רשלנות רפואית - איחור באבחון מצוקה עוברית
כאשר מחליטים הרופאים לבצע ביולדת ניתוח קיסרי, יש בכך השפעה גם על לידות מאוחרות של האישה במידה והיא תיכנס להיריון.
ההשפעה מתבטאת בכך שביצוע לידה נרתיקית רגילה בלידה מאוחרת יותר מלווה בסיכונים רבים כגון: קרע של הרחם, פליטה של העובר לחלל הבטן, פגיעה בהזרמת הדם לעובר שתגרום לו לנזק, מוות של העובר ובמקרים קיצוניים אף איבוד של הרחם עצמו.
לכן, על הרופאים מוטלת חובה לתת הסבר מפורט לאישה בדבר הסיכונים בטרם היא מחליטה האם לבצע את הלידה בלידה נרתיקית רגילה לאחר שבעבר ילדה בניתוח קיסרי (לידה זו נקראת בקיצור בשפה הרפואית (vabc ולא לבחור שוב ללדת בדרך של ניתוח קיסרי.
קיראו בהרחבה על: מצוקה עוברית
רשלנות רפואית בלידה – החלטה על ביצוע ניתוח קיסרי
בתא (י-ם) 8005/06 ב.ר נ' המרכז הרפואי ספיר נדון מקרה של ביצוע לידה נרתיקית שבוצעה באישה לה הייתה זו הלידה השנייה, ולאחר שבמהלך הלידה הראשונה בוצע בה ניתוח קיסרי.
עובדות המקרה מספרות כי התובעת הגיעה לבית החולים לאחר שחשה בצירים ונשלחה לביתה לאחר שהרופא המליץ לה לבצע הליכה רגלית על מנת לזרז את הלידה. כמה שעות לאחר מכן, בשעה 00:30, כששבה לבית החולים בפעם השנייה, החלה למעשה הלידה. הלידה התקדמה באיטיות ורק בשעה 13:00 הגיעה פתיחה של תשעה סנטימטרים.
מוניטור העובר הראה בשעה 12:25 האטה חמורה בדופק שהתייצבה לאחר שלוש דקות, האטות קלות נוספות שבו וחזרו בהמשך. החל מהשעה 13:00 חלה האטה משמעותית ברישום הדופק ובשעה 13:10 אף חלה החמרה קיצונית בדופק בה ירד הדופק מתחת ל-80 פעימות בדקה למשך כשלוש דקות נוספות.
בשעה 13:30 מצאה הרופאה המיילדת החמרה משמעותית בניטור הדופק הפנימי של התינוקת והחליטה על ביצוע ניתוח קיסרי באופן דחוף. כעבור עשרים דקות נולדה התינוקת כשהיא סובלת מפגיעה נוירולוגית קשה ומפיגור פסיכו-מוטורי. התינוקת נפטרה לאחר כשנה.
התובעים טענו כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית בטיפול שכן לא הוסברו להם כל הסיכונים הכרוכים בלידת vabc וכי הרופאים התרשלו בטיפול בעת הלידה ובמועד ההחלטה על ביצוע ניתוח קיסרי.
השופט, בהסתמך על עדויות הצדדים, דחה את טענת התובעים בדבר חוסר ההסבר. אך קיבל את טענתם להתרשלות מצד הרופאים וקבע כי התנהגותם גרמה לפגיעה בתינוקת ולמותה ומצא אותם אחראים לאירוע של רשלנות רפואית.
החלטתו של בית המשפט התבססה על דעת המומחה הרפואי מטעם התביעה שאמר כי כבר בשעה 13:00, כשחלה ההאטה המשמעותית בדופק, היה לפי הפרקטיקה הרפואית המקובלת צורך להחליט על ניתוח קיסרי, וכי ההמתנה עד לשעה 13:30 הייתה בגדר קטסטרופה שגרמה לנזק לתינוקת.
השופט קבע בפסק הדין כי מכלול הנסיבות (הלידה האיטית, הדופק הנמוך וכך שמדובר ב-vabc) מצביעות על כך שהיה צורך בהחלטה מוקדמת יותר לביצוע ניתוח קיסרי ולכן מדובר במקרה של רשלנות רפואית בלידה. עוד הוסיף השופט קביעה לפיה במידה ואין כל הפרעה, פרק הזמן האפשרי בו יש להחל בניתוח הקיסרי לאחר ההחלטה על ביצועו הוא 15 דקות וחריגה מכך תהווה התרשלות.
בית המשפט הטיל בסופו של דבר על הנתבעת תשלום פיצויים בסך 1,140,890 ₪ עבור ראשי נזק שונים.
למידע נוסף ליחצו: עורך דין רשלנות רפואית
בכל מקרה של חשד לרשלנות רפואית מומלץ לפנות בהקדם האפשרי אל עורך דין מנוסה לקבלת ייעוץ והכוונה.