גם ניתוח פשוט יכול להסתבך! רשלנות רפואית בניתוח
חלק גדול מתביעות הרשלנות המוגשות לבתי משפט הנן תביעות בגין רשלנות רפואית בניתוח - הכוונה למקרים בהם אדם עבר ניתוח שלאחריו נותרו בגופו נזקים קשים, עד כדי נכות ובמקרים קשים אף מוות. משרדו של עורך דין עופר סולר טיפל ומטפל במאות תביעות דומות, שהוגשו על ידי נפגעים שעברו ניתוחים מסוגים שונים לאורך השנים האחרונות.
ניתוח הינו פעולה רפואית משמעותית אשר חייבת, בהתאם לחוק זכויות החולה והפסיקה, להתבצע לאחר הסבר מלא למטופל על הצורך בניתוח, האפשרויות החלופיות לניתוח, הסיכונים ותופעות הלוואי הקשורות בניתוח וסיכויי הצלחתו. בנוסף לכך יש לקבל אישור חתום על המטופל, כי קיבל את ההסברים המלאים והוא אכן מסכים לניתוח.
על פי החוק, ההסבר צריך להינתן למנותח מספיק זמן לפני הניתוח ובאופן אשר יאפשר לו לקבל החלטה רציונאלית אם לבצע את הניתוח. זאת אומרת שעל המנתח לקבל מהמטופל הסכמה מדעת לביצוע הניתוח.
למונח הסכמה מדעת פירוש נרחב לפי הפסיקה שהתפתחה לאורך השנים ולכן במקרים של ספק לגבי רשלנות רפואית בניתוח חשוב להקדים ולהתייעץ עם עורך דין מנוסה ומיומן.
על פי הפסיקה, בניתוחים אשר אינם דחופים (אלו הם מרבית הניתוחים) חלה חובה מוגברת על המנתח להסביר מראש ולהעביר למטופל את כל ההסברים והמידע הנדרש. זאת על מנת לתת לו מספיק זמן לקבל את ההחלטה בנוגע לביצוע הניתוח.
כמה דברים שחשוב לדעת!
על הרופא לתעד בתיקו של המטופל את ההסברים אשר ניתנו לו טרם כניסתו לחדר הניתוחים.
קראו על: רשלנות רפואית בניתוח פלסטי
בפועל בחלק גדול מהמקרים המטופל אינו זוכה להסבר מלא, כפי שנדרש מהרופאים, על הסיכונים הכרוכים בניתוח. אז, במקרה שהניתוח נכשל או הסתבך, גם אם מדובר בסיבוך מוכר, יכול המנותח לתבוע את הרופא המנתח בעילה של ביצוע ניתוח ללא קבלת הסכמה מדעת.
על המנותח יהיה להוכיח כי אילו היה הרופא המנתח מסביר לו את התוצאה האפשרית של סיבוך בניתוח והסיכויים להתרחשותה היה בוחר שלא לבצע את הניתוח.
לפני כל הליך כירורגי חותם המנותח על טופס הסכמה, בו הוא מצהיר כי ניתנו לו ההסברים על הניתוח אולם יש לדעת כי עצם החתימה על הטופס כשלעצמה, אם היא אינה מלווה בהסבר אמיתי ומלא על הניתוח וסיכוניו, אינה יכולה לשמש כהגנה מפני תביעת רשלנות. זאת בפרט במקרים בהם טופס ההסכמה נחתם זמן קצר לפני הניתוח, ביום הניתוח כפי שקורה לעיתים קרובות מדי!
תביעות נפוצות אחרות הקשורות לניתוחים הינן תביעות בגין ביצוע ניתוח בסטנדרט רפואי לא סביר – פגיעה באברים חיוניים בעת הניתוח כמו למשל פגיעה בכלי דם, שיתוק מיתרי הקול בניתוח בלוטת התריס ועוד.
חלק גדול מהתביעות מוגשות בנוגע לסיבוכים הקשורים להרדמה, הטיפול וההשגחה במחלקת התאוששות לאחר הניתוח כמו למשל מעקב אחרי דימום ואחר רמת ההכרה.
בתי המשפט בישראל דנו בעבר ודנים גם כיום במקרי רשלנות רפואית, שבהם נגרם נזק למטופל וללא קשר ישיר לבעיה הרפואית שבגללה נותח.
קראו בהרחבה על: פגיעה במיתרי הקול בעת הרדמה
מדי פעם מוגשות תביעות ברשלנות בגין הותרת חפצים זרים בגופו של המנותח כמו כלים או חומרי חבישה. במקרים קיצוניים מתרחשים אירועים רשלניים בעליל, שבהם מבוצע ניתוח של איבר לא נכון בגופו של המטופל.
בתביעה המוגשת עקב רשלנות בניתוח כמו בכל תביעה אחרת, יש כמובן להעריך מעבר לשאלת האחריות אף את שאלת הנזק ולבדוק מה שיעור הנכות אשר נגרמה למטופל.
בחלק מן המקרים ניתן להקטין את הנזק בעזרת הליך כירורגי נוסף, אך המדובר רק על מקרים שבהם יהיה התובע מחויב לבצע ניתוח, על מנת להקטין את נזקו ורק אם סיכוייו להצלחה טובים.