סעיף 6 לחוק קובע שתחילת התקופה היא ביום בו נוצרה עילת התביעה. בעניין תאונות דרכים יש להדגיש כי תקופת ההתיישנות תיעצר רק בעת הגשת תביעה לבית המשפט ולא ברגע הגשת תביעה לחברת הביטוח.

יחד עם זאת, לכלל האמור לגבי התחלת ההתיישנות ישנם מספר חריגים הרלבנטיים לתאונות דרכים. סעיף 10 לחוק ההתיישנות קובע שבמקרה של קטין תתחיל תקופת ההתיישנות בהגיעו לגיל 18.

>>> פורום משפטי בניהולו של עו"ד עופר סולר <<<

מלבד זאת קובע החוק בסעיף 11 כי גם במקרה של פסול דין יתחיל מרוץ ההתיישנות במועד שבו מונה לפרט אפוטרופוס או שפסקה הפגיעה שאינה מאפשרת לו להגיש תביעה.

חריג אחר מתייחס לנזק שהתגלה באיחור. סעיף 89 (2) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח-1968 קובע שבמקרים בהם עילת התובענה היא נזק שגילויו אירע באיחור, תתיישן התביעה אחרי 10 שנים מהיום שבו התרחש הנזק ולכן במקרים בהם הנזק כתוצאה מהתאונה התגלה מאוחר יותר, מתארכת התקופה משבע לעשר שנים מהיום בו התרחשה התאונה.

קיראו גם בנושא: התיישנות עילת התביעה במקרי רשלנות רפואית

פסק דין שעוסק בנושא ההתיישנות לדוגמא

המדובר בהליך ע"א 1254/99 המאירי נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח - המערער הגיש בשנת 1993 תביעת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה של תאונת דרכים שהתרחשה בשנת 1980, בעקבותיה כך טען - נגרמה לו טרשת נפוצה שהשלכותיה הרפואיות חמורות.

לאור הזמן שחלף מהתאונה ביקשה המשיבה לדחות את התביעה בטענת התיישנות, בית המשפט המחוזי קיבל בהתחלה את התביעה ולכן הוגש ערעור לבית המשפט העליון שביטל את פסק הדין והורה למחוזי לתת החלטה לאחר שתינתן תשובה לקשר הסיבתי בין המחלה והתאונה. בית המשפט המחוזי עדיין קבע כי התביעה התיישנה ולכן הוגש הערעור.

בית המשפט העליון בראשותו של השופט אליעזר ריבלין מורה לבטל את פסק הדין ולקיים דיון בגוף התביעה.

אליבא דה השופט ריבלין משום שהמערער מסתמך על סעיף 8 לחוק ההתיישנות שמתייחס להיעלמות עובדות העילה מן התובע הכוללות לפי פרשנות הפסיקה גם את הקשר הסיבתי וגרסת המערער לפיה למרות הזמן שחלף מהתאונה וגילוי הנזק לא היה בכוחו להצליח לגלות את הקשר הסיבתי העובדתי לא נסתרה על ידי ראיות המשיבה הכף נוטה יותר לכיוון המערער והוא מחזיר את הדיון לבית משפט קמא.

ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי לאחר פגיעה בתאונת דרכים

לשיחה אישית עם עורך הדין עופר סולר חייג/י למשרדנו: 03-7369253