רשלנות רפואית בסקירת מערכות
בהריונות הרגילים, הבריאים, ניתנת ההגדרה "הריון בסיכון נמוך". מעצם ההגדרה עולה צורך מופחת בהיקף הבדיקות ובמהות הבדיקות. הן פחות מחפשות פגמים ויותר נוטות להאמין כי הטבע יעשה את שלו באופן הטוב ביותר והרפואה רק תפקח על תהליכים כללים בהריון, כאשר אם אין אינדיקציה לחריגות בנתוני הבדיקה, הנחת היסוד נשארת על כנה, קרי, הכל בסדר.
הזכות להיוולד ללא מום
מקרה כזה הובא לפני בית המשפט המחוזי בירושלים בהליך ת"א 8208/06 סבגיאן נ' מכבי שירותי בריאות.
התובע 1 נולד עם מום בעצמות ידיו. תובעת 2, אמו, הייתה בהריון שלו בהיותה בת 34, הריונה הוגדר כהריון בסיכון נמוך והיא עברה את הבדיקות השיגרתיות, לרבות אולטרסאונד ובדיקת סקירת מערכות במהלך הריונה התקין ולכאורה הכל היה תקין.
טענת התובעים הינה שכתוצאה של רשלנות רפואית בביצוע בדיקת האולטרסאונד אשר במסגרתה לא אותרו המומים בזמן, או כתוצאה מרשלנות הרופאים ליידע את התובעת 2 בכך שהבדיקות שנערכו לה אינן מקיפות ויש ביכולתה לבצע בדיקות מקיפות על חשבונה, נולד נתבע מספר 1 עם מום אשר מקשה ויקשה עליו לחיות וגורם לו לחיות חיים פגומים.
טענת הנתבעים הייתה כי האם ידעה על קיומן של בדיקות כאלו משיחות עם חברות וכי גם לו הייתה מגלה בזמן את המומים, אפשר שוועדה להפסקת הריון כלל לא הייתה מאשרת את הפסקת ההריון.
באשר לסקירת המערכות הסטנדרטית שמבוצעת במסגרת רפואה ציבורית גלוי וידוע כי הסקירה אינה יורדת לפרטים ועל אף טופס המידע שקיבלה תובעת 2, מצויינת בפניה האפשרות לגשת לבדיקה פרטית.
בית המשפט בהכרעתו קבע כי חובה על רופא לומר למטופלת כי יש באפשרותה לעבור בדיקות נוספות, תמורת תשלום במסגרת פרטית אשר יתכן ובהן ניתן לגלות מומים שלא ניתן לגלותם בסקירה רגילה. חובה זו מוצאת ביטויה גם בציון דברי ההסבר על גבי כרטסת הלקוחה. משלא נמצא תיעוד רפואי המעיד על הסבר שניתן לתובעת, חזקה כי הוא לא ניתן.
לגבי העובדה כי ידעה התובעת על קיומן של בדיקות אלו מחברות, אין הדבר פוטר את הרופא המטפל מחובתו כלפיה ליידע אותה בעצמו.
לגבי החלטת הוועדה להפסקת הריון, קבע בית המשפט שגם אם וועדה אחת לא הייתה מאשרת הפלה בשלב מתקדם של ההיריון, הרי שוועדה אחרת יכלה כן לאשר.
עדיין סברות מסוג אלה אינן פוטרות את הנתבעת מאחריותה ליידע ולספר לתובעת על האופציות הנוספות הרלוונטיות לגביה במסגרת הרפואה הציבורית וברפואה פרטית.
בית המשפט קבע כי הנתבעת התרשלה בטיפולה באם ומכאן שעליה לפצות את התובעים.
בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסכום קרוב למיליון וחצי ש"ח בגין אובדן כושר השתכרות, עזרת אחרים, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה מוגברות.
בכל מקרה שבו נולד תינוק בעל מום, או שמתגלה מום לאחר הלידה, יש לפנות מיד וללא דיחוי לעזרת עורך דין הבקיא בדיני נזיקין ועוסק בתביעות בגין רשלנות רפואית.
עורך דין אשר מיומן בתביעות מסוג רשלנות רפואית יבחן את החומר הרפואי אשר יימסר לו על ידי הלקוח ויוכל לומר אם יש מקום להמשך בירור לגבי תביעת רשלנות רפואית.
לאחר איסוף כל התיעוד הרפואי יפנה עורך הדין אל מומחה רפואי מתאים אשר יבדוק את נסיבות המקרה ויערוך חוות דעת רפואית לביסוס התביעה.
עורכי הדין שלנו עונים על שאלות נפוצות בנושא
נולד לנו ילד עם מום לב קשה בשם AVSD. לא ברור לי איך לא ראו את המום בהריון למרות שעשיתי שתי סקירות מערכות, יש עילה לתביעת רשלנות רפואית נגד הרופא שעשה את הסקירות?
