רשלנות רפואית במעקב הריון - אי אבחון חוסר בכליה
בזמן ההיריון, עוברת האישה סקירת מערכות כללית על מנת לודא כי התינוק לא סובל ממום או מפגם באיבר מסוים וכי התפתחותו מתקדמת בקצב סביר ונורמאלי.
בדיקות כאלו יכולות שתתבצענה מספר פעמים על מנת להיות בטוחים בתוצאתן, ובדרך כלל מתבצעות עד לשלב בו עדיין ניתן לבצע הפלה במקרה והבדיקה אינה תקינה.
היה ומתגלה פגם לאחר הלידה, למרות שעל פי פרקטיקה רפואית מקובלת היה אמור להתגלות לפני כן בסקירה הכללית, יוביל הדבר במרבית המקרים לתביעה בעילה של רשלנות רפואית ותביעת פיצויים בגין הנזק שנגרם למשפחת התינוק עקב ההוצאות הטיפוליות הרבות שיש להשקיע בילד ועבור הנזק שנגרם לו.
אי גילוי חוסר בכליה
בתיק תא (חי') 1047/02 נ.ו נ' מזור שירותי רפואה נדונה השאלה בדבר אי גילוי חוסר בכליה אצל העובר בעת מעקב ההריון וההשלכות שנבעו מכך.
במקרה זה עברה אימו של התובע במהלך ההריון מספר רב של סקירות כלליות אשר עמד על ארבע. יודגש כי אחת הבדיקות נעשתה באופן חריג בשבוע ה-34 של ההריון בזמן שכבר לא מקובל לעשות הפלה, אך עקב מותה של האם מספר שנים בטרם הגשת התביעה לא היה ניתן לדעת מדוע נערכה הבדיקה בשלב כה מאוחר.
למרות מספר הבדיקות הרב, נולד התובע כאשר הוא סובל מחוסר בכליה ומכך שהכליה השנייה עימה נולד לא הייתה מונחת במקומה אלא נמצאה באגן.
בעקבות מחלת כלי דם ממנה סבל התובע, ושגם היא לא נתגלתה בשלב מוקדם, סבל התובע אירוע מוחי ומנזק מוחי שנשאר בו כתוצאה מכך. האירוע נגרם מהצרה של עורק דם המוביל למוח, הצרה שנבעה ממחלת כלי הדם ממנה סבל התובע.
בעקבות זאת, תבע את בית החולים בעילה של רשלנות רפואית בטענה שלא גילה את המומים בכליותיו, כאשר לו המומים היו מתגלים הרי שהיה זוכה למעקב צמוד של רופא נפרולוג שהיה מגלה את מחלת כלי הדם ומעניק לו טיפול שהיה מונע את האירוע המוחי.
השאלה המשפטית דנה בקשר הסיבתי ובשאלה האם ניתן להוכיח כי התובע היה בהכרח מופנה לבדיקה נפרולוגית אשר הייתה מגלה את מחלתו.
בראשיתם של דברים, קבע בית המשפט כי הרופאים התרשלו באי גילוי הפגם, על פי פסק דינו של בית המשפט נוכח המספר רב של בדיקות שעברה אימו של התובע בעת הריונה הרופאים היו צריכים לגלות את הפגם.
עם זאת, בשאלת הקשר הסיבתי בין הנזק להתרשלות קבע בית המשפט כי לא הוכחה קשר סיבתי בין הדברים ולכן קבע כי הנתבעים לא אחראים ישירות לנזק.
בית המשפט קבע זאת כיון שתרשים הזרימה שהוליך בין חוסר הגילוי של הפגמים בכליות לבין הנזק לווה בשורה ארוכה של ספקולציות והנחות של התובע שלא היה ניתן להוכיח כי באמת היו מתרחשות.
למרות קביעה זו, השתמש בית המשפט בתיאוריה משפטית הנקראת "הגברת הסיכון" לפיה בעצם זה שלא גילו את הפגמים בכליותיו של התובע, גרמו הנתבעים להגברת הסיכון שיעבור אירוע מוחי מסיבות של הצרת עורקים ולכן חייב אותם באחריות של שליש מסך כל הנזקים של התובע.
שוב ניכר כי כאשר יש התרשלות ברורה של בתי החולים בטיפול, אולם לא ניתן להוכיח את כל המרכיבים הנדרשים לפיצוי בגין רשלנות רפואית, בוחר בית המשפט לתת פיצוי מסוים, ולו חלקי, לניזוק.
לאור זאת, חייב בית המשפט את הנתבעים בתשלום של 792,000 ₪ כפיצוי לתובע.
עברת אירוע של רשלנות רפואית? מומלץ כי תפנה אל עורך דין מנוסה בתחום אשר יאסוף עבורך את המידע הנדרש ויקשר אותך עם רופאים מומחים על מנת שתוכל להשיג פיצוי עבור נזקיך.
לקבלת סיוע משפטי אישי ודיסקרטי ליחצו: יעוץ משפטי
למידע נוסף ושאלות אל עו"ד סולר לחצו: פורום רשלנות רפואית
