבחון אם יש עילה לתביעת רשלנות רפואית בגין איחור באבחון ובטיפול באשך טמיר ומיהו הנתבע המתאים ביותר, הינה באמצעות פניה אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
עורך דין כזה יוכל לסייע לכם לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ויפנה בשמכם למומחה רפואי באורולוגית ילדים שיוכל לסייע בהערכת המקרה.
בחלק מתביעות הרשלנות הרפואית נתבעים לעיתים גם שני גופים רפואיים אם מתברר ששני גורמים שונים התרשלו באבחנה ובטיפול ויש קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לבין התרשלותם.
לבן שלנו נגרם נזק לאשך בשל איחור באבחון אשך טמיר, הוא כעת בן 3, איך אפשר לדעת כעת מה הנזק שנגרם לו ויגרם לו בעתיד ומתי כדאי להגיש את התביעה במקרה כזה?
התביעות בנושא של אשך טמיר אכן לעיתים מורכבות מעט בנושא כימות הנזק. הנזק נגרם בדרך כלל בגיל צעיר מאוד בו אין עדיין משמעות לפוריות וקשה גם לבחון נזק נפשי.
הנזק הברור גם בדרך כלל נגרם לאשך אחד ואין דרך לדעת בגיל צעיר האם האשך השני ייצר תאי זרע וקיים תמיד חשש גם כי בהמשך תיגרם לאשך השני פגיעה כלשהי אשר עלולה לפגוע באופן מלא בפוריות.
מאחר ומדובר בקטין, ניתן לכאורה להגיש את התביעה גם כעבור שנים לאחר ההתרשלות ואפילו סביב גיל 18 שנה, אולם הורים רבים אינם מעוניינים להמתין שנים כה רבות להגשת התביעה משיקולים שונים.
יש דרכים בהם ניתן גם להעריך גם בגיל צעיר את הפגיעה בפוריות ולכן הגשת תביעה בגיל הילדות אינה בלתי אפשרית, אולם כאמור לא תמיד תוכל לכמת בצורה מלאה את הנזק.
הבן שלנו אובחן עם אשך טמיר בגיל 3 חודשים, הבנתי שזה עלול לגרום חלילה לגידולים באשך ובעיות פוריות, האם העובדה שלא אבחנו את האשך הטמיר בבדיקה בבית חולים לאחר הלידה מהווה רשלנות רפואית?
אכן במרבית המקרים אשך טמיר מאובחן בבדיקת התינוק לאחר הלידה וטרם שחרורו מבית החולים הביתה. יתכן שהעובדה שהמצב של אשך טמיר לא אובחן בשלב זה במקרה שלכם, מקורה בבדיקה לא יסודית דיה טרם שחרור התינוק הביתה לאחר הלידה.
יחד עם זאת, במרבית המקרים גם לאחר אבחנה של אשך טמיר לאחר הלידה לא מבוצע באופן מידי ניתוח להורדת האשך לשק האשכים וההורים מופנים בדרך כלל עם התינוק למעקב של אורולוג ילדים. במידה והאשך לא יורד בעצמו כעבור מספר חודשים מבצעים ניתוח.
לכן, סביר להניח כי גם אם יוכח שניתן היה וצריך היה לאבחן את האשך הטמיר לאחר הלידה, ספק אם ניתן יהיה להוכיח נזק משמעותי שנגרם בשל האיחור באבחון במשך שלושה חודשים.
במידה ואתה או מי מיקיריך נפגעתם עקב רשלנות רפואית, מומלץ לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית, להתייעצות באשר לדרכי הפעולה האפשריות בנסיבות המקרה.