מום לב מסוג AVSD - Atrioventricular septal defect אמור להראות בסקירת מערכות של העובר בה בודקים בין היתר את ארבעת מדורי הלב. במום זה יש למעשה חור בין שתי עליות הלב ובין שני החדרים ולכן לא נראים 4 מדורי לב נפרדים בסקירת המערכות. לא תמיד המום נראה באופן ברור בסקירת המערכות אולם אם הרופא הסוקר לא רואה היטב את ארבעת מדורי הלב עליו להפנות את האישה לבדיקת אקו לב עובר בה מודגם באופן ברור לב העובר ומנסים לשלול מומי לב של העובר.
ככל שנולד תינוק אשר סובל ממום לב מולד מסוג AVSD כדאי בהחלט להתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית על מנת להבין האם יש עילה לתביעה ולשמור את הדיסקים של סקירות המערכות אם קיבלתם כאלו.
במהלך ההריון עברתי שתי סקירות מערכות שנאמר לי שהיו תקינות, שנה וחצי לאחר הלידה התברר שלילד שלנו יש בעיה מולדת במוח - חוסר של הקורפוס קלוזום. האם ניתן היה לראות את הבעיה בסקירות המערכות? יש עילה לתבוע?
בסקירות מערכות בהריון אשר מתבצעות במסגרת ציבורית כמו בקופת חולים, הרופא הסוקר אינו מחויב להדגים את הקורפוס קלוזום בסקירה, אך כאשר מבנה מוחי זה חסר בדרך כלל יש סימנים עקיפים אשר מרמזים על כך שאמורים להראות בסקירה כמו הרחבה של חדרי המוח. בסקירות שנערכות באופן פרטי הרופאים הסוקרים לרוב בודקים גם את תקינותו של הקורפוס קלוזום ומציינים זאת בדוח הסקירה.
נולד לנו ילד שאובחן עם כמה מומים מולדים והוא הוגדר כסובל מתסמונת VACTERL. לדעתי היו צריכים לראות לפחות חלק מהבעיות בסקירות מערכות שעשיתי בהריון ולתת לנו אפשרות להחליט אם לעשות הפלה, האם אפשר להגיש תביעת רשלנות רפואית?
מרבית העוברים הלוקים בתסמונת זו הינם במשקל קטן מהרגיל.
לאחר הריון תקין בו עשיתי שתי סקירות נולד לי בן עם מום מוחי מסוג ליזנצפלי, המום גורם לפיגור שכלי ועוד בעיות, הבנתי שבמקרה שלו כנראה ניתן היה לאתר סימנים למום אם היו עושים סקירת מערכות שלישית בין שבוע 20 ל-34. אף אחד לא הסביר לי בהריון שניתן וצריך לעשות סקירה נוספת, אפשר להגיש תביעה?
יש לא מעט מומים בעובר שקל יותר לזהות אותם דווקא בסקירה לקראת סוף ההיריון, סקירה שלישית המתבצעת בין השבועות 30 ל-34. סקירה זו חשובה במיוחד לזיהוי חלק ממומי המוח שמתפתחים ונראים רק בסוף ההיריון.
המום המוחי הנקרא ליזנצפלי Lissencephaly מתאר מספר תסמונות ובעיות מוחיות בעובר אשר המשותף לכולם הינו מיעוט או היעדר קפלים במוח. הבדיקה שיכולה לזהות את המום בצורה טובה הינה MRI מוח, שניתן גם לבצע בהריון כאשר יש סימנים לבעיה מוחית בעובר בבדיקת אולטרה סאונד.
סקירת מערכות שלישית אינה כלולה בסל הבריאות ואישה המעוניינת לבצע אותה צריכה לשלם עבורה. עם זאת, נוכח החשיבות של הסקירה הזו מוטלת על הרופא המבצע את מעקב ההיריון החובה להסביר למטופלת על האפשרות לבצע את הבדיקה באופן פרטי.
בסקירת המערכות שעברתי בשבוע 22 להריון נאמר לי שהכל תקין, הרופא רק אמר שהוא התקשה לראות את איבר המין של התינוק אבל זה בן. מיד לאחר הלידה התברר שהילד סובל ממום בשם אקסטרופיה של השלפוחית ונזקק לניתוח ולא ברור אם תהיה לו שליטה על השתן, הבנתי שזה מום שקשה לראות בסקירה, האם ניתן להגיש תביעה?
במידה והנכם זקוקים לייעוץ משפטי בנושא רשלנות רפואית במעקב הריון ו/או בלידה, עורכי הדין במשרד עורכי דין סולר קפלינסקי, כאן לשירותכם.
