רשלנות רפואית בניתוח – פגיעה בניתוח רשלני שגרם לנזקים

חלק גדול מתביעות הרשלנות המוגשות לבתי משפט הנן תביעות בגין רשלנות רפואית בניתוח – הכוונה למקרים בהם אדם עבר ניתוח שלאחריו נותרו בגופו נזקים קשים, עד כדי נכות ובמקרים קשים אף מוות. משרדו של עורך דין עופר סולר טיפל ומטפל במאות תביעות דומות, שהוגשו על ידי נפגעים שעברו ניתוחים מסוגים שונים לאורך השנים האחרונות.

ניתוח הינו פעולה רפואית משמעותית אשר חייבת, בהתאם לחוק זכויות החולה והפסיקה, להתבצע לאחר הסבר מלא למטופל על הצורך בניתוח, האפשרויות החלופיות לניתוח, הסיכונים ותופעות הלוואי הקשורות בניתוח וסיכויי הצלחתו. בנוסף לכך יש לקבל אישור חתום על המטופל, כי קיבל את ההסברים המלאים והוא אכן מסכים לניתוח.

על פי החוק, ההסבר צריך להינתן למנותח מספיק זמן לפני הניתוח ובאופן אשר יאפשר לו לקבל החלטה רציונאלית אם לבצע את הניתוח. זאת אומרת שעל המנתח לקבל מהמטופל הסכמה מדעת לביצוע הניתוח.

למונח הסכמה מדעת פירוש נרחב לפי הפסיקה שהתפתחה לאורך השנים ולכן במקרים של ספק לגבי רשלנות רפואית בניתוח חשוב להקדים ולהתייעץ עם עורך דין מנוסה ומיומן.

על פי הפסיקה, בניתוחים אשר אינם דחופים (אלו הם מרבית הניתוחים) חלה חובה מוגברת על המנתח להסביר מראש ולהעביר למטופל את כל ההסברים והמידע  הנדרש. זאת על מנת לתת לו מספיק זמן לקבל את ההחלטה בנוגע לביצוע הניתוח.

רשלנות רפואית נוירוכירורגית: טעות בקביעת מקום ניתוח מוח

אחד הסיוטים הגדולים של כל אדם שנכנס לניתוח ולמעשה גם של כל מנתח הוא מקרה בו מבוצע ניתוח באיבר לא נכון או בצד הלא נכון של המטופל, כשמדובר באיברים זוגיים סימטריים. כאשר מתרחש מקרה מסוג זה, יש להניח כי הוא יסתיים בתביעת רשלנות רפואית.

פסק הדין עיזבון המנוחה מזל בוחניק ז"ל ואח' נ' משרד הבריאות, עסק בתביעה שהגישו היורשים והתלויים במנוחה כנגד מי שהיה אחראי לגורמים שטיפלו בה, בעילה של רשלנות רפואית אשר גרמה למותה בטרם עת.

בוחניק אובחנה בינואר 2001 כמי שסובלת מלימפומה אגרסיבית בכליות. היא עברה טיפולים כימותרפיים אשר הביאו להפוגה מלאה במחלה. לאחר מכן נשארה בוחניק תחת מעקב במחלקה האונקולוגית של בית החולים איכילוב בתל אביב.

ביום 11.02.02 במהלך מיפוי גליום (בדיקה במהלכה מוזרק לגוף חומר אשר נקלט בגוף ומטרתו לזהות תהליכים גידוליים), נמצא ממצא מחשיד בראש וביום 25.02.02 עברה המנוחה בדיקת CT ונמצא גידול באונה הימנית שלה.

בבדיקה שנערכה ביום 27.02.02 ביחידה להפרעות תנועה, נמצא כי בוחניק סובלת מבלבול, ירידה בזיכרון, אי שקט ועצבנות. יום למחרת היא נותחה ובוצעה בה ביופסיה באונה הימנית.

אי הקפדה על הכנות החולה לניתוח ומקרי רשלנות רפואית

לפני הניתוח – מי צריך לעשות מה? הגישה לפיה "בכל ניתוח יש סיכון" מוצגת על ידי רוב מוחלט של הרופאים לפני כל ניתוח אותו הם עומדים לבצע. לכן, חוסר הקפדה על ההכנות לפני ניתוח עלולה לגרום להתממשותו של אותו סיכון שבעקבותיו יגרם נזק רב לחולה.

הכנות אלו מתחלקות בין הצוות הרפואי והחולים. כך למשל אחראי הצוות הרפואי על תקינותו של חדר הניתוח ועל המכשירים הנמצאים בו בעוד על החולה מוטלת האחריות לבצע כל הוראה אותה קיבל מהצוות הרפואי בימים שקדמו לניתוח.

עם זאת ובכל מקרה שלא יהיה, על הצוות הרפואי לוודא לפני הניתוח שהחולה אכן ביצע את המוטל עליו כך שאם הצוות הרפואי לא יעשה כן, רבים הסיכויים כי יואשם באירוע של רשלנות רפואית.

פסק דין – אי תדרוך חולה בניתוח להסרת גידול

כך היה למשל בתא (י-ם) 1685/07 עיזבון המנוח הלנברד נ' שירותי בריאות כללית: במקרה זה עברה המנוחה ניתוח להסרת גידול הנחשד כממאיר. במהלך הניתוח ניתנה לה הנשמה מלאכותית וכעבור יומיים הועברה למחלקה לטיפול נמרץ להמשך טיפול ולצורך גמילה מהנשמה.