בדיקות אולטראסאונד בהריון - רשלנות רופא

הזכות להוולד ללא מום

הריון הוא בשורה משמחת להורים הנרגשים, למשפחה המורחבת. הגם שהריון נוצר בדרך הטבע ומשקף את דרך הטבע, לעיתים גם במה שנדמה לנו כתהליך פשוט, טבעי אשר מתרחש בכל רגע נתון, בכל רחבי העולם, ללא מאמץ מיוחד שמושקע בו, לכאורה מעצמו...לעיתים מתרחשות תקלות.

נתברכנו בזכות לחיות בתקופה מודרנית, בעולם מודרני ובמדינה נאורה מודרנית ומתקדמת ברמה המקצועית, הטכנולוגית והרפואית שלה ויחד עם זאת ואולי בניגוד לעובדות אלו, עדיין נולדים תינוקות עם מומים.

ישנם הריונות המוגדרים כהריונות בסיכון גבוה. הריונות אלו נבדקים לעיתים תכופות יותר, בבדיקות מורכבות יותר והאם נתונה לביקורת רפואית אשר כל מטרתה לשמור על בריאות האם ובריאות ושלמות התינוק.

אך בהריונות הרגילים, הבריאים, ניתנת ההגדרה "הריון בסיכון נמוך". מעצם ההגדרה עולה צורך מופחת בהיקף הבדיקות ובמהות הבדיקות. הן פחות מחפשות פגמים ויותר נוטות להאמין כי הטבע יעשה את שלו באופן הטוב ביותר והרפואה רק תפקח על תהליכים כללים בהריון, כאשר אם אין אינדיקציה לחריגות בנתוני הבדיקה, הנחת היסוד נשארת על כנה, קרי, הכל בסדר.

מה קורה כאשר הריון אשר הוגדר כהריון בסיכון נמוך מסתיים בלידת תינוק בעל מום מהותי? האם ניתן לקבוע כי הגורם המטפל חב בפיצוי בגין הנזק בשל רשלנות רפואית?

לחץ כאן לקריאת פסק דין בנושא אי אבחון חוסר באצבעות בסקירת מערכות בהריון

מקרה של רשלנות רפואית בסקירת מערכות (בדיקות אולטרסאונד)

מקרה כזה הובא לפני בית המשפט המחוזי בירושלים, ת"א 8208/06 סבגיאן נ' מכבי שירותי בריאות.

התובע 1 נולד עם מום בעצמות ידיו.  תובעת 2, אמו הייתה בהריון שלו בהיותה בת 34, הריונה הוגדר כהריון בסיכון נמוך והיא עברה את הבדיקות השיגרתיות, לרבות אולטרסאונד ובדיקת סקירת מערכות במהלך הריונה התקין ולכאורה הכל היה תקין.

טענת התובעים הינה שכתוצאה של רשלנות רפואית בביצוע בדיקת האולטרסאונד אשר כתוצאה ממנה לא אותרו המומים בזמן, או כתוצאה מרשלנות הרופאים ליידע את התובעת 2 בכך שהבדיקות שנערכו לה אינן מקיפות ויש ביכולתה לבצע בדיקות מקיפות על חשבונה, נולד נתבע מס' 1 במום אשר מקשה ויקשה עליו לחיות וגורם לו לחיות חיים פגומים.

טענת הנתבעים היתה כי האם ידעה על קיומן של בדיקות כאלו משיחות עם חברות וכי גם לו היתה מגלה בזמן את המומים, אפשר שוועדה להפסקת הריון כלל לא היתה מאשרת את הפסקת ההריון. באשר לסקירת המערכות הסטנדרטי שמבוצע במסגרת רפואה ציבורית גלוי וידוע כי אינו יורד לפרטים ואף על טופס המידע שקיבלה תובעת 2, מצויינת בפניה האפשרות לגשת לבדיקה פרטית.

בית המשפט בהכרעתו קבע כי חובה על רופא לומר למטופלת כי יש באפשרותה לעבור בדיקות נוספות, תמורת תשלום במסגרת פרטית אשר יתכן ובהן ניתן לגלות מומים שלא ניתן לגלותן בסקירה רגילה. חובה זו מוצאת ביטויה גם בציון דברי ההסבר על גבי כרטסת הלקוחה. משלא נמצא תיעוד רפואי המעיד על הסבר שניתן לתובעת, חזקה כי הוא לא ניתן.

לגבי העובדה כי ידעה התובעת על קיומן של בדיקות אלו מחברות, אין הדבר פוטר את הרופא המטפל מחובתו כלפיה, ליידע אותה בעצמו.

לגבי החלטת הועדה להפסקת הריון, קבע בית המשפט, גם אם ועדה אחת לא הייתה מאשרת הפלה בשלב מתקדם של ההיריון, הרי שוועדה אחרת יכלה כן לאשר.

עדיין סברות מסוג אלה אינן פוטרות את הנתבעת מאחריותה ליידע ולספר לתובעת על האופציות הנוספות הרלבנטיות לגביה במסגרת הרפואה הציבורית וברפואה פרטית.

בית המשפט כי הנתבעת התרשלה בטיפולה באם ומכאן שעליה לפצות את התובעים.

בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסכום קרוב למיליון וחצי ש"ח בגין אובדן כושר השתכרות, עזרת אחרים, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה מוגברות.

בכל מקרה שבו נולד תינוק במום, או שמתגלה מום לאחר הלידה, יש לפנות מיד וללא דיחוי לעזרת עורך דין הבקיא בדיני נזיקין ועוסק בתביעות בגין רשלנות רפואית.

עורך דין אשר מיומן בתביעות מסוג רשלנות רפואית יבחן את החומר הרפואי אשר יימסר לו על ידי הלקוח, ויוכל לומר אם יש מקום להמשך בירור לגבי תביעת רשלנות רפואית.

לאחר איסוף כל התיעוד הרפואי יפנה עורך הדין אל מומחה רפואי מתאים אשר יבדוק את נסיבות המקרה ויערוך חוות דעת רפואית לביסוס התביעה.

למידע נוסף ליחצו: רשלנות רפואית בלידה

לקבלת סיוע משפטי ליחצו:  יעוץ משפטי